מעשה שסיפר הגאון רבי רפאל טיקוצינסקי זצ"ל ראש ישיבת ירוחם | ליום היארצייט י"ג סיון תשמ"ט
הגאון רבי רפאל טיקוצינסקי זצ"ל ראש ישיבת ירוחם סיפר פעם על מעשה שאירע עמו בהיותו נער צעיר. יום אחד חשקה נפשו לשוחח בפלפולי דאורייתא עם מרן הגרי"ז סולובייצ'יק זצ"ל ולהתבשם ממאור תורתו. הוא עשה את כל הדרך הארוכה ממקום מגוריו עד לירושלים, אולם ככל שהתקרב אל הבית שברחוב פרס החל בטחונו העצמי נוטש אותו אט אט, עד שכאשר הגיע לחצר הבית לא מצא עוז בנפשו לעלות אל הבית.
וכך הולך הוא אנה ואנה ברחוב שלפני הבנין כשבליבו מתחולל מאבק איתנים, לעלות או לא לעלות, כשמצד אחד נפשו איותה לחסות בצל אברתו של הנשר הגדול שפי כל תופס תורה מלא תהלותיו, ומאידך יראת הכבוד כמו נועצת את רגליו והן כמסומרות.
עוד הוא מתחבט לכאן ולכאן והנה בא למולו אדם קשיש, שמשראה אותו עומד ותוהה בחצר הבית פנה אליו ושאל בנעימות מה הוא מחפש. שח לו הנער לפשר מעשיו ולבטיו, וסיפר באזני הזקן החביב כי רצונו העז לשוחח במילי דאורייתא עם הרב מבריסק, כשהוא מטעים את העובדה שאין בו אומץ לעלות לביתו משום שהעולם אומר שהרב הינו בעל דעה תקיפה וקשה מאד לשוחח עמו.
למשמע דבריו הרגיע הזקן את רוחו ואמר לו בניחותא: ובכן, דע כי אין הדבר נכון, ואדרבה, ידוע לי שהרב מבריסק אוהב מאד שבאים לשוחח עמו בלימוד, ואין לך לחשוש מפניו שכן הוא מקבל כל אדם בסבר פנים יפות ובחביבות. לאחר מכן המשיך אותו זקן לשאול את הנער בנועם: יאמר לי מר, מה עוד אומרים העולם אודות הרב מבריסק?... הנער רבי רפאל השתמט ולא ענה לאיש מאומה, וכך נפרדו זה מזה לשלום.
מה רבה היתה תדהמתו, כאשר אזר סוף סוף עוז ועלה אל בית הרב, והנה הוא רואה שמרן זצ"ל הישוב על כסאו בחדרו מוקף תלמידים, אינו אלא אותו זקן שבא עמו בדברים והרגיע את רוחו קודם לכן בחצר הבית...
(הרב מבריסק)
