Rav Moshe Feinstein ztz"l once said at a public gathering:
היום נכנסים לסופרמארקעט, בודקים ואם כשר בהכשר מכניסים לעגלה. כל מה שכשר נכנס לעגלה. אבל לא מבינים שהעוה"ז לא פחות טרייף מללא הכשר. ואמר הרי פעם הכנסנו כל הטעמים בתוך הגמ' היינו חורשים את הגמ' בטעם רש"י ובטעם תוס' איך המהרש"א נכנס בתוס' ואיך הפני יהושע בטעם הרשב"א והרמב"ם אבל היום כל הטעמים בעוה"ז צ'יפס בטעם כזה ובטעם כזה והדבר מתנקם בלימוד זה תלוי אחד בשני. בתוס' מס' כתובות קד ע"א מביא את המדרש עד שאדם מתפלל שיכנסו דברי תורה לתוך מעיו יתפלל שיצאו תענוגי העולם [ובגי' אחרת אכילה ושתיה מתוך מעיו] הרי כ"כ מתפללים לכניסת דברי תורה אבל צריך קודם שיצאו התענוגים שכחנו לגמרי את הרעיון הזה והלא דבר שלא צריך לקיום הגוף זה טרייף לא לחפש תענוגים. לחפש מה שהגוף צריך ולא יותר וממילא כל הטעם נכנס ללימוד עכת"ד.
הפסוק בישעיה אומר "את מי יורה דעה ואת מי יבין שמועה גמולי מחלב עתיקי משדים". ומבאר הגר"א, מי זוכה לדעה ומי מבין שמועה של תורה מי שנגמל מיניקת החומריות של עולם הזה שאז הנשמה מתגדלת אצלו ומתאחדת עם אור התורה עכ"ל דביקות בבורא עולם היא בהכרח עזיבת העולם הזה עזיבת תענוגות הילדות. אי אפשר לקיים ואתם הדבקים בחומריות העולם הזה שהכל הולך כפי ההשתוקקות שכל זמן שיש השתוקקות להבלי העולם הזה אזי לא מתקיים יבין דעה ויורה שמועה ורק מי שמשתוקק אל החכמה ואל זה בלבד הוא זוכה לכך.
Shtaaarrrrkkkkk!!!
