לרפואת הרבנית מרת פסיה יענטא בת לאה
בענין סדר קבלת התורה
והנה בפ' ד' מיתות (נו ב) תניא עשר מצות נצטוו ישראל במרה, שבע שקיבלו עליהן ב"נ, והוסיפו עליהן דינין ושבת וכיבוד אב ואם כו', ובתוס' שם הק' למ"ד גיד הנשה נאסר לבני יעקב למה לא מנה התם אף גיד הנשה וכן מילה לכו"ע שהרי ניתן לאברהם אבינו.
ונראה דהנה קשה לכאורה למש"כ הרמב"ם דבסיני נשנו כל התרי"ג מצות, וזהו המחייבנו עתה בקיומם, קשה לפי"ז מה דהק' בפ"ב דהוריות (ח ב) אמה שאמרו דעכו"ם היא מצוה ראשונה שנצטוו ישראל במאמר אנכי וגו' והא אמר מר עשר מצות נצטוו ישראל במרה, והרי קדמו לאנכי וגו' שהיא אזהרת עכו"ם.
Wow! Huuuge yesod: Maamad Har Sinai started in Marah!
משאת המלך סימן ב
בענין סדר קבלת התורה
כתב הרמב"ם בפיהמש"נ ריש פ' גה"נ ושים לבך על העיקר הגדול הנכלל במשנה הזאת, והוא מה שאמר מסיני נאסר, לפי שאתה הראית לדעת שכל מה שאנו מרחיקים או עושים היום אין אנו עושין אלא במצות הקדוש ברוך הוא ע"י משה רבינו ע"ה לא שהקב"ה אמר זה לנביאים שלפניו, כגון זה שאין אנו אוכלים אמה"ח אינו מפני שהקב"ה אסרו לנו, אלא לפי שמשה אסר עלינו אמה"ח במה שצוה מסיני שיתקיים איסור אמה"ח, וכמו"כ אין אנו מלין מפני שאברהם אבינו ע"ה מל עצמו ואנשי ביתו, אלא מפני שהקב"ה צוה אותנו ע"י משה רבינו שנמול כמו שמל אברהם אבינו ע"ה, וכן גה"נ אין אנו הולכים אחר איסור יעקב אבינו, אלא מצות משה רבינו ע"ה, הלא תראה מה שאמרו תרי"ג מצות נאמרו למשה מסיני, וכל אלו מכלל המצות, ועי' ברא"ש בפי' עה"ת ריש פ' בראשית שדבריו עולין בקנה אחד עם דברי הרמב"ם כאן.
והנה בפ' ד' מיתות (נו ב) תניא עשר מצות נצטוו ישראל במרה, שבע שקיבלו עליהן ב"נ, והוסיפו עליהן דינין ושבת וכיבוד אב ואם כו', ובתוס' שם הק' למ"ד גיד הנשה נאסר לבני יעקב למה לא מנה התם אף גיד הנשה וכן מילה לכו"ע שהרי ניתן לאברהם אבינו.
ונראה דהנה קשה לכאורה למש"כ הרמב"ם דבסיני נשנו כל התרי"ג מצות, וזהו המחייבנו עתה בקיומם, קשה לפי"ז מה דהק' בפ"ב דהוריות (ח ב) אמה שאמרו דעכו"ם היא מצוה ראשונה שנצטוו ישראל במאמר אנכי וגו' והא אמר מר עשר מצות נצטוו ישראל במרה, והרי קדמו לאנכי וגו' שהיא אזהרת עכו"ם.
אלא הדבר פשוט דסיני היינו אף מרה בכלל שהעיקר הוא ע"י משה רבינו, והראוני במשך חכמה שכתב להדיא כן דבמרה היה התחלת קבלת התורה. ומה שאמר הרמב"ם שהכל צריך לחזור ע"י משה בסיני, אין הכונה סיני דוקא, אלא העיקר שיהא ע"י משה רבנו וזה מתקיים אף במרה, וא"כ כשאמרו י' מצות נצטוו במרה, היינו מכלל קבלת תרי"ג המצות שבסיני, ולכן הקשו שפיר שחזינן דקדמו עשר מצות שבמרה למצות עכו"ם, שזה קודם לאנכי שהיה במעמד הר סיני, וזהו ל' הגמ' עשר מצות נצטוו ישראל במרה, שבע שקיבלו עליהן ב"נ כו' והרי דאף ז' המצות של ב"נ נצטוו במרה, והרי דכאן היה הנשנית בסיני בהנך ז' המצות ע"י משה והדבר ברור ופשוט לדעת הרמב"ם. וא"כ הרי לדעת הרמב"ם נסתלקה קושי' התוס' שהק' הא איכא נמי גה"נ ומילה, דאה"נ בודאי אם היינו באים למנות כמה מצות יש להם לישראל לשמור יש להוסיף אף הנך, אבל הכא קתני מה דנצטוו במרה מדין קבלת התורה, ובזה נצטוו מהשתא רק בהנך י' מצות ועדיין לא חזר להן הציווי על גה"נ ומילה.
ועי' בחי' מרן הרי"ז עה"ת פרשת שמות שתמה אמאי לא פריך בהוריות מפרשת החודש הזה לכם וגו' שנאמרה עוד קודם מרה ונאמר שם איסור חמץ לדורות שהוא בכרת, ולמה מייתי רק מצות שנצטוו במרה (וכמו"כ ילה"ק מקידוש החודש שאף זה נאמר בפרשה זו) ולמתבאר ניחא דאך ממרה הוא דחשיב לקבלת התורה, אבל מצות שנצטוו במצרים עדיין לא היה בגדר קבלת התורה וי"ל דנשנית בסיני. אך דיל"ע למה דוקא ממרה דהתחילה קבלת התורה ולא מקודם שכבר היה ע"י משה, אולם הרי נתבאר שקבלת התורה יהא אחר יציאתם ממצרים וכמו שביארו הכתוב בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה (שמות ג יב) דהיינו קבלת התורה, ואולי אף י"ל דדין קבלת התורה הוא דוקא מעת היותם במדבר, וכמבואר במדרש ריש פ' במדבר בג' דברים נתנה תורה באש ובמים ובמדבר וצ"ת.
ועי' בחי' מרן הרי"ז עה"ת פרשת שמות שתמה אמאי לא פריך בהוריות מפרשת החודש הזה לכם וגו' שנאמרה עוד קודם מרה ונאמר שם איסור חמץ לדורות שהוא בכרת, ולמה מייתי רק מצות שנצטוו במרה (וכמו"כ ילה"ק מקידוש החודש שאף זה נאמר בפרשה זו) ולמתבאר ניחא דאך ממרה הוא דחשיב לקבלת התורה, אבל מצות שנצטוו במצרים עדיין לא היה בגדר קבלת התורה וי"ל דנשנית בסיני. אך דיל"ע למה דוקא ממרה דהתחילה קבלת התורה ולא מקודם שכבר היה ע"י משה, אולם הרי נתבאר שקבלת התורה יהא אחר יציאתם ממצרים וכמו שביארו הכתוב בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה (שמות ג יב) דהיינו קבלת התורה, ואולי אף י"ל דדין קבלת התורה הוא דוקא מעת היותם במדבר, וכמבואר במדרש ריש פ' במדבר בג' דברים נתנה תורה באש ובמים ובמדבר וצ"ת.
