Wednesday, May 30, 2018

Is Belief In The Coming Of Moshiach An "Ikker" - Does It Matter? - Can Hashem Be Moshaich? - A German Or A Hungarian

לזכות רפואת הרב יצחק בן ברכה בתוך שח"י
לזכות משה יהודה בן פעשא דינה לזיווג הגון וכל טוב סלה!
לזכות שיינדי חנה בת מלכה לזיווג הגון וכל טוב סלה!


The Chasam Sofer doesn't "get" why belief in the coming of Moshiach is an "עיקר" - a pillar of faith [as the Rambam maintains]. We have to believe in Moshiach just like we have to believe in everything the Torah and Neviim say, but why an "עיקר"?? So he rejects that approach [!!]. What do you think the Rambam would respond? Why is it an עיקר? Some suggest that the complete fulfillment of the Torah - שלימות קיום התורה - will only happen when Moshaich comes. Any other ideas? 

He also doesn't think it matters if there are 3 עיקרים as per Rav Yosef Albo or 13 according to the Rambam [!!].

[I am often struck by the independent thinking of great Rabbis]. 

Rav Hillel says in the gemara that there is no human Moshiach but that HASHEM HIMSELF will redeem us. [See in the brackets above].  If one believes this - is he a kofer? Was R' Hillel a kofer ח"ו?

Note the end of the teshuva. The Chasam Sofer was a Rav in Hungary but was born in Frankfurt and thus signs his teshuvos 

משה הקטן סופר מפפד"מ [פרנקפורט דמיין]



What a ZCHUS!!! We get to learn a teshuva in the Chasam Sofer!!


שו"ת חתם סופר חלק ב (יורה דעה) סימן שנו
שלום וכל טוב לרב טב וכו'.

יקרתו הגיעני ענין הויכוח אם יש י"ג עקרים או ג' כהר"י אלבו לא ידעתי שום נפקותא כ"א קריאת שם בלבד ולדעת המקובלים אין כאן עיקר כי כל קוצים של תורה הם עיקרים מה בין זה לזה.

אך הערני תלמידי הרב הגדול מוה' מאיר אב"ד דק"ק אונגוואר נ"י בתפלת רב טביומי המוזכרת בשל"ה שער האותיות אות א' דף ס' ע"א שם נאמר עם יושר עיקרם שלש עשרה יע"ש משמע שקבלה קדמוניות מימי רב טביומי שיש י"ג עקרים. אך א"א לי בשום אופן להאמין שיהי' גאולתינו א' מעיקרי הדת ושאם יפול היסוד תפול החומה חלילה ושנאמר אלו הי' ח"ו חטאנו גורמים שיגרש אותנו גירוש עולם וכדס"ל לר"ע בעשרת השבטים שהם נדחים לעולם המפני זה רשאים הם לפרוק עול מלכות השמים או לשנות קוצו של יו"ד אפי' מדברי רבנן חלילה אנחנו לא נעבוד ה' לאכול פרי הארץ ולשבוע מטוב' לעשות רצונך אלקי חפצתי ועכ"פ ועל כל אופן עבדי ד' אנחנו יעשה עמנו כרצונו וחפצו ואין זה עיקר ולא יסוד לבנות עליו שום בנין אך כיון שעיקר יסוד הכל להאמין בתורה ובנביאים ושם נאמר גאולתינו האחרונה בפ' נצבים ובפ' האזינו כמ"ש רמב"ן שם והרבה מזה בדברי נביאים אם כן מי שמפקפק על הגאולה הלז הרי כופר בעיקר האמנת התורה והנביאים.


והנה ר' הלל בפ' חלק צ"ט ע"א אמר אין משיח לישראל פירש"י אלא הקדוש ברוך הוא בעצמו יגאלם בלי שליח ופי' זה מוכרח הוא דאל"ה אדמקשה לי' רב יוסף מעני רוכב על החמור דיש לדחות דקאי על נחמי' כמ"ש רמב"ן סוף פי' שיר השירים ולא דחאו מדברי זכרי' שיצאו מים חיים מבית ה' וראיה זו כ' הרא"בע סוף זכרי' ע"ש אע"כ מזה אין ראיה דודאי גם לר' הלל יש גאולה אלא שאין משיח מלך וגם בזה לית הלכתא כוותי' והאומר אין משיח וקים לי' כרבי הלל הרי הוא כופר בכלל התורה דכיילי אחרי רבים להטות כיון שרבו עליו חכמי ישראל ואמרו דלא כוותי' שוב אין אדם ראוי' להמשך אחריו כמו ע"ד משל במקומו של ר"א הי' כורתים עצים לעשות פחמין לעשות ברזל לצורך מילה ואחר דאיפסקא הלכתא ע"פ רבי' מחכמי ישראל דלא כוותי' העושה כן בשבת בעדים והתרא' סקול יסקל ולא מצי למימר קים לי כר"א. והא דתני' במס' עדיות למה נישנו דברי היחיד ע"ש מילתא אחריתי כמובן ואין להאריך ועכ"פ הגאולה וביאת המשיח איננה עיקר אבל מי שאינו מודה בו כופר בעיקר של האמנת התורה ודברי נביאים.
ויש לי לעורר בדבר אחד הנה אין לנו בכל התורה שום דבר שאין אנחנו בעצמנו עידי ראיה חוץ מפ' בלעם כי כל מופת מצרים ומדבר את הכל ראו עינינו ונעשה לפני ס' רבוא ולא נשאר א' מכל ישראל בחוץ שלא ראה חוץ למ"ד יתרו אחר מתן תורה בא נשארו בני משה מבחוץ זולת זה לא נשאר אחד שלא ראה בעיניו אין האבות מנחילים שקר לבניהם וה"ל כאלו ראינו בעינינו ואפילו חידוש עולם ומעשה נחש בגן עדן והמבול והפלגה כבר כ' רמב"ן בס' דרשות הרמב"ן הרי אדה"ר אדם הראשון ראה עצמו יחידי בלי אב ואם ומעשה ג"ע וגירושו והוא דיבר פנים אל פנים עם שם בן נח רבו של יעקב אבינו ע"ה כי בן חמשים הי' יעקב כשמת שם וקיבל ממנו כל הנ"ל עם מעשה מבול והפלגה והוא סיפר לבניו ועמרם שמע מלוי ואמרו לבניו משה ואהרן וכל הדור ההוא קבלו כן מאבותיהם ובכל הדורות כל הנעשה לזקן זקנים הרי הוא כאלו נעשה בפניהם ממש וא"א להכחיש זהו במעשיות וספורי תורה.

ואמנם כל סידורי מצות נ"ל כשגעון מי שיאמר שבא' מהדורות קם א' והמציא להניח תפילין ויצא בקרן א' על מצחו והטעה העולם לומר זהו טוטפת האמור בקרא הלא ירגמוהו העם ויאמרו זה לא שמענו ולא ראינו מאבותינו מיום עמדנו על הר סיני ועמנו משה רבינו עליו השלום ואחריו יהושע בן נון וזקנים ונביאים מי ימלא לבו לחדש דבר וכן בענין סוכה וד' מינים וכל מעשה קרבנות מי יכול לשנות הדבר בענין הנהוג בכל יום ויום לפני זקנים ונביאים אם לא כך ראינו בעינינו ממרע"ה ותלמידיו ותלמידי תלמידיו עד היום הזה ויסכר פי דוברי שקר הקראים הרעים מ"ש שאירע בימי שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי תמק לשונם בחכם כלה ענן וילך יורד שאול לא יעלה.

נחזור להנ"ל כל התורה כולה ראינו בעינינו חוץ מפ' בלעם מי הגיד לנו מה הי' בין מלך מואב ובין קוסם אחד בלעם שבא אליו אל ארצו ולמה בא ומי הביאו ומי ידע שבנה מזבחות ושרצה לקלל ונהפך לברכה מי בא בסודם וישראל הי' שרוים במדבר ואם הם עמדו בארץ מואב בראש הפסגה וראו למטה אל המדבר למרחוק מאין ידעו יושבי מדבר שמביטים עליהם מראש ההר הזה ושמנחשים עליהם ואפי' מרע"ה לא ידע ורק מפה הקדוש ברוך הוא ית"ש נכתבו הדברים והנביא צווח זכר נא מה יעץ בלק וגו' והנה המאמין בכל התורה ובמצותיה רק מסתפק בפ' בלעם הרי הוא כופר בה' אלקינו ה' אחד ולא יאמר אדם שפ' בלעם היא עיקר מעיקרי התורה שבנו עליו בנין ומ"מ הכופר בה כופר בעיקר וה"ה ומכ"ש בגאולה אחרונה המפורשת מפי ה' למרע"ה אם יהי' נדחך בקצה השמים וגו' וכפר אדמתו עמו וכיוצא בו. - ה' הטוב והמטיב ייטיב לנו ויורנו מארחותיו, ונלכה בדרכיו' ונהי' ממבורכיו, לשמור תורותיו וחוקותיו, נעלה לציון ברננים ודבר אלקינו נשמע פנים אל פנים. פ"ב כאור בקר ליום ג' יוד למב"י תקצ"ול.

משה"ק סופר מפפד"מ.