"ותראה באמת שכבר לא יוכל שום בעל שכל להאמין שתכלית בריאת האדם הוא למצבו בעולם הזה... אחד מני אלף לא ימצא שירבה העולם לו הנאות ושלוה אמיתית" (מסילת ישרים פרק א').
סיפר הרב עמנואל תהילה שליט"א: באחת הטיסות שלי מחו"ל לא"י, שכני למושב היה פרופסור שמשמש כמנתח בכיר, בתחום הפלסטיקה. שוחחנו בנעימות כ-4 שעות, בעיקר בנושאי יהדות. לקראת הנחיתה הוא היה חסר מנוחה בצורה קיצונית. הטייס קבל הוראה לשהות באוויר 30-20 דקות נוספות עד שיתפנה מסלול נחיתה. הפרופסור הנכבד שחרר את חגורת הבטיחות, קם ממקומו והחל לשוטט חסר סבלנות במעברים. הדיילים אמרו לו שזה מסוכן וניסו להחזירו למקומו, ללא הצלחה.
שאלתי אותו למה הוא מתוח כל כך, והוא ענה לי: "לפני חמישה ימים ביום טסתי לחו"ל, ביצעתי ניתוח, קבעתי ללקוח ביקורת היום לשעה ארבע וחצי בקליניקה שלי ברמת השרון. המטוס היה אמור לנחות בשעה שלש ורבע. הייתי אמור לעזוב את שדה התעופה ברבע לארבע, אחר איסוף הכבודה, מספיק זמן כדי להגיע לקליניקה. בגלל העיכוב, כעת לא אוכל להגיע בזמן, לכן אני מתוח".
שאלתי אותו למה הוא לא קבע את הביקורת למחרת יום הגעתו ארצה, והוא הסתכל עלי במבט מיוסר וענה לי: "לך אני יכול לגלות. אתה תבין אותי. אני מבצע ארבעה ניתוחים ביום - מרוויח 7000 דולר לניתוח. ביום ממוצע יש לי 28000 דולר. ידי מבוטחות במאה אלף דולר לשנה, אבל חיי אינם חיים!!! למה? האם שמעת על 'בוס', אדון, בעל הבית על כל כולך שנקרא בשם 'חמדנות?' כן, חמדנות זו מידה שהשתלטה עלי ועל חיי משפחתי. כל הזמן אני חושב אך ורק על כסף ועוד כסף וכסף... עוד ניתוח ועוד ניתוח... אני אכול כעס וקנאה אם מנתח אחר זוכה בניתוח. מסכנים אשתי וילדיי, ואני המסכן הגדול מכולם. אין לי זמן עבורם ולא עבורי, אין לי זמן ליהנות מכספי, כי חבל על הזמן, הרי בזמן זה אפשר לעשות עוד כסף. השלטתי את החמדנות על חיי, ואני עבד נרצע למידה מגונה זו. נסעתי לארה"ב כדי להשתתף בקונגרס רפואי בין לאומי. שיטת הניתוח שלי הכי פופולרית, וכעת רופא כושי צעיר פיתח שיטה שיתכן והיא טובה משלי. הלכתי לשמוע אותו ואני חושש שאאבד את הבכורה".
נפרדתי ממנו ברגשי רחמים וברגשי שמחה עצומה. כאב לי וריחמתי על עבדותו, והודיתי בשמחה לאבא בשמים על חירותי.
(ממשנתה של תורה)
