לרפואת ר' רפאל חיים דב בן ריסה שושנה
A person who realizes that the true world is the spiritual world then davens in a completely different way. It is no longer about "getting what you want" out of G-d. He is no longer a big candy machine in the sky who gives you what you want if you ask nicely, say "pretty please" and do so enough times. No longer. Now, just being able to express yourself is sufficient because the soul feels such a powerful need to do so. Having your prayers answered becomes a secondary consideration.
The pasuk says [Tehillim 63/6]
"כמו חלב ודשן תשבע נפשי ושפתי רננות יהלל פי".
[As] with choice foods and fat, my soul will be sated, when my mouth praises with expressions of song.
This can be understood to mean that my soul is satisfied [as choice foods satisfy the body] and fulfilled when my mouth praises Hashem - regardless of whether my prayers are answered.
מתוך הכרת הגודל הזה, בהוד תיאוריו הנצחיים שאינם פוסקים, מתגדלת התפלה בתכונתה, ומוצאה היא את מטרתה בביטויה, וגילוי חייה. התמלאות המאויים נעשים לה דבר נטפל. כמו חלב ודשן תשבע נפשי ושפתי רננות יהלל פי.
