Hashem tells us before Matan Torah [Shmos 19/5] that we must be a סגולה מכל העמים. What does the word "סגולה" mean?
Rashi:
סגלה – אוצר חביב כמו: וסגלת מלכים (קהלת ב׳:ח׳), כלי יקר ואבנים טובות שהמלכים גונזים. כך אתם לי סגלה משאר אומות, .....
Segulah means a cherished treasure, the same as (Ecclesiastes 2:8) "and treasures (וסגלת) of kings" — costly vessels and precious stones which kings store up. In the same manner shall you be unto Me a cherished treasure more than other peoples (Mechilta d'Rabbi Yishmael 19:5:2) .
Ksav Vi-kabbala - We should love Hashem:
והייתם לי סגולה – מלת סגולה לרש״י אוצר חביב, ולרמב״ן ענינו דבקות, ודומה לזה בשפתי מערב (כפי עדות בעל אלה״ק), ומובנו העיקרי הסגירה והחתימה, והושאל על רכישת הממון ואצירתו, להיות העושר שמור באוצר בעליו, ופה עיקר המכוון במלת סגולה, דבקות האהבה והחביבות.
והנה לכל המפרשים ענין מאמר זה תשובת התנאי, והוא הגעת השכר על שמעם בקול ה׳ ולשמרם את בריתו, שיהי׳ אהובים וחביבים בעיניו ית׳, ויתנהג עמהם באהבה וחבה; אמנם לפי דבריהם מאמר כי לי כל הארץ הוא רק למותר ואינו מתחבר יפה עם מה שקדם עליו. ונ״ל שאין המכוון במאמר זה התנהגותו ית׳ עמהם בדבקות האהבה, אבל המכוון בו שהם יתנהגו בדבקות אהבה עמו ית׳, ומאמר והייתם לי סגולה, הוא מחלק התנאי, וטעמו אם תשמעו בקולי ותשמרו בריתי ותהיו בדבקות אהבה עמדי יותר מכל העמים, וכנתינת טעם על והייתם לי סגלה, אמר, כי לי כל הארץ ומלואה ויש ביכלתי למלא כל חפציכם, וכל עניני העולם הגשמי ותנועותיו הוא ממני, וכל שנעשה בו איננו רק מרצוני לבד בחפצי ובגזרתי; ובמכילתא אמרו והייתם לי סגלה, שתהיו קנויין לי ועוסקין בתורה ולא תהיו עוסקים בדברים אחרים, יכול כשם שהאשה מסגלת אחרי בעלה והבן מאחר אביו והעבד מאחר רבו והשפחה מאחר גברתה יכול אף אתם מסגלין לי מאחרי ת״ל כי לי כל הארץ, ע״כ. מבואר מדבריהם שמאמר זה ידבר מענין אהבת ישראל להש״י וכדברינו.
ויותר יתכן דמאמר כי לי כל הארץ מבאר איכות הסגולה כלומר במה ישיג הישראלי לדבקות אהבה אליו ית׳, אמר כי לי כל הארץ כלומר אם ייחד כל חומריותו אליו ית׳, שבהיותו עוסק בענינים המוכרחים לחלק חומרית גופו לא יכוין בו להנאת גופו כ״א לקיים רצון הבורא ית׳ אשר צוה עליו לעסוק בפעולה זו, עד״מ בעת זווגו אף שפעולתו באיברים גשמים חומרים לא ישתף בדעתו שום ערבות חומרית והנאה גשמית כ״א למלאות המצווה עליו לקיום המין והאיש. וכן בכל שאר המעשים אשר יעשה לא יתעורר אליו למלאות תאות חומריותו, כ״א אמנם ייחד כל תנועה מאיבריו לעשות רצון קונו, ובזה ראיי׳ גדולה לאיש המעלה שהוא איש סגולה כלומר איש הדבוק באהבת השם באמת. וכמאמר רבנו הקדוש, שלא נהנה מן עה״ז אפי׳ באצבע קטנה. מלת כי הוא לביאור משפט הקדום כמו וישמע אברם כי נשבה אחיו, השביה היא פעול השמיעה. כן כאן מלת כי הוא לבאר איכות הסגולה. מלת הארץ לא הונח בכ״מ על כדור הארץ לבד, כי גם האדם יכונה בשם ארץ כשם אדם, להיות עיקר הויתו מן האדמה אמר(מלאכי ג) ואתם תהיו ארץ חפץ, כלומר אף שמצד חומרית גופכם אתם ראויים להיות מרוחקים ממני, בכל זה תתעלו אל מדרגה מעליתית עד שחפצי ורצוני בכם יהי' וכן תארו רבותינו את הגוף בשם ארץ (סנהנדרין צ״א ב׳) ואל הארץ זה הגוף. וטעם כי לי כל הארץ, כל חלק החומרי והארצי יהי׳ מיוחד לי עמ״ש (ראה י״ב א׳) על האדמה.
In the sefer Midbar Shoor the Rav explains the pasuk כי בחר יעקב לו י-ה ישראל לסגולתו to mean that Hashem chooses us in such a way that the choice can never be revoked.
והסגולה הזאת של בחירת ישראל מצד עצמם וקדושתם אינה תלוי' כלל בשום תנאי בעולם כ"א כבחירת כל הדברים הטבעיים על טבעם, שאינם כלל תחת ענין הבחירה והמעשים. ע"כ דימה הכתוב חוזק בחירת סגולת ישראל אל חוקי הטבע שהם איתנים וקיימים, לא יזוזו מטבעם בשום מקרה להתבטל כליל. ואמר הנביא: "כה אמר ד' נותן שמש לאור יומם חוקות ירח וכוכבים לאור לילה רוגע הים ויהמו גליו ד' צבאות שמו, אם ימושו החקים האלה מלפני נאם ד' גם זרע ישראל ישבתו מהיות גוי לפני כל הימים, כה אמר ד' אם ימדו שמים מלמעלה וייחקרו מוסדי ארץ למטה גם אני אמאס בכל זרע ישראל על כל אשר עשו נאם ד'".
שהכתובים הללו מבארים שני ענינים, האחד שבחירת ישראל בחירה קיימת וקבועה היא ואין שום דבר בעולם שיוכל לגרום ח"ו ביטולה, והשני שאינה תלויה בטעם מושג ע"פ שכל האנושי, שלזה הי' צריך השלמה של מעשים ומדות מוחשת. ע"כ אמר שכמו שחוקות הטבע חזקות הן, כמ"כ חזקה מציאות בחירת ישראל, עד שביטולה א"א כלל, ואינה תלוי' בשום בחירה וענין. ועוד אמר שכמו שעומק פנימיות הכוחות הוא נעלם, ואינו מושג בשכל האנושי במה כחם גדול לפעול פעולתם ומהו הכח הרודה בהם, כן א"א להשיג כלל במה תלוי' בחירת ישראל. כי אפי' בקלקול של כל המעשים והמדות בתכלית ההשחתה ח"ו, אעפ"כ לא זז מחבבם ומקרי בנייד, וזהו דבר תלוי בסגולה פנימית שאינה מושגת כלל. ע"כ אמר על הראשונה שהיא ענין חוזק כח בחירה זו "אם ימושו החקים האלה וגו'", ועל גודל עומק בחירה זו והסתרתה מצד היותה בלתי תלוי' כלל במעשים ומדות אמר: "אם ימדו שמים וגו' ויחקרו מוסדי ארץ למטה גם אני אמאס וגו' על כל אשר עשו". כלומר שאם היתה בחירת ישראל מושגת בשכל מצד יתרונם לבד, הי' השכל מחייב ח"ו שתתבטל בחירה זו בביטול היתרון בקלקול מעשיהם. אבל דבר זה תלוי בענין פנימי, סגולה עצמית שאין להשיג כלל, שלמות נסתרת בעומק הנפשות, דומה לעומק סגולות החקים הטבעים אשר סוד דרך התחלתם א"א כלל להגיע בבינת האדם ולא בשום מחקר. ע"כ אין כח בשום שכל ומחקר לדעת על מה נוסדה בחירת עם זו קנה צור ישראל לסגולתו.
הענין השני בסגולת ישראל הוא סגולת בחירת ישראל מצד התורה. שהתורה היא שלמות נוספת על שלמותן של ישראל, והיא ג"כ נתנה בברית שגם היא לא תעבור מהם לעולמים כדכתיב: "כי לא תשכח מפי זרעו", וכמשה"כ: "אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי", דקרא בברית דתורה ג"כ משתעיי כדחז"ל וכמש"כ: "ואני זאת בריתי וגו' ודברי אשר שמתי בפיך וגו"', דימה ג"כ ברית התורה אצל ישראל לחוזק דברים הטבעיים שהעברתה ובטולה נמנעים. ובכלל אלה השני ענינים הם ברית המילה וברית התורה. שהתחלת בחירת ישראל נמצאת משעה שצוה השי"ת ברית המילה לאברהם אבינו ע"ה, שאז נאמר: "להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך", שזה היעוד שיהי' השי"ת לאלהים לזרעו אחריו לעולם. שכיון שחל שם שמים על ישראל לא יתבטל לעולם כמ"ש חז"ל ע"פ: "אשר נשבעת להם בך", "אלמלא נשבעת להם בשמים ובארץ הייתי אומר כשם ששמים וארץ בטלים כך שבועתך בטלה, ועכשיו שנשבעת להם בשמך הגדול מה שמך הגדול חי וקיים לעולם ולעולמי עולמים, כך שבועתך קיימת לעולם ולעולמי עולמים", כמ"כ כיון שנקרא שמו של הקב"ה על ישראל זרעו של אברהם אי אפשר כלל שתהי' בחירה זו בטלה. ובודאי שתי הבריתות הללו יש לכ"א מהן פעולה ומקום בהנהגת כלל ישראל, וכ"א מהנה הי' הצורך נותן שתשתרש בהנהגת השבטים שהם הבונים הפרטיים של כלל ישראל להיות על ידם לגוי קדוש הראוים לבחירה אלהית תמידית.
There is a lot more to say. See the Daas Mikra [Shmos 19/5 and Tehillim 135/4] and the sefer תורה שבעל פה סמכותה ודרכיה p.323 and much more.
