We have to realize how far we are from the Kedusha of Shabbos and be embarrassed [שבת אותיות בשת] and in THAT zchus we can receive Shabbos and be a receptacle for all of the amazing blessings that come from Shabbos which is the SOURCE of all bracha!
שם משמואל במדבר פרשת בהעלותך שנה תרע
שבת אותיות בשת. הענין שצריך האדם להתבייש מקדושת שבת ולסלק את החומריות מעליו, כי איך יוכל לגשת אל השבת והוא משוקע בחומריות, ואין לבוא אל שער המלך בלבוש שק. וזהו שלשה ימים לפני השבת, היינו להכין א"ע לקדושת השבת, וג' ימים לאחר השבת, היינו לראות להשאר בקדושת השבת ולהתבייש ליכנס לחומריות מאחר שהי' לו אור גדול כזה. וזהו שבעה קני המנורה שג' קנים מזה וג' מזה נוטים אל הנר האמצעי שרומז לשבת. והנה שבת מיני' שיתא יומין מתברכין. וידועין דברי הרה"ק ר"מ מפרימישלאן ז"ל בפירוש הכתוב שנאמר באדוניהו (מלכים א' א') ולא עצבו אביו מימיו לאמר מדוע ככה עשית, היינו שהוא בעצמו לא העציב א"ע לאמור לנפשו כי מעשים כאלו אינם נאותין לבן דוד המע"ה, וע"כ אבדה ממנו המלוכה, ודפח"ח. וכ"כ אף אנו נאמר בש"ק שלעומת שהוא בוש מקדושת שבת ומחשב בנפשו שמעשים לא טובים כאלו אינם נאותים לפני מפני שהנני מקבל שבת, ובאיזה פנים אבוא לקבל שבת הבאה, אז הוא מקבל בכל שבוע מקדושת שבת ומתברך ממנה, אבל אם ח"ו אינו עושה כן, שוב אינו מתברך כנ"ל באדוניהו:
שבת אותיות בשת. הענין שצריך האדם להתבייש מקדושת שבת ולסלק את החומריות מעליו, כי איך יוכל לגשת אל השבת והוא משוקע בחומריות, ואין לבוא אל שער המלך בלבוש שק. וזהו שלשה ימים לפני השבת, היינו להכין א"ע לקדושת השבת, וג' ימים לאחר השבת, היינו לראות להשאר בקדושת השבת ולהתבייש ליכנס לחומריות מאחר שהי' לו אור גדול כזה. וזהו שבעה קני המנורה שג' קנים מזה וג' מזה נוטים אל הנר האמצעי שרומז לשבת. והנה שבת מיני' שיתא יומין מתברכין. וידועין דברי הרה"ק ר"מ מפרימישלאן ז"ל בפירוש הכתוב שנאמר באדוניהו (מלכים א' א') ולא עצבו אביו מימיו לאמר מדוע ככה עשית, היינו שהוא בעצמו לא העציב א"ע לאמור לנפשו כי מעשים כאלו אינם נאותין לבן דוד המע"ה, וע"כ אבדה ממנו המלוכה, ודפח"ח. וכ"כ אף אנו נאמר בש"ק שלעומת שהוא בוש מקדושת שבת ומחשב בנפשו שמעשים לא טובים כאלו אינם נאותים לפני מפני שהנני מקבל שבת, ובאיזה פנים אבוא לקבל שבת הבאה, אז הוא מקבל בכל שבוע מקדושת שבת ומתברך ממנה, אבל אם ח"ו אינו עושה כן, שוב אינו מתברך כנ"ל באדוניהו:
