"פסח שני" מורה על מעלת התשובה, שזהו עילוי אחר עילוי. ולכן ההשלמה של קרבן פסח אינה לאחר מספר ימים כמו בשאר החגים, אלא חודש לאחר מכן – בחודש אייר, שעניינו הוא ספירת העומר – עבודת האדם. לעומת ניסן, שעניינו הוא אתערותא דלעילא – התעוררות מלמעלה, שהקב"ה הוציא את בני ישראל מארץ מצרים ללא זכות מצידם. ולכן פסח שני הוא יום אחד, כי עבודת התשובה היא למעלה מסדר השתלשלות – יש "קונה עולמו בשעה אחת". ולכן מכל מצב ניתן לצאת, כמו שנאמר: עניינו של פסח שני: "אין מצב אבוד" תמיד אפשר לתקן ולהשלים, אפילו מי שהיה טמא, מי שהיה בדרך רחוקה ואפילו "לכם", שהדבר היה ברצון. על אף הכל אפשר לתקן"
מספר בחורים יצאו למבצעים ונסעו בכביש הראשי (highway) של פלורידה. טעו הבחורים בדרכם וכבר ראו שלא יוכלו להגיע אל היעד לשבת, ולכן נכנסו לחנות לקנות משהו כשר, כדי שיהיה להם מה לאכול בשבת. כאשר נכנסו אל החנות, פגש אותם גוי גברתן ואמר להם: "בואו, היכנסו לחדר, וודאי באתם לקחת את אבא שלי".
הם נכנסו לחדר ומצאו בו יהודי זקן. הוא סיפר להם שהוא ניצול שואה, התחתן עם גויה ושכח את עברו. לפני מספר שבועות פתח טלוויזיה, וראה שהרבי מליובאוויטש מדבר ומספר שמשיח עומד להגיע, ואז ילוקטו אחד לאחד מכל המקומות הנידחים. התרגש מאד אותו זקן, ניגש אל רעייתו וילדיו, ואמר להם שעוד מעט משיח יגיע ויבואו לקחת אותו, אבל רק אותו, כי רק הוא יהודי.
כשראה הבן הגוי הגברתן את הבחורים החב"דניקים, אמר להם שבוודאי הגיעו לקחת את אביו… הבחורים נשארו בקשר עם אותו זקן, ולאחר מספר חודשים נפטר. בזכות הקשרים הובא לקבר ישראל. אין מצב אבוד.
