“Sometimes when I'm faced with an atheist, I am tempted to invite him to the greatest gourmet dinner that one could ever serve, and when we have finished eating that magnificent dinner, to ask him if he believes there's a cook.”
― Ronald Reagan
Joseph Stalin killed and starved MILLIONS!!!!!!!!!!
How could he do that?
Only one way - He didn't believe in a G-d who commanded him not to kill and b/c he didn't believe that he would suffer eternally for doing so.
How did Marxist Pol Pot kill and torture millions?
Same story.
Not believing in G-d is DANGEROUS!!!!!!!!!! An atheist might not kill you be will only refrain from doing so b/c HE decided. If he decides otherwise - you are done. A believer doesn't have a choice. He HAS to be kind an compassionate b/c G-d commanded. [If he chooses not to do so it is not BECAUSE of his belief in G-d but DESPITE it].
In the immortal words of David Berlinski:
“What Hitler did not believe and what Stalin did not believe and what Mao did not believe and what the SS did not believe and what the Gestapo did not believe and what the NKVD did not believe and what the commissars, functionaries, swaggering executioners, Nazi doctors, Communist Party theoreticians, intellectuals, Brown Shirts, Black Shirts, gauleiters, and a thousand party hacks did not believe was that God was watching what they were doing. And as far as we can tell, very few of those carrying out the horrors of the twentieth century worried overmuch that God was watching what they were doing either. That is, after all, the meaning of a secular society.”The first section: The flatterer who recognizes or sees or knows that there is injustice in the hand of his fellow, and that he is holding fast to deception; or that he sinned to another person with evil speech or verbal abuse - and he blandishes him [with] improper speech, saying, “You did not do evil.” The sin of one who refrains from reprimand - as it is stated (Leviticus 19:17), “you shall surely reprimand your countryman and not bear sin because of him” - is too small for him; so he increased the sin by saying, “You did not sin.” It is like the matter that is stated (Jeremiah 23:14), “they encourage evildoers.” And behold this is a criminal offense in the hand of the foolish flatterer, for he was not zealous against falsehood, but rather assisted the falsehood, and said about the bad, “Good,” and made darkness, light. He also placed a stumbling block in front of the sinner in two aspects. The first one is that he will not regret his evil. And the second is that he will repeat his evil on the next day. For the one who flatters the other one about his desire praises [that] evildoer. Besides that he will carry the punishment for the damage that he caused to the one towards whom the sinner was guilty, by justifying [the sinner]; he will [also] be punished for the false words, as it is stated (Psalms 5:7), “You doom those who speak lies.” And it is stated (Proverbs 17:15), “To acquit the guilty and convict the innocent; both are an abomination to the Lord.” All the more so if the injustice in the hand of his fellow, the evildoer, is revealed to the public. For when he, the flatterer, said to him in front of people, “You are pure, without transgression” - he has profaned and disgraced the religion and the law.
וחייב האדם למסור עצמו לסכנה ואל ישיא את נפשו עון אשמה כזאת. ואמרו רבותינו על ענין אגריפס שהיה קורא בתורה וכשהגיע לפסוק זה (דברים י״ז:ט״ו) לא תוכל לתת עליך איש נכרי זלגו עיניו דמעות ואמרו לו אחינו אתה באותה שעה נתחייבו שונאיהם של ישראל כליה שחנפו לו לאגריפס. אך כי היושב על המשפט אין לו לפחד מאנשי מות. שנאמר לא לגור מפני איש. ויש בחלקי כת חנפים. אשר בם החנף נספה ואבד בעון החניפה לבד. כאשר יתבאר:
And a person is obligated to give himself over to danger, and not to place guilt like this upon his soul. And our Rabbis said about the matter of Agrippa (Sotah 41a-b) that when he read from the Torah [and] “arrived at [the verse], ‘You may not appoint a foreigner over you’ (Deuteronomy 17:15), tears flowed from his eyes. And they said to him, ‘You are our brother.’ [...] At that moment the enemies of the Jewish people (a euphemism for the Jewish people) were sentenced to destruction for flattering Agrippa.” Especially should one who sits in judgement not fear mortal men, as it is stated (Deuteronomy 1:17), “Fear no man.” And among the sections of the group of flatterers, there are some in which the flatterer is destroyed and lost just for the iniquity of flattery, as will be explained.
החלק הב' - החונף אשר יהלל רשע לפני בני אדם אם בפניו אם שלא בפניו. אף על פי שלא יצדיקנו על חמסו ולא יכזב על משפטו. אבל יאמר עליו כי איש טוב הוא. על זה נאמר (משלי כ״ח:ד׳) עוזבי תורה יהללו רשע. כי לולא אשר עזב את התורה. לא הלל העובר על דבריה. ומפר מצותיה. וגם כי לא ישבח את הרשע זולתי במה שנמצא בו מן הטוב. ויליץ עליו בפני בני אדם להגיד לאדם ישרו. גם זו רעה חולה. כי בזכרו את הטוב. ואת הרע לא יזכור. ועל כל פשעיו יכסה. צדיק יחשב אצל השומעים ויתנו לו יקר וירים ידו וגבר.
וכבר הקדמנו להודיעך המכשולות והשחיתות הנמצאות בכבוד הרשעים. על כן לא נכון להזכיר צדקתם בלתי אם יזכיר רשעם וכסלם. כמו שנאמר (משלי י׳:ז׳) ושם רשעים ירקב. ונאמר (ישעיהו נ״ז:י״ב) אני אגיד צדקתך ואת מעשיך ולא יועילוך. פירוש לא יועילוך מעשים הטובים להצילך מרעתך בקומי למשפט. ובערכי לעולמם רב פשעיך ומעשה תעתועיך. כי דברי עונותיך גמרו מהם. וכמו שאמרו רבותינו כי מי שעונתיו מרובין מזכיותיו נכתב ונחתם למיתה. והרשעים נכרים בשיחתם והנהגתם כאשר הקדמנו לך בשערי יראת חטא:
The second section: The flatterer who praises the evildoer in front of people - whether in front of him or not in front of him - even though he does not justify him for his extortion or lie about his trial, but says about him that he is a good man. About this is it stated (Proverbs 28:4), “Those who forsake Torah praise the wicked.” For had he not forsaken the Torah, he would not have praised one who transgressed its words and breached its commandments. Even if he only praises the evildoer for that which he finds that is good about him and he defends him to people to tell them of his righteousness, but he does not mention the bad - this too is a sore evil. For in his mentioning the good and not mentioning the bad and covering up all of his transgression, he will be thought of as a righteous man by those listening and they will give him honor and elevate him. And we have already mentioned [and] let you know the stumbling blocks and the destruction that is found in honoring evildoers. Hence it is incorrect to mention their righteousness without mentioning their evil and foolishness as well, as it is stated (Proverbs 10:7), “But the fame of the wicked rots.” And it is [also] stated (Isaiah 57:12), “I hereby pronounce judgment upon your deeds; your deeds shall not help you.” The explanation is [that] your good deeds will not help to save you from your evil when you will come to judgement and in My evaluation for eternity - since the matters of your iniquities finished off [their merit]. And it is like our Rabbis said (Rosh Hashanah 16b), “One whose iniquities are greater than his merits is written and sealed for death.” And evildoers are recognizable by their speech and behavior, as we discussed earlier with you, in the Gates of the Fear of Sin (no longer extant).
והנה הצדיקם יתעבו הרשע. כמו שנאמר (משלי כט) תועבת צדיקים איש עול. ואשר בסוד הצדיקים לא יהיה. אם תעב לא יתעבנו. וגם קב לא יקבנו. (וגם) [גם] ברך לא יברכנו:
And behold the righteous abominate the evildoer, as it is stated (Proverbs 29:26), “The unjust man is an abomination to the righteous.” And with one who is not in the counsel of the sages - if he does not surely abominate him, nor surely curse him; he should also surely not bless him.
ויתכן כי יקר מקרה המשבח את הרשע מדרך פתיות. כי הפתי אומר לשבח טוב (הוא) אם היו יהיה על דבר אמת. ואם תהיה תמורתו. ומבלי הדעת שבח הוא את המתים. כי אמרו רבותינו על הרשעים רפאים יחשבו בחיים. ומתים קרויים שנאמר (קהלת ט) והמתים אינם יודעים מאומה. והשגגה הזאת עולה זדון כי לא יאהב העבד האדון. אם יאהב משנאיו ויקרב רחוקיו. הלא להם לדעת מדרך הדעת כי כן. ונאמר (משלי ג) וכסילים מרים קלון. וכבר הקדמנו פירושו: And it is likely that the case of the one praising the evildoers is from foolishness. For the fool (he) intends to praise the good - whether it is about the truth, or whether it is the opposite. And without knowing, he is praising the dead. For our Rabbis said (Berakhot 18b), [that] evildoers are considered like wraiths, as it is stated (Ecclesiastes 9:5). “But the dead know nothing.” But this unintentional sin is considered wanton. For a master would not love a slave, if [the slave] loves [the master’s] enemies and brings close those who he has distanced. Should they not know this from the intellect, that this is so? And it is stated (Proverbs 3:35), “disgrace uplifts dullards.”
החלק הג' - החנף המשבח את הרשע בפניו. אף חכמתו עמדה לו. כי לא ישבחנו בפני בני אדם פן יהיה להם למוקש. גם זה המחנף גדול עונו. כי החליק עליו בעיניו. ולא ישוב מדרכו הרע ולא ידאג לעווניו. כי צדיק הוא בעיניו. וכל אשר אינו מעדת הצדיקים. אם ישבחוהו יאמר בלבו. אמנם ידעתי כי כן. כענין שנאמר (שם יא) בפה חנף ישחית רעהו ובדעת צדיקים יחלצו. פירוש - החנף משחית רעהו בפיו, כי ישבחנו ויאמין לדבריהם. ויקשה את רוחו. ויראה את נפשו ביקר ולא יבין (את) [כי] עפלה נפשו. והמכשלה הזאת תחת ידו. גם ירום לבבו ויפול במכמורת גאותו. והנה כי השחת השחיתו בחלק שפתיו. ובדעת צדיקים יחלצו. הצדיקים יחלצו בדעתם מנזקי החנף. כי אם ישבחנו לא ירום לבבו למען זאת. כמו שאמרו רבותינו אפילו כל העולם אומרים עליך צדיק אתה הוי בעיניך כרשע. ואמרו אם יש עליך ריעים מקצתם משבחים ומקצתם מוכיחים. אהוב את המוכיחים ושנא את המשבחים. כי אלה לחיי עולם יביאוך. ואלה ברעתך ישמחוך. כי ישבחוך. ויתכן ג"כ לפרש - ובדעת צדיקים יחלצו. ריעיהם. כי לא יחניפו להם. אבל יוכיחו ויורו אותם בדרך. בתעותם בתהו לא דרך. ונאמר (משלי כו) ופה חלק יעשה מדחה. המשיל פה חלק לדרך חלקלקות. ואמר כי כאשר יפול האדם וידחה בלכתו בדרך חלקלקות, כענין שנאמר (תהלים לה) יהיו כמוץ וגומר ומלאך ה' דוחה יהי דרכם חשך וחלקלקות, כן יפול האדם וידחה בפה חלק, והוא פה חנף. ועל הענין אשר בארנו אמר דוד המלך עליו השלום (שם יב) יכרת ה' כל שפתי חלקות לשון מדברת גדולות. קילל פה חלק כי ישחית בו רעהו. והלשון הקשה שהוא הפך החלק. והוא לשון הרע. ויש מן החנפים שמתכוונים להחניף לאנשי זרוע כדי שיכבדו אותם וינשאום. ואמרו רבותינו כל המחניף לחברו לשם כבוד. לסוף נפטר ממנו בקלון:
The third section: The flatterer who praises the evildoer to his face, yet his wisdom restrains him - for he does not praise him in front of [other] people, lest he be a stumbling block for them. The sin of this flatterer is also great, as he blandished him in his eyes; such that he will not repent from his evil path and not worry about his iniquities - for he is righteous in his eyes. And when they praise anyone who is not from the congregation of the righteous - he will say in his heart, “Indeed, I knew that it was like this''; like the matter that is stated (Proverbs 11:9), “The flatterer destroys his neighbor through speech; but through knowledge, the righteous is rescued.” The explanation is that the flatterer destroys his neighbor with his mouth, because he will praise him and [the neighbor] will believe [his] words. So he will harden his spirit and he will see himself with honor, and not understand that his soul is murky. And with this stumbling block in his hand, he will fall into the trap of his pride. So behold, he surely destroyed him with his flattering lips. “But through knowledge, the righteous is rescued”: The righteous are saved from the damage of the flatterer through their knowledge. For if he flatters him, his heart will not be elevated as a result, like our Rabbis said (Niddah 30b), “Even [if] all of the world says about you, ‘You are righteous’ - be like an evildoer in your [own] eyes.” And they [also] said (Avot D’Rabbi Natan 29), “If you have companions, some of whom praise [you], and some of whom reprimand [you] - love the ones that reprimand you, and hate the ones that praise [you]. For these are bringing you to life eternal, and those, when they praise you, are gladdening you to your [own] detriment." And it is also possible to explain [it as]: “Through knowledge, the righteous rescue” their neighbors - as they will not flatter them; but will rather reprimand them and show them the path, when they err in the chaos that is not a path. And it is stated (Proverbs 26:28), “and a flattering mouth throws one down.” This compares a flattering mouth with a crooked path; and it says that just like a man falls and is thrown down by walking on a crooked path - like the matter that is stated (Psalms 35:5-6), “Let them be as chaff, etc., the Lord’s angel throwing them down. Let their path be dark and slippery” - so too does a man fall and get thrown down by a flattering mouth. And that is the mouth of the flatterer. And about the matter that we are discussing, King David, peace be upon him, said (Psalms 12:4), “May the Lord cut off all flattering lips, every tongue that speaks arrogance.” He cursed a flattering mouth, since he destroys his neighbor with it; and a harsh tongue - which is the opposite of the smooth [one], and that is evil speech. And among the flatterers, there are those that intend to flatter intimidating people, in order that they should honor them and promote them. And our Rabbis said (Avot D’Rabbi Natan 29), “Anyone that flatters his fellow for the sake of honor will in the end be removed from it in shame.”
החלק הד' - המתחבר לרשע. ולא דיו אשר לא יוכיחהו בשבט פיו והרחק ירחיקהו. אבל כמו חבר יקריבהו. ונאמר (דה"ב כ) בהתחברך וגו' פרץ ה' את מעשיך. והצדיקים מאוס ימאסו את הרשע. כמו שנאמר (תהלים טו) נבזה בעיניו נמאס ואמרו רבותינו זכרונם לברכה לא לחנם הלך זרזיר אצל עורב אלא מפני שהוא מינו. ואומר כל עוף למינו ישכון ובן אדם לדומה לו. ואמרו אסור להסתכל בדמות אדם רשע. שנאמר (מ"ב ג) לולי פני יהושפט מלך יהודה אני נושא אם אביט אליך ואם אראך. ואמרו כל המסתכל בדמות אדם רשע עיניו כהות לעת זקנתו, שנאמר (בראשית כז) ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות מפני שהסתכל בדמות עשו. וכבר הקדמנו להודיעך באר היטב כי רבו דרכי מות הנמצאים אל המתחבר לרשע:
The fourth section: One who attaches himself to an evildoer. It is not enough for him that he does not reprimand him with the rod of his mouth and surely distance him; but he rather brings him close like a friend. And it is stated (II Chronicles 20:37), “As you have made a partnership, etc., the Lord will break up your work.” Whereas the righteous are surely disgusted by the evildoer, as it is stated (Psalms 15:4), “A contemptible man is disgusting in his eyes.” And our Rabbis, may their memory be blessed, said (Bava Kamma 92b), “Not for naught did the starling go to the raven, but because it is its kind. And it stated, ‘All fowl will live with its kind, and men with those like him’ (Book of Ben Sira 13:17).” And they said (Megillah 28a), “It is prohibited for a person to gaze at the likeness of a wicked man, as it is stated (II Kings 3:14), ‘Were it not that I regard the presence of Jehoshaphat, the king of Judea, I would not look toward you, nor see you.’” And they [continued], “[Any one who gazes at the likeness of an evil man,] his eyes become dim [at the time of his old age], as it is stated (Genesis 27:1), ‘And it came to pass, that when Isaac was old, and his eyes were dim so that he could not see’ - because he gazed at the wicked Esau.” And we have already discussed very well that there are many ways of death found by one who attaches himself to an evildoer.
החלק הה' - איש כי יאמינו בני אדם בדבריו. וסמכו כל השומעים על דבריו. ויתכוון לנשא אחד העם או גואלו הקרוב אליו באהבתו אותו. ויאמר עליו כי הוא איש חכם. והוא בן לא חכם. והיה לפוקה וצור מכשול כי יסמכו על הוראותיו. ועל פיו יהיה כל ריב. ויעוות משפט ואת העולם יחריב. וכן כי יאמר על איש כי הוא נאמן רוח ולא הכירו אם הוא איש אמונים. או בן לא אמון בו. ואולי ישמע השומע ויפקידהו על ביתו וכל יש לו יתן בידו וכחש בו [לאמר] לא ראיתיך. ואמרו רבותינו כל המעמיד דיין שאינו הגון כאילו נטע אשרה. ובמקום תלמיד חכם כאלו נטע אצל מזבח. והיה מי שהקים לראש בימים הראשונים מי שאינו ראוי להורות. וקראו עליו מקרא שכתוב (חבקוק ב) הוי אומר לעץ הקיצה עורי לאבן דומם הוא יורה הנה הוא תפוש זהב וכסף וכל רוח אין ברבו. ועתיד הקודש ברוך הוא להפרע ממעמידיו. שנאמר וה' בהיכל קדשו הס מפניו כל הארץ:
And the fifth section: A man whose words people trust, and everyone relies on his words; and he intends to boost one of the people or his redeeming relative, out of his love for him - and he says about him that he is wise, whereas he is not wise. And this will be [a cause] for faltering and a stone for stumbling; for they will rely upon his rulings: Every dispute will go according to his [decision], he will twist every case and he will destroy the world. And likewise, if he says about a man, that he is trustworthy, but he does not know whether he is trustworthy or someone who cannot be trusted. So perhaps a listener will hear and appoint him over his house and give him everything that he has into his hand (to watch); and he will deny it, saying, “I [never] saw you.” And the Rabbis said (Sanhedrin 7b), “Anyone who appoints a judge who is not fit over the community is as though he plants a tree-idol (ashera); and in a place where there are Torah scholars, it is as though he planted the tree next to the altar.” And in the early days, there was someone who appointed someone who was not fit to make rulings, as the head. And they read this verse about him (Habakkuk 2:19), “Ah, you who say, ‘Wake up’ to wood, ‘Awaken,’ to inert stone; can that give an oracle; why, it is encased in gold and silver, but there is no breath inside it.” And in the future, the Holy One, blessed be He, will repay the ones that appointed him, as it is stated (Habakkuk 2:20), “But the Lord is in His holy Sanctuary; let all the earth be silent before Him.”
החלק הו' - מי שיש בידו למחות ואינו מוחה. ואין בפיו תוכחות. ועל מעשה חטאים לא ילטוש עין ולא ישגיח. ולא יהיה להם לאיש מוכיח והנה נצטוינו לבער הרע מקרב עמנו. שנאמר (דברים יג) ובערת הרע מקרבך. ואמרו רבותינו - כל מי שיש בידו למחות באנשי ביתו ואינו מוחה נתפש על אנשי ביתו. יש בידו למחות באנשי עירו ואינו מוחה נתפש על אנשי עירו. יש בידו למחות בכל העולם ואינו מוחה נתפש על כל העולם. ונאמר (ויקרא כו) וכשלו איש באחיו ודרשו בו ז"ל איש בעון אחיו ואמרו כל ישראל ערבים זה לזה.
The sixth section: One who has the ability to protest, but does not protest and has no words of reprimand in his mouth; and does not use the swords of his eyes and does not take responsibility for the deeds of sinners. So he will not be a man of reprimand, whereas we were commanded to destroy the evil from within our nation - as it is stated (Deuteronomy 13:6), “and you shall destroy the evil within you.” And our Rabbis said (Shabbat 54b), “Anyone who is in a position to protest against the members of his household and does not protest, is apprehended for the members of his household; if he is in a position to protest against the people of his city, and does not protest, he is apprehended for the people of his city; if he is in a position to protest the whole world, and does not protest, he is apprehended for the whole world.” And it is stated (Leviticus 26:37), “A man shall stumble over his brother.” And they, may their memory be blessed, expounded (Sanhedrin 27b), “‘A man over’ the iniquity of ‘his brother.’” And they said that all of Israel is responsible for one another.
החלק הז' - הרואה את אנשי מקומו עם קשה עורף. ואומר בלבו אולי לא יקשיבו אם אדבר להם נכוחות. ופי אמלא תוכחות. על כן יחשוך פיו. והנה עונו ישא. כי לא ניסה להוכיח ולהזהיר. (אולם) [אולי] אם רוחם העיר, יעורו משנת אולתם. ולא תלין אתם משוגתם. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה בענין מה שכתוב (יחזקאל ט) והתוית תיו על מצחות האנשים הנאנחים והנאנקים וכו'. אמרה מדת הדין אף על פי שהללו צדיקים גמורים וקיימו את התורה היה להם למחות ולא מיחו אמר הקדוש ברוך הוא גלוי וידוע לפני שאם היו מוחין לא היו מקבלין מהם. אמרה מידת הדין רבונו של עולם, אם לפניך גלוי, הם לא ידעו אם ישמעו העם לקולם ואם יחדלו. וצוה השם יתברך אחרי כן (שם) וממקדשי תחלו. והם הצדיקים המקודשים. כי נענשו על דבר שלא מיחו. ונאמר (ויקרא יט) הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא. ואם הדבר גלוי לכל. וידוע ונבחן ונחקר. כי החוטא שונא מוסר ולא ישמע לקול מוריו. ולמלמדיו לא יטה אזנו. על זה נאמר (משלי ט) אל תוכח לץ פן ישנאך. ואמרו כשם שמצוה לומר דבר שנשמע. כך מצוה שלא לומר דבר שאינו נשמע. ואמרו מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין:
The seventh section: One who sees the people of his place [being] a stiff-necked people, and says in his heart, “Perhaps they will not listen if I speak [words of] integrity with them and fill my mouth with reprimands.” Hence he saves his mouth [from speaking]. Yet he surely bears his sin, for he did not try to reprimand and warn [them] - (indeed) [maybe] if the city is pitied, they will awake from the slumber of their stupidity and their error will not [continue to] lay with them. And our Rabbis, may their memory be blessed, said (Shabbat 55a) about that which is written (Ezekiel 9:4), “and set a mark (tav) upon the foreheads of the men that sigh and that cry, etc.”: The attribute of justice said, “[Even though these are full-fledged righteous people and keep the Torah,] it was in their hands to protest, and they did not protest. [The Holy One, blessed be He,] said, “It is revealed and known before Me that had they protested, they would not have accepted [it] from them.” [The attribute of justice] said, “Master of the Universe, if it is revealed before You, [they did not know if the people would listen to their voice or ignore them].” So afterwards God, may He be blessed, commanded (Ezekiel 9:4), “and begin from My Temple (Mikdash)” - and that is the dedicated (mekudash) righteous ones. And it is stated (Leviticus 19:17), “you shall surely reprimand your countryman and not bear sin because of him.” But if the matter is revealed to all, known, tested and analyzed that the sinner hates rebuke and will not listen to the voice of his teachers and will not bend his ear to his instructors - about this is it stated (Proverbs 9:8), “Do not rebuke a scoffer, for he will hate you.” And they said (Yevamot 55b), “Just as it is a commandment to say something that will be heard, so is it a commandment to not say something that will not be heard.” And they said (Beitzah 30a), “It is better that they be inadvertent, and not be intentional.”
החלק הח' - איש אשר ישמע את דברי בני אדם מדברים לשן הרע. או כי ישמע כל פה דובר נבלה, או יושב בסוד משחקים בוזים תורה ומצות. וידוע כי הם סרבנים וסלונים ואם יוכחם לא יקשיבו אל דבריו. על כן ישים יד על הפה. גם זה יענש כי לא יענה כסילים באולתם. פן יאמרו לו כי הוא כמו הם. וכי הודה על דבריהם. אף כי יתחייב לענות ולגעור בהם לתת גודל לתורה ולמצות אשר בזו לעגו להם. ויקנה לכבוד נקי וצדיק אשר ישיחו בו:
And the eighth section: Someone who hears the words of the people saying evil speech, or hears every mouth speaking fouly or sits among a group of jokers disgracing the Torah and the commandments - and he knows that they are stubborn and [like] thorns. So if he would reprimand them, they will not listen to his words - hence he puts his hand to his mouth (does not speak). This one will also be punished, since he did not answer fools about their foolishness - lest they say that he is like them and that he concedes to their words. Rather, he becomes obligated to answer and scold them, to give greatness to the Torah and the commandments which they disgraced and made light of. He should be zealous for the honor of the Clean and Righteous One about whom they are speaking.
וזה אחד מן הדברים אשר יתחייב האדם לעזוב בעבורם חברת הרשע. כי יענש בשמעו דבריהם הרעים וילאה לענותם. וזה דבר מפורש בדברי שלמה שנאמר (משלי כד) אל תקנא באנשי רעה ואל תתאו להיות אתם. כי שוד יהגה לבם ועמל שפתיהם תדברנה. רצונו לומר - כי תשא עון בחטאתם. כי תשמע דבריהם הרעים תמיד ותהיה מחריש.
This is one of the things for which a person becomes obligated to leave the group of evildoers. For he will be punished for hearing their evil words and being too listless to answer them. And this is something explicit in the words of Solomon, as it is stated (Proverbs 24:1-2), “Do not envy evil men; do not desire to be with them. For their hearts talk violence, and their lips speak mischief.” And he meant to say [it is] because you will bear the iniquity when they sin. For you will constantly hear their evil words and you will be silent.
החלק הט' - המכבד את הרשעים מדרך שלום. אמנם לא ידבר טוב על הרשע. ולא יתנהג בכבודו על דרך אשר יחשבו בני אדם כי יכבדנו מאשר יקר בעיניו נכבד. כי לא יחלוק לו כבוד זולתי כדרך שמכבדים בני האדם את העשירים. מדרך סלסול. ולתקות תועלת. בעבור כי צלחה דרכם ולא מפני חין ערכם. ואף גם זאת יש חטא ואשמה בדבר הזה כי אם הותר לכבד העשירים. לא כן הרשעים. שנאמר (איוב מ יא) וראה כל גאה והשפילהו. ראה כל גאה הכניעהו והדוך רשעים תחתם. אך החלק הזה הותר. מדאגה מדבר פן יזיק הרשע ויגרום הפסד בזמן שיד הרשע תקיפה. ושעתו חצופה. ואין בידנו להכניעו (ובחליו) [ובחילנו] להניעו. על כן הותר לכבדו כדרך שמכבדים בני האדם אנשי זרוע רמה. מפחד ואימה. בקימה והדור ודומה להם. אך לא ישבחנו ולא ידבר טוב עליו לבני אדם. וכן אמרו רבותינו ז"ל מותר להחניף את הרשעים בעולם הזה:
The ninth section: One who honors evildoers in a way of peace. However he does not speak well about the evildoer and does not act to honor him in a way in which people will think that he is honoring him because he is honorable and precious in his eyes. Rather he only shows him respect in the way that people honor the rich, in the way of dignification; and with the hope of benefit, since their path has been successful - and not because of the grace of his arrangement. Nevertheless there is a sin and guilt in this thing. If it is permitted to honor the rich, it is not so with the evildoers - as it is stated (Job 40:11-12), “see every proud man and bring him low. See every proud man and humble him, and bring down the evildoers where they stand.” Nevertheless this section is permitted in the case of worry about something - lest the evildoer injure him and cause him a loss, at the time when the evildoer is strong and his time is brazen; and we do not have the ability to humble him, and to put him him down [with our soldiers]. Hence it is permitted to honor him in the way we honor very intimidating people out of fear and terror, by rising for them, noting them and that which is similar to these. However, one should not praise him, nor speak well about him to people. And likewise did our Rabbis, may their memory be blessed, say (Sotah 41b), “It is permissible to flatter evildoers in this world.”
Achdus is great. But not with people who deny everything holy to us or even that there is a concept called "Holy".
