קטני אמנה הם הטפשים שבעולם. כי על מי נופלת היא האמונה, על פליאות טוב גדולת אור אין סוף, ומה יסכן לאדם לתן גבול וקצב לאמר עד כאן יאמין, ולא יותר?! על כן כל יסוד החיים הרוחנים וגבורתם העליונה, תלוי בכח אמונה שאין לה סוף ותכלית כלל, אמונה במקור יסוד מקור הכל, באין מדה וקצבה. והיא מעוררת את כל החיים ואת כל הטוב בעולם, והיא משתלשלת בכמה השתלשלאות, יורדת ומתלבשת בכמה לבושים והסברות, עד אשר היא לתוכן של האמונה המתהלכת עם החיים, המבססת בסיסים לדתי קודש, ומחוללת תכונות של יראת שמים וחכמת אלהים בעולם. הטוב והרע ביסודו, הוא הרבה יותר נשגב מהמתגלה ממנו בחיי האדם היחידי והחברותי.
אמנם התוכן המתגלה בחיים הוא מסתעף מהעצמיות של הטוב והרע, אבל יסודו העליון, הטומאה והטהרה, הוא המושקף בחזיון קודש, שההדרכות האלהיות פונות אליו. ולפעמים יש שהרע התחתיתי הוא רק רע חצוני והוא ספוג טוב עצמי, ולהיפך, שהטוב התחתיתי הוא רק טוב שטחי וחצוני, אבל ספוג הוא ברע עצמי, עליון, פנימי. ומוצאים אנו בזה, שהאמונה והקדושה הוא יסוד ושורש הכל, והוא מלא עצמיות, ונותן חיים ותקוה, בנין והתקיימות, הרבה יותר מכל תוכן תרבותי מוסרי שהאדם יכול לסמנו. אמנם להיות מוכשר לחיים כאלה, שעל-פי היסוד העליון הם מכוננים, צריך על-זה מחצב עם מיוחד, וזהו הרז העליון שבאומת ישראל.
