1] Don't believe anything you read in people's name unless they publish it in their own sefer or you hear them saying it [in context] and the like.
The story goes that Rav Yisrael Yaakov Fischer [head of the Edah Chareidis] would leave his apartment and say that he is going to see what "he said" [or what they say in his name that he never said] the previous day when reading the "pashkevilim" [street signs with the big black letters]. The Chazon Ish and others told people never to believe anything said in their name.
2] If you speak with him personally and probe him I have little doubt you would get a different message. Like maybe he said it so that Lashon Hara - which is already crazy crazy prevalent on social media - not get out of hand.
3] Rav Gershon is a big and chashuv Rosh Yeshiva. There are doubtless other big and chashuv Roshei Yeshiva who are speaking differently. Torah and Daas Torah doesn't start and end with one man. He is about 100 old and just about nobody knows anything he has ever said on any other issue so why suddenly is his opinion so important to people?? [This is not CHAS VI-SHALOM to belittle him in any way CHAS VI-SHALOM but to remind people that there are other legitimate opinions as well].
4] I just found
this. NOTE!!!!!!!!!!!! Not one word of justification for CW. Remember - it was Rav Gershon who had him removed from the Yated when the allegations were revealed.
דעת תורה ממרן ראש הישיבה הגאון רבי גרשון אדלשטיין שליט"א פורסמה הבוקר (שישי) בעקבות דעות מעוותות שמנסים גורמים מחוץ לציבור החרדי ואף מתוך המחנה להכניס לציבור יראי ה'.
בהודעה שפרסם הבוקר בעיתון 'יתד נאמן' תחת הכותרת "והודעת להם את הדרך". ביקש מרן ראש הישיבה שליט"א לפרסם את הדברים על ידי אחד המחנכים שכתב אותם בשמו.
מרן ראש הישיבה פתח את דבריו: "איתא בגמ' אמר דוד לפני הקב"ה וכו', אמרתי להם: "הבא וכו' מיתתו בחנק, ויש לו חלק לעולם הבא. אבל המלבין פני חבירו ברבים אין לו חלק לעולם הבא", וכאשר באים לדון בכגון דא, חובה על כל אחד שישים מול עיניו כי חיי עוה"ב שלו תלויים בזה".
ועל כן צריך לדעת כי:
א. אנשים שחטאו נגדם או נגד הקרובים להם, צריכים לפנות לגורמים האמונים על כך, הן כאשר הדבר יועיל רק למקרה שלהם, וק"ו כשלדעתם זה ימנע מלהזיק לאחרים, וכן צריך לנהוג כל היודע עדויות בדבר, וכמובן שאין בזה משום לה"ר. אך הדברים חייבים להיות מטופלים בצנעה, וכמ"ש ואת צנועים חכמה' ורק ע"י אלו הממונים לכך ומומחים בעניין, ולאחר שאילת רב המומחה בדבר.
ב. כלי תקשורת אינם המקום לכך, ועיתונים ועיתונאים, שכל מציאותם לפרסם בחוצות, עוברים באיסור חמור של הלבנת פנים ועליהם לחוש לחורבן החיים, שפיכות דמים ורציחה של האנשים שמפרסמים עליהם, שגם זה אסור בתכלית. ומאחר ובכל מקרה הדבר גורם גם לחורבן החיים של אנשים נוספים, הדברים צריכים להיות מטופלים על פי דין, בצורה מקצועית ונקיה ובצנעה ככל האפשר, ועל הכל צריך ליתן את הדעת ולנהוג על פי דין תורה.
ג. וכל מי שעוסקים בדבר ואינם מן הניזוקים או קרוביהם או הממונים לכך, אינם מועילים לניזוקים כלל. וכל האנשים מבחוץ, שעסוקים רק בהפצות בתקשורת ומרבים להרחיב בכיעור ובדומה לו הם אינם באים לתקן, אלא לקלקל. וחלילה לבני אברהם יצחק ויעקב, ללכת בדרכי הרשעים בצורת "נקמה" ולשה"ר בראש כל חוצות, וח"ו דלא ליעביד איניש דינא לנפשיה, וזהו היפך התוה"ק ובכלל שופכי דמים.
ד. דברים אלו נכונים לכל צורה ואופן של עיסוק ופרסום באמצעי תקשורת לרבים, ובמיוחד בדור התקשורת המהירה של ימינו וה'אתרים' וחדשות האינטרנט על מגרעותיהם האיומות. ולהבדיל אלף אלפי הבדלות, בוודאי ב'עיתון חרדי', שמאז ומתמיד אחריותו היא גם בדברים שאינו מסקר ומדווח, פעמים שאתה מתעלם', והדבר מסור לגדולי התורה.
ה. כל ירא יעשה בדעת ויחנך בביתו וישריש את עניין שכר ועונש, ואת מאמרם ז"ל "ואל יבטיחך יצרך שהשאול בית מנוס לך, שבעל כרחך אתה חי ובעל כרחך אתה מת, ובעל כרחך אתה עתיד ליתן דין וחשבון", ובכלל דבריהם ז"ל, שיחנך ויבאר כי ח"ו שיעלה על דעת אדם שיש מקום והצדקה למעשה של מאבד עצמו לדעת רח"ל, שעניינו חמור מאד כמבואר בדברי חז"ל ובפוסקים.
