ישנם דיעות כאלה, שע"פ טבען הן משובבות דעתו של אדם, מאבדות את הרגש של האחריות המוסרית, מקלקלות את ההתחברות הציבורית, ממעטות כבוד הכלל וכיוצא באלה החסרנות. והן כשלעצמן יכולות להיות גם דיעות של אמת, ומ"מ יש להן כל חומר של דעות שקריות, מפני הנזק הכרוך בעקבן. בדיעות כאלה, יסוד החיסרון הוא דבק בצורה הדיבורית שלהן ולא בעצמן, ומתוך כך אין שום אפשרות להתיר ללמדן ברבים ולהוציאן בניב שפתים. בעומק המחשבה יכולות הן להיות מוסברות, וכ"ז שהן במחשבה, לא יסבבו שום היזק, כ"א תיקון לפי אותה המדה של האמת הנמצאת בהן.
ד' ב'
"לשנות מפני השלום"
