The Shulchan Aruch says that one must first give tzdaka to the poor of Eretz Yisrael and only then to the poor of Chutz La-aretz. What about if one finds himself [for whatever strange reason:-)] living in Chutz La-aretz, do the poor of his own town come first or the poor of Eretz Yisrael? Usually one's neighbors precede other poor people but maybe if there are poor from Eretz Yisrael around, the Halacha would be to give them first?
The Bach [the rabbi Rav Yoel Sirkes - not the composer Johann Sebastian, although the composer could have been a rabbi given that he fathered TWENTY children. The chiddush is that none were born out of wedlock. Today there are plenty of people - especially famous athletes and entertainers - who have looaadsss of kids, but usually not from their wives.... The former first baseman for the LA Dodgers, Steve Garvey, was slapped with so many paternity suits, he came to be known as the father of America. Back to Bach. Fortunately, he was married twice, so the multiple births were split among two women. Sadly, only ten of the children survived into adulthood and even those ten eventually died...] says that your own town's poor come first! The Pe'as Hashulchan argues but the custom is to follow the Bach. So if you are going to be poor [CHAS VI-SHALOM] live in a really upscale neighborhood so you can have "first dibs" [do people still say that?] on their tzdaka. Problem, of course, is how can a poor person afford to live in an upscale neighborhood. And even if he can, how can he then convince his wealthy neighbors that he comes first. As the gemara says בתר עניא אזלא עניותא - Poverty follows the poor. Maybe this is because since they live in poor neighborhoods, they get their tzdaka from poor people.
Says Rav Vosner ztz"l:
שו"ת שבט הלוי חלק ה סימן קלה
ס"ג. ויושבי א"י קודמים ליושבי חוצה לארץ: ועיין בב"ח דר"ל בשניהם מעיר אחרת קאמר דיושבי א"י קודם, אבל עניי חו"ל במקומם פשיטא דקודמין ליושבי א"י, מיהו אם שניהם אינם דרין בעיר רק עניי עיר אחרת באים לעיר ועניי א"י הם בא"י, נדחים העניים הבאים לעיר שאינם בני העיר מפני עניי א"י ושולחים לעניי א"י, זהו דעת הב"ח ע"פ הכרעת הטור, וכ"ה דעת הש"ך ס"ק ו', וכ"ה דעת השמש צדקה בפ"ת כאן ס"ק ג' דאפילו כשעניי העיר ע"ה קודם לת"ח דמעלת עניי העיר מכריע גם מעלת ת"ח, והה"ד מעלת א"י, ואם גם כשבני העיר של חו"ל חיים בא"י אם הם קודמים לשאר בני א"י מדין עניי עירך קודמין, כבר דנו בזה גאוני עולם, ועיין מש"כ בזה בתשובת מנחת אלעזר ח"ד סי' ח', ובתשובת גינת ורדים הספרדי יו"ד כלל ג' סי' ט' כ' ג"כ סברא זו דהם קודמין, אבל אין לדמות הנושאים דהתם הי' מקרה חמור דבני אשכנז שבירושלים היו אבודים ממש בלי משען ומשענה לולא שהחזיקו ע"י בני מדינתם יעש"ה.
אמנם בעיקר שיטת הב"ח הנה בפאת השולחן הל' א"י סי' ב' סכ"ב חולק בזה על הב"ח ודעתו דכיון דבודאי הספרי נשנה בא"י כמש"כ כי יהי' בך אביון וכו' באחד שעריך בארצך, והיינו על הדרין בא"י בזה קאמר דקרוביו קודמין, ועניי עירו קודמין לעניי עיר אחרת בא"י, ויושבי א"י קודמין ליושבי חו"ל, היינו כשבאין עניי עיר אחרת מא"י ומחו"ל לא"י יושבי א"י קודמין וכו' אבל לא מיירי בעניי עירו שבחו"ל דנימא דהקדים בקרא לעניי א"י, ומסברא לא קדמי דבנתינה של צדקה ליושבי א"י מקיים ב' מצות להחיות עניים ולקיים ישיבת א"י, והביא ראיות לדרכו.
ולפי דרכו א"כ הה"ד עניי עירו עניים ע"ה נדחים מפני עניי עיר אחרת ת"ח דאיכא ג"כ תרתי להחיות עניים, והחזקת תורה, אבל סוגיא דעלמא לא כדבריו אלא לעולם עניי עירו קודמין גם נגד יושבי א"י גם נגד ת"ח, וכן כל המעלות שנשנו כאן שהם קודמים גם בהצטרף להשני עוד מעלה מלבד מצות הצדקה עדין הם קודמין וכדעת הב"ח והש"ך וכן הסכים בתשובת גינת ורדים יו"ד כלל ג' שם, וכה ראיתי בס' ארץ החיים כאן העתיק עוד מסכימים לפסק זה, וראיותיו של הגאון פאת השולחן אפשר לדחות למעיין שם.
ס"ג. ויושבי א"י קודמים ליושבי חוצה לארץ: ועיין בב"ח דר"ל בשניהם מעיר אחרת קאמר דיושבי א"י קודם, אבל עניי חו"ל במקומם פשיטא דקודמין ליושבי א"י, מיהו אם שניהם אינם דרין בעיר רק עניי עיר אחרת באים לעיר ועניי א"י הם בא"י, נדחים העניים הבאים לעיר שאינם בני העיר מפני עניי א"י ושולחים לעניי א"י, זהו דעת הב"ח ע"פ הכרעת הטור, וכ"ה דעת הש"ך ס"ק ו', וכ"ה דעת השמש צדקה בפ"ת כאן ס"ק ג' דאפילו כשעניי העיר ע"ה קודם לת"ח דמעלת עניי העיר מכריע גם מעלת ת"ח, והה"ד מעלת א"י, ואם גם כשבני העיר של חו"ל חיים בא"י אם הם קודמים לשאר בני א"י מדין עניי עירך קודמין, כבר דנו בזה גאוני עולם, ועיין מש"כ בזה בתשובת מנחת אלעזר ח"ד סי' ח', ובתשובת גינת ורדים הספרדי יו"ד כלל ג' סי' ט' כ' ג"כ סברא זו דהם קודמין, אבל אין לדמות הנושאים דהתם הי' מקרה חמור דבני אשכנז שבירושלים היו אבודים ממש בלי משען ומשענה לולא שהחזיקו ע"י בני מדינתם יעש"ה.
אמנם בעיקר שיטת הב"ח הנה בפאת השולחן הל' א"י סי' ב' סכ"ב חולק בזה על הב"ח ודעתו דכיון דבודאי הספרי נשנה בא"י כמש"כ כי יהי' בך אביון וכו' באחד שעריך בארצך, והיינו על הדרין בא"י בזה קאמר דקרוביו קודמין, ועניי עירו קודמין לעניי עיר אחרת בא"י, ויושבי א"י קודמין ליושבי חו"ל, היינו כשבאין עניי עיר אחרת מא"י ומחו"ל לא"י יושבי א"י קודמין וכו' אבל לא מיירי בעניי עירו שבחו"ל דנימא דהקדים בקרא לעניי א"י, ומסברא לא קדמי דבנתינה של צדקה ליושבי א"י מקיים ב' מצות להחיות עניים ולקיים ישיבת א"י, והביא ראיות לדרכו.
ולפי דרכו א"כ הה"ד עניי עירו עניים ע"ה נדחים מפני עניי עיר אחרת ת"ח דאיכא ג"כ תרתי להחיות עניים, והחזקת תורה, אבל סוגיא דעלמא לא כדבריו אלא לעולם עניי עירו קודמין גם נגד יושבי א"י גם נגד ת"ח, וכן כל המעלות שנשנו כאן שהם קודמים גם בהצטרף להשני עוד מעלה מלבד מצות הצדקה עדין הם קודמין וכדעת הב"ח והש"ך וכן הסכים בתשובת גינת ורדים יו"ד כלל ג' שם, וכה ראיתי בס' ארץ החיים כאן העתיק עוד מסכימים לפסק זה, וראיותיו של הגאון פאת השולחן אפשר לדחות למעיין שם.