כידוע מוקף היה רבי חיים בשבתו על כס הרבנות בטירדות למעלה ראש כל מילי דמתא עניני הפרט והכלל תיקון בדקי העיר ועניני חסדים וצדקות לרוב היו משתרגים עליו. בכל יום כשהבית הומה אדם מבני העיר בריסק כולם יוצאים ובאים כבתוך שלהם. בשעה אחת משעות הערב ולאו דוקא בזמן קבוע היה רבי חיים מתפלל מעריב בביתו בתוך מנין מזדמן של יהודים ויהי היום והיה זה בערב עמוס במיוחד במצוות שהזמן גרמן נתאחרה השעה מאד וכשנפנה רבי חיים להתפלל ערבית כבר לא מצא בביתו כדי מנין.
פנה רבי חיים אל איש אחד שעמד שם וביקשו לצאת אל הרחוב ולקבץ מנין יהודים לתפילה. מקץ דקות אחדות שב האיש לבדו לצערו הרב לא מצא אף לא יהודי אחד שבשעה מאוחרת כזו טרם התפלל ערבית. נענה רבי חיים ואמר לו "אכן לא היה לך לחפש כאן בתוככי העיר כאן בודאי התפללו כולם זה מכבר. אנא ממך הואל נא לצאת אל הרחובות היותר מרוחקים מקום שם שוהים בשעות כאלו הליידיקע"ס [ריקים] של בריסק שם ודאי יימצאו לך בשפע יהודים שלא התפללו."
דקות ארוכות חלפו והאיש השליח שב בפנים מכורכמות "אכן רבי יהודים שלא התפללו ערבית מצאתי שם בשפע אולם יהודי שיסכים לבוא לכאן כדי להשלים מנין אף לא אחד". ציוה עליו רבי חיים "לך אליהם עוד הפעם ואמור להם כי בבית הרב מתכוננים כעת לעריכת תנאים". בשעה טובה לא אחר השליח לעשות שליחותו רץ אל מקום מושב הליידיקע"ס ויאמר להם בלחישה כי בבית הרב דמתא רבי חיים ניגשים כעת למסיבת תנאים. מששמעו כך החלו נוהרים במרץ לכיוון בית הרב ולא עברו דקותיים עד שבית הרב המה מרוב אדם.
אחד מהם קל שבקלים אף פנה אל רבי חיים בטרוניא "וכי כך עורכים תנאים" והרי אפילו כזית של מזונות או רביעית משקה אין כאן. נענה לו רבי חיים בניחותא קודם כל נתפלל מעריב עמדו והתפללו ערבית. אחרי התפילה נעמדו כולם ממתינים ואותו אדם פונה אל רבי חיים נו כעת מה עם התנאים? הרצינו פניו הקדושות של רבי חיים ואמר להם בקול מעורר וכי לא שמעתם את התנאים שערכנו כאן וכי לא שמתם לבבכם למה שאמר פיכם? "והיה אם שמוע תשמוע ... ונתתי מטר ארצכם". לעומת זאת "השמרו לכם פן יפתה לבבכם.... וחרה אף ה'" רחמנא לצלן. הרי לכם תנאים כדת וכדין.
