לזכות ידיד נפשי האהוב ר' גיל אמיר בן פנינה וכל הנלווים אליו לברכה והצלחה בכל מעשי ידיו
Sadness is often the result of an excessive immersion in pleasures of the flesh. WHATTA PARADOX!! People think that fulfilling base desires will make them happier but just the opposite is true.
How does one overcome תאוות? Try to become a more spiritual person who derives pleasure from matters related to the soul. Don't pay attention to that annoying little voice inside of you that says "You're not so holy, who do you think you are fooling?!"
One has to know that physical pleasure is just a bunch of "feel good" chemicals that have been activated in his body but have no real lasting value [or even pleasure]. Identifying as a spiritual being and not an animal is very helpful in making many behaviors repugnant. A person of Torah doesn't refrain from walking into a strip show in Times Square only because it is halachically proscribed but because it is so far beneath his dignity and everything he stands for. Overeating, saying certain words, going to certain websites etc. etc. should similarly be beneath our human dignity.
One also has to find ways to sanctify the physical.
It is important to cry out to Hashem for help!!!
Also, make brachos on food with great kavana. It takes one out of his complete focus on his body and makes for an spiritually elevated culinary experience.
הנטיות להנאות גשמיות הן עצמן גסות ומכוערות, כל מין עצבנות אך מהן הוא נובע והן הן הטיפות המרות הממררות את האדם ומתעיבות בתוך כל שמחה ובתוך כל דבר ישר. להנצל מהתאות הגשמיות כמעט אי אפשר כי גם בכל אשר מגדילים את ההרגשות הרוחניות עדיין הטבע עושה את שלו והחומר הוא חומר וצריכים עכ"פ התאמצות גדולה לבל להתפתות מגירויי היצר האומר לו אח"כ כי איננו ראוי לשום מחשבה רוחנית. להרגשה עדינית צריכים לגלות דעה כי ההנאה הגסה שנהנה היתה רק מצד החומר שנתעורר וקץ משנתו, אולם עם זה דרושים ומוכרחים ג"כ לחתור אחרי עצות ותחבולות גם לקדש את החומר ושלא יהנה עוד מגסות וחומריות כ"א להיפך הכל לקודש, צעקה מעומק הלב על זה לפני השי"ת בטהרה מועילה הרבה להשתחרר מזה אולם העיקר הוא שאחרי התפילות העמוקות יתלמדו להכנס בההרגשה האצילית להרגיש את צביון האלהות אשר בו ואשר הוא צלם אלקים בכל רחבת המובן, שבזה הזהירות בברכת הנהנין בכוונתה הנכונה לפניהם ולאחריהם מסייעת הרבה להשגה זו.
[רזי לי י"ח עמ' רס"ה-רס"ו]
