סימן ג
לכבוד ידידי הרב הגאון המפורסם רבי אפרים גרינבלט שליט"א מחבר שו"ת רבבות אפרים ח' חלקים. הנני מאשר בתודה רבה קבלת ספרו היקר רבבות אפרים חלק ח. אך חלק ז עדיין לא נמצא אצלי. ומבקש מכת"ר שיואיל לשלוח לי גם חלק ז, ומה' ישא ברכה.
א) מדי עוברי בספרו ראיתי בסימן ב בענין ברכת אשר יצר, שאחר שהסכים כת"ר להלכה ולמעשה למה שכתבתי בשו"ת יחוה דעת ח"ד סי' ה שעד ע"ב רגעים יכולים לברך אשר יצר, חזר והביא דברי אברך אחד שכתב דעד חצי שעה יכול לברך ותו לא. וכתב שיש לחוש לדבריו, ורק חצי שעה. ע"כ. ותמיהני, שהרי בספרי יחוה דעת שם הבאתי דברי האחרונים, ודברי הבן איש חי שכתב, שהשיעור הוא חצי שעה, ואח"כ הבאתי דברי הנימוקי יוסף שהיה מרבותינו הראשונים, שסובר שעכ"פ בתוך ע"ב רגעים אפשר לברך אשר יצר. וכן כתבתי בספר הליכות עולם ח"א (עמוד מא) בשם הריטב"א. וכתבתי שאילו ראו האחרונים מה שפשוט להנימוקי יוסף והריטב"א, לא היו מסתפקים בזה, והיו מחליטים לברך עד ע"ב דקות. וכמ"ש המהר"י קולון (שרש צד) שאם הדבר נמצא כתוב בתשובת גאון אחד, ולא עלה זכרונו על ספר ידוע ומפורסם, אפילו אם ימצא פוסק אחרון שפסק להיפך מדברי הגאון הקודם לו, יש לומר דילמא לא שמיעא ליה לאותו פוסק אחרון דברי הגאון, ואילו שמע הוה הדר ביה. וראיה לזה מהגמרא כתובות (סט.) ומדברי רבינו האי גאון שם וכו'. ע"ש.
וכן פסק הרמ"א בהגה בחושן משפט (סי' כה). וכן כתבו גדולי האחרונים, ומהם, המהרשד"ם בתשובותיו (חחו"מ סי' א), והמהר"ם אלשיך (סי' לט), והמהרימ"ט (חחו"מ ריש סי' נג). וכן כתב הגאון מהרי"ט אלגאזי בשו"ת שמחת יום טוב (ס"ס יז). וראה עוד בטורי זהב יורה דעה (ס"ס נב וס"ס קיג), ובש"ך חושן משפט (סי' מו ס"ק קיז), ובשאר אחרונים. וכ"כ מרן החיד"א בשו"ת חיים שאל ח"א (סי' נו), על מה שכתב המרדכי (שבת יא.) בשם מהר"ם, שאסור לשכב שכיבת קבע בעליה שעל גב בית הכנסת, שהוא תשמיש של גנאי, ואפשר שעליית בית הכנסת דומה לעליות היכל שנתקדשו וכו'. וכן פסק מרן בש"ע (סי' קנא סעיף יב): "יש ליזהר מלהשתמש בעליה שעל גב בית הכנסת תשמיש קבוע של גנאי, כגון לשכב שם, ויש להסתפק בשאר תשמישים אם מותר להשתמש שם". והעיר החיד"א מדברי הרמב"ם בשו"ת פאר הדור (סי' עד) שפסק להדיא להתיר חוץ מן המקום שעל גב ההיכל, וכתב החיד"א: "שאפשר שאילו היה רואה מהר"ם תשובת הרמב"ם, היה חוזר בו. ונראה פשוט שמרן השלחן ערוך אילו היה רואה תשובת הרמב"ם בודאי שהיה קובע הלכה כמותו". עכת"ד. וכן כתב בספר משכנות הרועים (מערכת בית הכנסת אות כג). וראה עוד בשו"ת שמו יוסף בן ואליד (דף נג ע"ד). ע"ש.
וכיו"ב מצאנו ראינו לגאוני אלג'יר בהקדמה לשו"ת התשב"ץ (בד"ה וכן בדברים) שכתבו, שבהיות שרוב פסקי הרשב"ץ לא הגיעו לידי מרן הבית יוסף, לפיכך אין לשנות מנהגם שנהגו להקל כדעת הרשב"ץ היפך פסק מרן, משום שיש לומר דאילו הוה שמיע ליה דעת הרשב"ץ, היה פוסק כשיטתו בכל דבריו. ע"ש. וכן כתבו הגאון מהר"י עייאש בשו"ת בני יהודה (סימן קכד), והגאון מהר"א ישראל בשו"ת קול אליהו ח"ב (חאו"ח סי' טז). ע"ש.
וא"כ תמיהני מה ראה כת"ר לחזור בו ממה שהכריע תחלה להלכה ולמעשה כדברינו ע"פ הנימוקי יוסף והריטב"א בשביל שראה מ"ש אברך אחד ע"פ הבן איש חי, ולכן חזר בו וכתב לחוש לדבריו. והדבר ברור שדברי הנימוקי יוסף והריטב"א נעלמו מהבן איש חי. וא"כ פשוט שיש לפסוק כמו שכתב מתחלה שיש לברך אשר יצר בתוך ע"ב דקות.
