את הסיפור הבא סיפר כ"ק האדמו"ר מטאלנא שליט"א בציינו ששמע אותו מיהודי הנאמן עליו ואימת אותו אצל כל בעלי המעשה:
בני זוג היו נשואים אחת עשרה שנים ולא זכו להתברך בפרי בטן. לאחר שהתייעצו עם רבם החליטו שעליהם להתגרש רח"ל ואולי יוושעו בנישואים אחרים.
באחד הלילות לפני מסירת הגט התעוררה האשה והעירה את בעלה בספרה לו שחלמה כי הרבי מליובאוויטש אומר לה: אל תתגרשו ח"ו, תעשו מה שאומר לכם ותזכו לפרי בטן בעז"ה. בשנת תשמ"ט בעלך דיבר נגדי ונגד כל הקהילה שלנו, ולכן הוא צריך לנסוע אל הציון שלי ולבקש סליחה ואז יוולד לכם ילד.
תגובתו הראשונית של הבעל היתה שתמשיך לישון כיון ש"דברי חלומות אינם מעלין ולא מורידין" ואין להתייחס לחלום זה ברצינות, וחזר בעצמו לישון.
כעבור זמן קצר העיר הבעל את אשתו וסיפר לה שגם הוא חלם חלום זהה.
האשה שאלה את בעלה אם אכן דיבר נגד הרבי והתברר שבשנת תשמ"ט הוא למד בישיבת פוניבז' ובאמת הוא דיבר נגד הרבי. בשמעה זאת התעקשה האשה שהבעל יעשה כדברי הרבי בחלום.
הענין הגיע להכרעת ראש הישיבה של הבעל, שפסק שכיון שאין מוצא אחר "למיחש מבעי" ויש לנסות לבצע את ההוראה.
הבעל נסע לציון של הרבי וביקש מחילה בפני עשרה אנשים, וחזר לביתו.
כעבור תשעה חדשים נולדו לזוג תאומים ובכל יום הולדת של התאומים נוסעת המשפחה לציון הרבי להודות לה'.
