Write up of a shiur from January 27th 2010.
There is an interesting story this week. I mean, the story happened 3,000 years ago, but the idea of a Jew is that we try to make everything the present.
Chazal say that if you say something in somebody else’s name, you bring redemption to the world. Somebody yesterday asked me, "Why? If you quote something in somebody else’s name—Torah—why do you bring redemption to the world?"
The idea is that when somebody says something, it’s in the past. But when you quote them, you are making the past into the present. You're saying, "That person said it a year ago," but by quoting it, it’s as if he’s saying it now. You're making the past into now.
If you do that, that’s really what brings redemption. We're able to take the past and bring it to the present. That’s the essence of teshuva: we take the past, we make it "now," and we sort of fix it. We take an event that happened in our past which wasn't so good, and at this very moment, we transform that event into something positive.
That is the task of the Jew every day. Twice a day we remember we left Egypt because we have to make what happened back then into something in the present. The creation of the world, the giving of the Torah—it says every day you have to remember the giving of the Torah as if it’s new, because we’re always trying to take the past and make it into the present.
Some people want to forget. If you have a past, that sort of binds you. Whereas if you only have the present, well, all I have is, you know, the ice cream in front of me. (I’m sorry there’s no actual ice cream; I thought the room would be cold enough.) But we’re supposed to do more than that. We're supposed to remember that there was a past, remember that there's going to be a future, and bring everything together.
So, it says over here that the Jewish people were crossing the sea. I used to be English—for four days I was in England—so the Jewish people were crossing the sea, and what did they sing? "Oh say can you see?" No, that’s bad. That’s the American anthem. I think that’s going to be the theme tonight: international communications.
Okay, so the sea splits, and then the sea goes back to the way it was. The pasuk says: Vayashov hayam lifnos boker l'eisano—and the sea came back in the morning l'eisano.
I wonder what the word Eitan means?
(Audience member speaks)
Oh, that's Eimah (fear). I guess that's what you're referring to. It's very close.
Eitan is my upstairs neighbor, by the way. He's the cutest kid in the Rova, you have to meet Eitan. He's the cutest. I would adopt him—I have four, my neighbors have nine, so if I get one, we'll be five-eight, they'll still be ahead. But they don't want to give Eitan up for adoption. Beseder. They can keep Eitan, but I can still be friends with Eitan. So when you make the Korban Pesach, which you're supposed to eat with your neighbors when the Beis Hamikdash is built—Im Yirtze Hashem, when we have a Beis Hamikdash and I'm eating my Korban Pesach, I'll be eating with my friend Eitan. Amen.
Back to the pasuk. Eitan means strong. So literally, the pasuk means that the sea went back to its strength. To its original strength. That’s what Rashi says.
But the Rabbis are always very sensitive to the words used. If you scramble the letters of Eitan, you get the word Tnai—Condition.
The sea went back to its condition.
What condition? What’s the condition with the sea? The Rabbis tell us that Hashem made a condition with the sea when He created the world. He said, "I’m going to make a condition with you. When the Jews cross the sea, you have to split." That was the condition. So, the sea went back to its original condition.
So what’s the obvious question? You know, it’s not nice to say "obvious question" because then if you don’t think of it, you feel a little silly. So, what’s the really difficult question to think of right now?
What was the condition Hashem made with the sea? That it should split. And what does it say here? That the sea went back to its original condition when it did what? When it came back together.
So that wasn't the condition! The condition wasn't that the sea should be the sea again; the condition is that the sea should split. So, it should have said this Eitan thing—this allusion to the condition—when the sea split! Not when it came back together.
You're already in the answer? Perfect. Your mind works fast, Baruch Hashem. I think it's the head; most of the body heat is contained in the head. So you have a lot of heat in there.
There’s an old story of a Chassidic Rebbe whose father was a baker. A simple Jew. Usually, Chassidic Rebbes are descended from Chassidic Rebbes—that’s how you become a Rebbe. (It's also how you become rich. If you want to be "born again," be born to somebody rich. But they don't usually ask us.)
But this particular Rebbe—I think it was the Maor VaShemesh, Rav Kalonymus Kalman something. (If that's not his name, it ought to be, because a lot of Rebbes are Kalonymus Kalman. It's a "Rebbe" sort of name). Anyway, he was the son of a simple baker. Once, a bunch of Rebbes were sitting around, and everybody was saying something in the name of their father. "Mein Tatte hot gezogt azoy..." (My father said this), and "Mein Tatte hot gezogt azoy..." Each one is saying these deep Torahs in the name of their holy fathers.
Finally, they get to him. And his father was just a baker. So he says, "Mein Tatte hot gezogt... My father said that when you keep the oven closed, the heat stays in."
You get it? In other words: You guys are bragging about your yichus, about how great your fathers were. But I think all the heat and specialness you have stays inside when you keep the door closed. Meaning, when I don't speak, all the heat stays in. So, I don't think we should be bragging about our yichus.
Anyway, that's a line I try to remember in life. The oven stays hot when the door is closed.
How did that relate to the Tnai? Oh, because of the heat! Thank you very much. Baruch Hashem, that's exactly the topic of tonight.
There is a holy Torah that says as follows: Hashem created us a certain way. We all have our own natural inclinations. The goal of life is, in a word, to change.
There was once a great Rabbi in Vilna named Rabbi Kramer. Rabbi Kramer? You never heard of the Rabbi of the Young Israel of Vilna? Rabbi Eliyahu Kramer—the Vilna Gaon. (It's funny saying "Rabbi Kramer, the Rabbi of the Young Israel of Vilna." Vilna didn't have a Young Israel, by the way. That was my own anachronism. If Charlton Heston in The Ten Commandments can wear a watch, then Ally Ehrman can call the Gaon "Rabbi Kramer.")
In his commentary to Mishlei (Proverbs—for those who like verbs. If you don't like verbs, read Anti-verbs), the Gra says that man was created solely to change his middos. And if not, lamah lo chaim? Why is he existing? Why is a person here if he isn't going to try to improve his character?
There is a pasuk in Iyov (Job—he had such tzaros, he lost his job). It says: Ayer pere adam yivaled.
Literally, that means: "Man is born a wild donkey."
If you've ever watched professional football or rugby, that explains the behavior. Especially males, but really all people—we have an animalistic side to us. (Males more than females, which is why males have to learn more Torah. The purpose of Torah is to tame the male. That's the best advice I give to married women: make sure your husband learns. It will tame him.)
I compare my experiences in Yeshivas and Seminary. In Yeshiva, you go to the lobby, and you see guys literally wrestling each other to the ground, pounding each other, and loving every second of it. And they're laughing! Other guys are watching and getting jealous, so they start pushing each other too. There used to be a room in a Yeshiva I was in—a "let-loose room"—where guys would go in, kill each other, and come out the best of friends. Because they needed that outlet.
Ayer pere—a wild animal—adam yivaled, a man is born.
But the great Rav Simcha Zissel of Kelm explained the pasuk differently. He said: Ayer pere—you start out a wild donkey. But Adam yivaled—from that, a Man has to be born.
You know, you're walking down the street in Texas, in the Bible Belt, and you meet a guy. "Hi, what's your name?" "Justin." "Tell me about yourself, Justin." He says, "I'm a born-again Christian."
In Judaism, l'havdil, we have a different concept. I'm a "born-again person." You are born one way, and then your learning, your avodas hamiddos, and your good deeds transform you into more and more of a person.
There is a concept called a Ben Torah. What is a Ben Torah? His father's name isn't Torah. You don't call someone for an aliyah "Elchanan Ben Torah Shlishi." (Though I always thought it would be cool if my father's name was Ben. Reb Elchonon Ben Ben. Like the Tanna, Ben Bag Bag).
The idea of a Ben Torah is that a person starts a certain way, learns enough, and it transforms him. Who is his new father? His parent is now the Torah. Shema beni mussar avicha v'al titosh toras imecha. The Torah becomes our father and mother.
Torah recreates the person. Just as a parent brings a child into the world, you are supposed to form this child into a proper Tzuras Adam—the ideal person. You brought them in as the Ayer Pere, and now your job is to make them the Adam Yivaled.
What is the goal of a person in this world? Who are we supposed to emulate? Hashem.
Now, Friday night you hear Kiddush, you're yotzei. You say Yetzias Mitzrayim twice a day, you're yotzei. You fulfill your obligation. When do you fulfill your obligation of being like Hashem? Never.
Hashem has perfect middos. Hashem is kulo ahava, kulo chesed. Our job is to be as much like Hashem as possible, which is a never-ending task. You can never say, "No, I was yotzei, I’m done." You're always trying to purify yourself more.
It says in Yechezkel that on the throne of Hashem was the form of an Adam, a man. We are supposed to be that ideal person on the throne. Chazal say the angels saw Adam HaRishon and wanted to sing Shira to him—hi Shira!—because he was on such a high spiritual level they thought he was God. Hashem had to put him to sleep so they would realize he wasn't.
That’s what we’re supposed to be. We are supposed to be so pure that when someone looks at us, they see Godliness. Rabbeinu Yona says that every act you do should make people see Godliness on you.
There's a story in All for the Boss. I'm deeply connected to that book because it's about a Rabbi Herman. My last name is Ehrman. Now, Ehrman is not Herman. But in Hebrew, Ehrman is Herman because they say 'Erh-man and they drop the "Hay." So they think Erh-man is Heh-rman. When people ask how to spell my name, I just say "Hey-Reish-Mem-Nun." If I say Aleph, they say, "Oh, Ah-herman?" So I just let them think I'm Herman.
Anyway, in All for the Boss, they tell a story about Reb Boruch Ber Leibowitz. He came to New York in 1924. What would a tzaddik be doing in New York in the 20s? Collecting. (Pieces of paper with American politicians wearing sheitels).
He met the Mayor of New York, Jimmy Walker. (His brother was Johnny; he went into the alcohol business). Reb Boruch Ber looked at the mayor and said: "Darwin could not have been correct that man descended from apes. This man exudes the Divine."
When you look at a tzaddik, like Reb Yisrael Salanter, you see this man could not have descended from a monkey. He's an angel. (Unless you say they developed so much they turned from monkey into angels, but I'm still trying to figure out how they got from the first molecule to monkeys, so I'm not up to the angel part yet).
This man exudes the Divine. That’s what every person is supposed to do. Someone should look at you and say, "Wow. This person is filled with Godliness. There must be a God."
How do you do that? By changing.
We are born with inborn traits. The most basic trait a baby has is selfishness. A baby wakes up at 2:30 AM and wants to eat. Does he say, "Mommy is probably tired, I'll wait till 9:00"? No! The world cannot continue revolving on its axis until the baby gets his pacifier! It’s 3:00 AM, two people in pajamas are running around with flashlights screaming, "Where is that pacifier?!" The baby doesn't care if you have to work to support his pacifier habit. He is selfish.
To turn into a human being means to become less selfish. Hashem thinks about us all day; we need to think about others.
Rav Wolbe used to say that everyone has a border of how much chessed they're willing to do. "I'm willing to do this much, but no more." The goal is to extend that border just one step further.
It says tov leches el beis evel—it is better to go to a house of mourning than a party house. Why? Because when a person dies, hopefully, they have fulfilled their task. They made themselves into a "person." But on the day of birth? Who is born? A wild donkey.
Rav Freifeld, a big Rosh Yeshiva in America, had pictures of Gedolim in his house. A student asked, "Who are in those pictures?" He said, "It's an extinct species that existed before World War II: Human Beings." People who worked on themselves to become the highest level of a human being.
Chazal say when the sea split, the Jews saw Hashem. At that moment, they got a new mitzvah: Mah Hu rachum, af atah rachum. Just as He is compassionate, you be compassionate.
The Gemara entertains the notion that we could be as holy as Hashem. The Gemara entertains a notion... (The notion had an awesome time). How can we be as holy as Hashem? We are flesh and blood! We get hungry, we like to sleep, we get jealous, we get angry. I have all the bad middos inside me—speak for yourself, Ehrman.
The answer is: we have a Godly side too. And we have to keep filling ourselves with more light and growing. Then, we become our true selves. Our true self is a reflection of the Divine. A unique reflection.
There was an old Italian guy with deep connections to the Mafia and blue eyes—Frank Sinatra. He sang "I Did It My Way." (He wouldn't make it in Chassidic rock. He needs more chiyus). But everybody does it their own individual way. Your unique Neshama is a reflection of the Divine. When you change, you become the true You.
Now, back to the sea.
We asked: When the sea splits, it doesn't say it fulfilled the condition. It only says it fulfilled the condition when it became the sea again. Why?
The Rabbis are saying something very deep. You only become your true self after you've changed.
When the sea was just doing what Hashem said and splitting, it wasn't really "the sea" anymore. It was walls of water. But the condition was that the sea should truly be the sea. When did the sea truly become the sea? After it changed.
It comes back together, but it is never the same sea again because it has changed. And once you've changed, now you are truly the sea.
This is why the Rabbis compare marriage to splitting the sea—kasheh zivugo shel adam kikrias yam suf. Why? So people have a drasha for Sheva Brachos. But what’s the real connection?
People ask me for marriage advice. I say: Marry somebody who's willing to change.
Because no matter how great he is at 20, a person is not complete. If you're complete at 20, you might as well die. As long as we are here, we have what to fix. Some people say, "I am what I am, accept me for who I am." From our perspective, we accept everyone. I have a friend who is a social worker who says, "Accept the patient for who he is." Everyone is a patient.
I was once walking with my Rebbe, an Israeli, and two Americans walked by. One said, "That was really freaky!" My Rebbe smiled and said, "We are all a little freaky."
So yes, accept others. But regarding yourself? You can't say, "This is who I am, I won't change." That defeats your purpose! Your purpose is to take the utensils Hashem gave you and grow.
The Kotzker Rebbe said: Don't break your middos. If you break a bad midda, now you have two broken pieces of a bad midda. You have to channel it.
I was giving blood last night. There was a guy reading a sefer called Avodat Hamidot. I asked him what it said. He told me: "At the root of every bad trait is something good. We just have to find what's hidden under there."
Take anger. What is at the root of anger? Usually, that you really, really care. That's beautiful! You care! But try to express that care without the anger.
Take arrogance. The root is often that I don't feel good about myself, so I have to show the world how great I am. That root is pain. We have much more acceptance for pain than for arrogance.
Take laziness. The Gemara says a Rabbi praised lazy people. I love that Gemara. It's why I'm so happy I'm married—I can admit my bad traits publicly. Why is laziness good? On Sukkos, I stay home. Every second in the Sukkah is a mitzvah. I'm just too lazy to go anywhere else!
We believe at the root of everything is good. Even jealousy—Kinah. "All of Egypt," the Rabbis say, "was to purify the midda of jealousy." It started with the brothers being jealous of Yosef. We needed 210 years to fix that.
So marriage is compared to the sea because: The sea became the sea when it changed. And in marriage, you become Yourself when you change. Until you get married, you're only half a person. Becoming truly a person requires change.
Why did the sea split? The pasuk says Hayam ra'ah vayanos—the sea saw and fled. What did it see? See sea!!
It saw the coffin of Yosef.
Why Yosef? Yosef was a person who changed. He overcame his natural inclination with Potiphar’s wife. And then with his brothers—if I were Yosef, and I became King of Egypt, I would let them have it! "I was your little brother! You threw me in a pit!" I would want to justify myself.
But what did he say? "It's cool, brothers. Hashem sent me here. It turned out for the best."
Yosef had to overcome an innate human reaction. There is no person on earth who is hurt and doesn't feel it. But he didn't want to make them feel bad. He never even told his father what happened! He saw a person who was really able to change. So the sea saw that, and the sea split.
Yisro also "saw." What did he see? Milchemes Amalek and Krias Yam Suf.
He saw the sea splitting—he saw how much you can change. And he saw Amalek. What is Amalek? Gematria "Safek" (Doubt). Amalek says, "I can't change. I'm stuck. I'm cool." They cooled you off on the way.
Amalek says, "Just relax. Chill." But we don't believe that. We believe now—at any moment—you can change. You are not a pre-programmed animal. You are an Adam.
Of course you can control yourself. Of course you can change.
That’s the ikkar: the avodas hanefesh. We should all work on ourselves. As great as we are, our goal is to become greater. And when people see that in us, they will start believing in themselves. And Im Yirtze Hashem, one day soon we'll have a perfect world.
Amen. Thank you for coming.
---
## Summary of Key Concepts: Transforming the Past and Self-Improvement
This discourse explores the Jewish concept of bringing the past into the present, the importance of self-improvement (avodas hamiddos), and the potential for human transformation.
**Key Concepts:**
* **Redemption through Quotation:** Quoting someone brings redemption by making the past present. This applies to Torah teachings, where quoting past wisdom makes it relevant now.
* **Teshuva (Repentance):** Teshuva involves transforming past negative events into something positive in the present.
* **Remembering the Past:** Jews are tasked with remembering events like the Exodus from Egypt and the giving of the Torah daily, making the past a continuous present.
* **The Condition with the Sea:** The splitting of the sea is connected to a condition Hashem made with the sea at creation. The sea's return to its original state after splitting alludes to the idea that true self is achieved after change.
* **The Goal of Life: Change:** The primary purpose of human existence is to change and improve one's character traits (middos).
* **Born a "Wild Donkey":** The pasuk in Iyov, "Ayer pere adam yivaled" (Man is born a wild donkey), is interpreted to mean that humans start with animalistic tendencies, but the goal is to become a refined "Adam" through self-work.
* **Ben Torah:** A "Ben Torah" is someone who transforms themselves through Torah learning, making the Torah their new parent.
* **Emulating Hashem:** The ultimate goal is to emulate Hashem's perfect middos (qualities) and become as Godly as possible.
* **Selfishness as a Starting Point:** Babies are inherently selfish, and becoming a human being involves becoming less selfish and thinking of others.
* **Extending the Border of Chessed:** The goal is to constantly expand one's capacity for kindness and compassion.
* **Finding the Good at the Root of Bad Traits:** Every negative trait has a positive root. For example, anger stems from caring deeply.
* **Marriage and Change:** Marriage is compared to the splitting of the sea because it requires change and transformation to become a complete person.
* **Yosef as a Model of Change:** Yosef's ability to overcome his natural inclination for revenge makes him a model for self-transformation.
* **Amalek and Doubt:** Amalek represents doubt and the belief that one cannot change, which is contrary to the Jewish belief in the potential for constant growth.
**Main Arguments:**
* Humans are born with innate traits, but the purpose of life is to refine these traits and become more Godly.
* Change is not only possible but essential for fulfilling one's purpose in life.
* By working on ourselves, we can inspire others to believe in their own potential for change, ultimately leading to a better world.
---
The central idea is that personal growth and redemption are achieved by actively transforming the past into the present and continuously striving to improve one's character, emulating Godliness. This transformation, likened to the splitting of the sea and the essence of marriage, requires a willingness to change and channel innate traits for good, ultimately reflecting the Divine within each individual.
The speaker emphasizes the importance of remembering and transforming the past into the present, stating, "We're able to take the past and bring it to the present. That’s the essence of teshuva: we take the past, we make it 'now,' and we sort of fix it." This concept is illustrated through the story of the splitting of the sea, where the sea's return to its original state signifies a change and a fulfillment of a condition. The speaker connects this to personal growth, arguing that "You only become your true self after you've changed." He draws a parallel between marriage and the splitting of the sea, suggesting that "marriage is compared to the sea because: The sea became the sea when it changed. And in marriage, you become Yourself when you change." The speaker highlights the necessity of continuous self-improvement, quoting the Vilna Gaon: "man was created solely to change his middos. And if not, lamah lo chaim? Why is he existing?" He uses the analogy of being born a "wild donkey" to illustrate the initial state of a person, emphasizing the need to transform into a "born-again person" through learning and good deeds. The ultimate goal is to emulate Godliness, as "Our job is to be as much like Hashem as possible, which is a never-ending task." The speaker also addresses the concept of innate traits, suggesting that "At the root of every bad trait is something good. We just have to find what's hidden under there." He concludes by emphasizing the power of change, stating, "We believe now—at any moment—you can change. You are not a pre-programmed animal. You are an Adam." The speaker suggests that by working on ourselves and becoming greater, we inspire others and contribute to a more perfect world.
* Transforming the past into the present brings redemption.
* Quoting someone makes their past words present.
* Teshuva involves fixing the past in the present.
* Remembering the Exodus from Egypt is a daily task.
* The splitting of the sea symbolizes a condition and change.
* Personal growth requires continuous self-improvement (changing middos).
* Humans are born with animalistic traits that need taming.
* The goal is to emulate Godliness through good deeds and character refinement.
* Every negative trait has a positive root.
* Marriage is compared to the splitting of the sea because it necessitates change.
* Yosef's ability to change is why the sea split.
* Amalek represents doubt and the refusal to change.
* We are not pre-programmed and can change at any moment.
----
יש סיפור מעניין השבוע. אני מתכוון, הסיפור קרה לפני 3,000 שנה, אבל הרעיון של יהודי הוא שאנחנו מנסים להפוך הכל להווה.
חז"ל אומרים שאם אתה אומר משהו בשם של מישהו אחר, אתה מביא גאולה לעולם. מישהו אתמול שאל אותי, "למה? אם אתה מצטט משהו בשם של מישהו אחר - תורה - למה אתה מביא גאולה לעולם?"
הרעיון הוא שכאשר מישהו אומר משהו, זה בעבר. אבל כשאתה מצטט אותם, אתה הופך את העבר להווה. אתה אומר, "אותו אדם אמר את זה לפני שנה", אבל על ידי ציטוט זה כאילו היא אומרת את זה עכשיו. אתה הופך את העבר לעכשיו.
אם אתה עושה את זה, זה באמת מה שמביא גאולה. אנחנו מסוגלים לקחת את העבר ולהביא אותו להווה. זה המהות של תשובה: אנחנו לוקחים את העבר, אנחנו הופכים אותו ל"עכשיו", ואנחנו סוג של מתקנים אותו. אנחנו לוקחים אירוע שקרה בעבר שלנו שלא היה כל כך טוב, וברגע זה ממש, אנחנו הופכים את האירוע הזה למשהו חיובי.
זו המשימה של היהודי בכל יום. פעמיים ביום אנחנו זוכרים שיצאנו ממצרים כי אנחנו צריכים להפוך את מה שקרה אז למשהו בהווה. בריאת העולם, מתן תורה - כתוב שכל יום אתה צריך לזכור את מתן תורה כאילו זה חדש, כי אנחנו תמיד מנסים לקחת את העבר ולהפוך אותו להווה.
יש אנשים שרוצים לשכוח. אם יש לך עבר, זה סוג של קושר אותך. לעומת זאת, אם יש לך רק את ההווה, טוב, כל מה שיש לי זה, אתה יודע, הגלידה מולי. (אני מצטער שאין גלידה בפועל; חשבתי שהחדר יהיה מספיק קר.) אבל אנחנו אמורים לעשות יותר מזה. אנחנו אמורים לזכור שהיה עבר, לזכור שיהיה עתיד, ולהפגיש הכל ביחד.
אז, כתוב כאן שהעם היהודי חצה את הים. הייתי פעם אנגלי - במשך ארבעה ימים הייתי באנגליה - אז העם היהודי חצה את הים, ומה הם שרו? "הו אמור אתה יכול לראות?" לא, זה רע. זה ההמנון האמריקאי. אני חושב שזה יהיה הנושא הערב: תקשורת בינלאומית.
אוקיי, אז הים נבקע, ואז הים חוזר למצבו. הפסוק אומר: וישב הים לפנות בוקר לאיתנו - והים חזר בבוקר לאיתנו.
אני תוהה מה פירוש המילה איתן?
(חבר קהל מדבר)
אה, זה אימה (פחד). אני מניח שלזה אתה מתייחס. זה מאוד קרוב.
איתן הוא השכן שלי מלמעלה, אגב. הוא הילד הכי חמוד ברובע, אתם חייבים לפגוש את איתן. הוא הכי חמוד. הייתי מאמץ אותו - יש לי ארבעה, לשכנים שלי יש תשעה, אז אם אני אקבל אחד, נהיה חמישה-שמונה, הם עדיין יהיו לפני. אבל הם לא רוצים לוותר על איתן לאימוץ. בסדר. הם יכולים לשמור על איתן, אבל אני עדיין יכול להיות חבר של איתן. אז כשאתה עושה את הקורבן פסח, שאתה אמור לאכול עם השכנים שלך כשהבית המקדש בנוי - אם ירצה השם, כשיש לנו בית מקדש ואני אוכל את הקורבן פסח שלי, אני אוכל עם חבר שלי איתן. אָמֵן.
בחזרה לפסוק. איתן פירושו חזק. אז ממש, הפסוק אומר שהים חזר לכוחו. לכוחו המקורי. זה מה שרש"י אומר.
אבל הרבנים תמיד מאוד רגישים למילים המשמשות. אם מערבבים את האותיות של איתן, מקבלים את המילה תנאי - תנאי.
הים חזר למצבו.
איזה תנאי? מה התנאי עם הים? הרבנים אומרים לנו שהשם התנה תנאי עם הים כשברא את העולם. הוא אמר, "אני הולך להתנות איתך תנאי. כשהיהודים יחצו את הים, אתה צריך להיבקע." זה היה התנאי. אז הים חזר למצבו המקורי.
אז מה השאלה הברורה? אתה יודע, זה לא נעים להגיד "שאלה ברורה" כי אז אם אתה לא חושב על זה, אתה מרגיש קצת טיפשי. אז, מה השאלה הקשה באמת לחשוב עליה עכשיו?
מה היה התנאי שהשם התנה עם הים? שהוא צריך להיבקע. ומה כתוב כאן? שהים חזר למצבו המקורי כשעשה מה? כשחזר להיות שלם.
אז זה לא היה התנאי! התנאי לא היה שהים יהיה שוב הים; התנאי הוא שהים צריך להיבקע. אז, זה היה צריך להגיד את הדבר הזה של איתן - הרמז הזה לתנאי - כשהים נבקע! לא כשחזר להיות שלם.
אתה כבר בתשובה? מושלם. המוח שלך עובד מהר, ברוך השם. אני חושב שזה הראש; רוב חום הגוף נמצא בראש. אז יש לך הרבה חום שם.
יש סיפור ישן על רב חסידי שאביו היה אופה. יהודי פשוט. בדרך כלל, רבנים חסידיים הם צאצאים של רבנים חסידיים - ככה הופכים לרב. (זה גם איך מתעשרים. אם אתה רוצה "להיוולד מחדש", תיוולד למישהו עשיר. אבל בדרך כלל לא שואלים אותנו למי ניוולד...)
אבל הרב המסוים הזה - אני חושב שזה היה המאור ושמש, הרב קלונימוס קלמן משהו. (אם זה לא השם שלו, זה צריך להיות, כי הרבה רבנים הם קלונימוס קלמן. זה סוג של שם של "רב"). בכל מקרה, הוא היה בן של אופה פשוט. פעם, חבורה של רבנים ישבו מסביב, וכולם אמרו משהו בשם אביהם. "מיין טאטע האט געזאגט אזוי..." (אבא שלי אמר את זה), ו"מיין טאטע האט געזאגט אזוי..." כל אחד אומר את התורות העמוקות האלה בשם אבותיהם הקדושים.
לבסוף, הם מגיעים אליו. ואביו היה רק אופה. אז הוא אומר, "מיין טאטע האט געזאגט... אבא שלי אמר שכאשר אתה שומר על התנור סגור, החום נשאר בפנים."
אתה מבין? במילים אחרות: אתם מתרברבים על הייחוס שלכם, על כמה גדולים היו אבותיכם. אבל אני חושב שכל החום והמיוחדות שיש לכם נשארים בפנים כשאתם שומרים על הדלת סגורה. כלומר, כשאני לא מדבר, כל החום נשאר בפנים. אז, אני לא חושב שאנחנו צריכים להתרברב על הייחוס שלנו.
בכל מקרה, זה קו שאני מנסה לזכור בחיים. התנור נשאר חם כשהדלת סגורה.
איך זה קשור לתנאי? אה, בגלל החום! תודה רבה. ברוך השם, זה בדיוק הנושא של הערב.
יש תורה קדושה שאומרת כדלקמן: השם ברא אותנו בצורה מסוימת. לכולנו יש נטיות טבעיות משלנו. המטרה של החיים היא, במילה אחת, להשתנות.
היה פעם רב גדול בווילנה בשם הרב קרמר. הרב קרמר? מעולם לא שמעתם על הרב של יאנג ישראל של וילנה? הרב אליהו קרמר - הגאון מווילנה. (מצחיק להגיד "הרב קרמר, הרב של יאנג ישראל של וילנה". לווילנה לא היה יאנג ישראל, אגב. זה היה האנכרוניזם שלי. אם צ'רלטון הסטון בעשרת הדיברות יכול לענוד שעון, אז אני אהרמן יכול לקרוא לגאון "הרב קרמר".)
בפירושו למשלי (פתגמים - למי שאוהב פעלים. אם אתה לא אוהב פעלים, תקרא אנטי-פעלים), הגר"א אומר שהאדם נברא אך ורק כדי לשנות את מידותיו. ואם לא, למה לו חיים? למה אדם נמצא כאן אם הוא לא הולך לנסות לשפר את האופי שלו?
יש פסוק באיוב (היו לו צרות כאלה, הוא איבד את העבודה שלו). כתוב: עיר פרא אדם יולד.
מילולית, זה אומר: "האדם נולד חמור פרא."
אם אי פעם צפיתם בפוטבול או רוגבי מקצועי, זה מסביר את ההתנהגות. במיוחד גברים, אבל באמת כל האנשים - יש לנו צד חייתי. (גברים יותר מנשים, ולכן גברים צריכים ללמוד יותר תורה. המטרה של התורה היא לאלף את הגבר. זו העצה הכי טובה שאני נותן לנשים נשואות: תוודאו שהבעל שלכן לומד. זה יאלף אותו.)
אני משווה את החוויות שלי בישיבות ובסמינר. בישיבה, אתה הולך ללובי, ואתה רואה בחורים ממש מתאבקים אחד עם השני על הרצפה, מכים אחד את השני, ואוהבים כל שנייה מזה. והם צוחקים! בחורים אחרים צופים ומקנאים, אז הם מתחילים לדחוף אחד את השני גם כן. הייתה פעם חדר בישיבה שהייתי בה - "חדר שחרור" - שבו בחורים היו נכנסים, הורגים אחד את השני, ויוצאים החברים הכי טובים. כי הם היו צריכים את המוצא הזה.
עיר פרא - חיית פרא - אדם יולד, אדם נולד.
אבל הרב הגדול שמחה זיסל מקלם הסביר את הפסוק אחרת. הוא אמר: עיר פרא - אתה מתחיל כחמור פרא. אבל אדם יולד - מזה, אדם צריך להיוולד.
אתה יודע, אתה הולך ברחוב בטקסס, בחגורת התנ"ך, ואתה פוגש בחור. "היי, מה השם שלך?" "ג'סטין." "ספר לי על עצמך, ג'סטין." הוא אומר, "אני נוצרי שנולד מחדש."
ביהדות, להבדיל, יש לנו תפיסה שונה. אני "אדם שנולד מחדש". אתה נולד בצורה מסוימת, ואז הלמידה שלך, עבודת המידות שלך, והמעשים הטובים שלך הופכים אותך ליותר ויותר אדם.
יש מושג שנקרא בן תורה. מה זה בן תורה? השם של אבא שלו הוא לא תורה. אתה לא קורא למישהו לעלייה "אלחנן בן תורה שלישי". (למרות שתמיד חשבתי שזה יהיה מגניב אם השם של אבא שלי היה בן. הרב יוחנן בן בן. כמו התנא, בן בג בג).
הרעיון של בן תורה הוא שאדם מתחיל בצורה מסוימת, לומד מספיק, וזה הופך אותו. מי האבא החדש שלו? ההורה שלו הוא עכשיו התורה. שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אמך. התורה הופכת לאבא ואמא שלנו.
התורה יוצרת מחדש את האדם. בדיוק כמו שהורה מביא ילד לעולם, אתה אמור לעצב את הילד הזה לצורת אדם נכונה - האדם האידיאלי. הבאת אותם כעיר פרא, ועכשיו העבודה שלך היא להפוך אותם לאדם יולד.
מה המטרה של אדם בעולם הזה? את מי אנחנו אמורים לחקות? את השם.
עכשיו, בליל שבת אתה שומע קידוש, אתה יוצא ידי חובה. אתה אומר יציאת מצרים פעמיים ביום, אתה יוצא ידי חובה. אתה ממלא את החובה שלך. מתי אתה ממלא את החובה שלך להיות כמו השם? לעולם לא.
להשם יש מידות מושלמות. השם הוא כולו אהבה, כולו חסד. העבודה שלנו היא להיות כמה שיותר כמו השם, וזו משימה שאינה נגמרת. אתה אף פעם לא יכול להגיד, "לא, יצאתי ידי חובה, סיימתי." אתה תמיד מנסה לטהר את עצמך יותר.
כתוב ביחזקאל שעל כסא השם הייתה צורת אדם, איש. אנחנו אמורים להיות אותו אדם אידיאלי על הכסא. חז"ל אומרים שהמלאכים ראו את אדם הראשון ורצו לשיר לו שירה - היי שירה! - כי הוא היה ברמה רוחנית כל כך גבוהה שהם חשבו שהוא אלוהים. השם היה צריך להרדים אותו כדי שהם יבינו שהוא לא.
זה מה שאנחנו אמורים להיות. אנחנו אמורים להיות כל כך טהורים שכאשר מישהו מסתכל עלינו, הוא רואה אלוהות. רבינו יונה אומר שכל מעשה שאתה עושה צריך לגרום לאנשים לראות עליך אלוהות.
יש סיפור בספר "הכל בשביל הבוס". אני קשור מאוד לספר הזה כי הוא עוסק ברב הרמן. השם משפחה שלי הוא ארמן. עכשיו, ארמן זה לא הרמן. אבל בעברית, ארמן זה הרמן כי הם אומרים 'אר-מן והם משמיטים את ה"היי". אז הם חושבים שאר-מן זה הר-מן. כשאנשים שואלים איך לאיית את השם שלי, אני פשוט אומר "היי-ריש-מם-נון". אם אני אומר אלף, הם אומרים, "אה, אה-הרמן?" אז אני פשוט נותן להם לחשוב שאני הרמן.
בכל מקרה, בספר "הכל לאדון הכל", הם מספרים סיפור על רב ברוך בר לייבוביץ'. הוא הגיע לניו יורק בשנת 1924. מה צדיק היה עושה בניו יורק בשנות ה-20? אוסף. (פיסות נייר עם פוליטיקאים אמריקאים חובשים שייטלים).
הוא פגש את ראש עיריית ניו יורק, ג'ימי ווקר. (לאחיו קראו ג'וני; הוא נכנס לעסקי האלכוהול). רב ברוך בר הסתכל על ראש העיר ואמר: "דרווין לא יכול היה להיות צודק שהאדם התפתח מקופים. האיש הזה משדר את האלוהי."
כשאתה מסתכל על צדיק, כמו רב ישראל סלנטר, אתה רואה שהאיש הזה לא יכול היה להתפתח מקוף. הוא מלאך. (אלא אם כן אתה אומר שהם התפתחו כל כך הרבה שהם הפכו מקוף למלאכים, אבל אני עדיין מנסה להבין איך הם הגיעו מהמולקולה הראשונה לקופים, אז אני עדיין לא מוכן לחלק של המלאכים).
האיש הזה משדר את האלוהי. זה מה שכל אדם אמור לעשות. מישהו צריך להסתכל עליך ולהגיד, "וואו. האדם הזה מלא באלוהות. חייב להיות אלוהים."
איך עושים את זה? על ידי שינוי.
אנחנו נולדים עם תכונות מולדות. התכונה הבסיסית ביותר שיש לתינוק היא אנוכיות. תינוק מתעורר בשעה 2:30 לפנות בוקר ורוצה לאכול. האם הוא אומר, "אמא בטח עייפה, אני אחכה עד 9:00"? לא! העולם לא יכול להמשיך להסתובב על צירו עד שהתינוק יקבל את המוצץ שלו! השעה 3:00 לפנות בוקר, שני אנשים בפיג'מות רצים מסביב עם פנסים וצועקים, "איפה המוצץ הזה?!" לתינוק לא אכפת אם אתה צריך לעבוד כדי לתמוך בהרגל המוצץ שלו. הוא אנוכי.
להפוך לבן אדם פירושו להפוך לפחות אנוכי. השם חושב עלינו כל היום; אנחנו צריכים לחשוב על אחרים.
הרב וולבה היה אומר שלכל אחד יש גבול לכמה חסד הוא מוכן לעשות. "אני מוכן לעשות כל כך הרבה, אבל לא יותר." המטרה היא להרחיב את הגבול הזה צעד אחד קדימה.
כתוב טוב ללכת אל בית אבל - עדיף ללכת לבית אבל מאשר לבית מסיבות. למה? כי כשאדם מת, יש לקוות שהוא מילא את משימתו. הוא הפך את עצמו ל"אדם". אבל ביום הלידה? מי נולד? חמור פרא.
הרב פרייפלד, ראש ישיבה גדול באמריקה, היו לו תמונות של גדולי ישראל בביתו. תלמיד שאל, "מי בתמונות האלה?" הוא אמר, "זה מין נכחד שהיה קיים לפני מלחמת העולם השנייה: בני אדם." אנשים שעבדו על עצמם כדי להפוך לרמה הגבוהה ביותר של בן אדם.
חז"ל אומרים שכשהים נבקע, היהודים ראו את השם. באותו רגע, הם קיבלו מצווה חדשה: מה הוא רחום, אף אתה רחום. כשם שהוא רחום, תהיה רחום.
הגמרא משעשעת את הרעיון שאנחנו יכולים להיות קדושים כמו השם. הגמרא משעשעת רעיון... (לרעיון היה זמן מדהים). איך אנחנו יכולים להיות קדושים כמו השם? אנחנו בשר ודם! אנחנו רעבים, אנחנו אוהבים לישון, אנחנו מקנאים, אנחנו כועסים. יש לי את כל המידות הרעות בתוכי - דבר בשם עצמך, ארמן.
התשובה היא: יש לנו גם צד אלוהי. ואנחנו צריכים להמשיך למלא את עצמנו ביותר אור ולגדול. ואז, אנחנו הופכים לעצמנו האמיתיים. העצמי האמיתי שלנו הוא השתקפות של האלוהי. השתקפות ייחודית.
היה פעם בחור איטלקי זקן עם קשרים עמוקים למאפיה ועיניים כחולות - פרנק סינטרה. הוא שר "עשיתי את זה בדרך שלי". (הוא לא היה מצליח ברוק חסידי. הוא צריך יותר חיות). אבל כולם עושים את זה בדרך האישית שלהם. הנשמה הייחודית שלך היא השתקפות של האלוהי. כשאתה משתנה, אתה הופך לעצמך האמיתי.
עכשיו, בחזרה לים.
שאלנו: כשהים נבקע, לא כתוב שהוא מילא את התנאי. כתוב רק שהוא מילא את התנאי כשהוא חזר להיות הים. למה?
הרבנים אומרים משהו מאוד עמוק. אתה הופך לעצמך האמיתי רק אחרי שהשתנית.
כשהים רק עשה מה שהשם אמר ונבקע, הוא כבר לא היה ממש "הים". זה היו קירות מים. אבל התנאי היה שהים באמת יהיה הים. מתי הים באמת הפך לים? אחרי שהוא השתנה.
הוא חוזר להיות שלם, אבל הוא אף פעם לא אותו ים שוב כי הוא השתנה. וברגע שהשתנית, עכשיו אתה באמת הים.
זו הסיבה שהרבנים משווים נישואין לקריעת ים סוף - קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף. למה? כדי שלאנשים יהיה דרשה לשבע ברכות. אבל מה הקשר האמיתי?
אנשים מבקשים ממני עצות לנישואין. אני אומר: תתחתנו עם מישהו שמוכן להשתנות.
כי לא משנה כמה הוא נהדר בגיל 20, אדם אינו שלם. אם אתה שלם בגיל 20, אתה יכול גם למות. כל עוד אנחנו כאן, יש לנו מה לתקן. יש אנשים שאומרים, "אני מה שאני, תקבלו אותי כמו שאני." מנקודת המבט שלנו, אנחנו מקבלים את כולם. יש לי חבר שהוא עובד סוציאלי שאומר, "קבל את המטופל כמו שהוא." כולם מטופלים.
פעם הלכתי עם הרב שלי, ישראלי, ושני אמריקאים עברו לידנו. אחד אמר, "זה היה ממש מוזר!" הרב שלי חייך ואמר, "כולנו קצת מוזרים."
אז כן, תקבלו אחרים. אבל לגבי עצמך? אתה לא יכול להגיד, "זה מי שאני, אני לא אשתנה." זה מנצח את המטרה שלך! המטרה שלך היא לקחת את הכלים שהשם נתן לך ולגדול.
הקוצקר רבה אמר: אל תשבור את המידות שלך. אם אתה שובר מידה רעה, עכשיו יש לך שני חלקים שבורים של מידה רעה. אתה צריך לתעל את זה.
נתתי דם אתמול בלילה. היה שם בחור שקרא ספר שנקרא "עבודת המידות". שאלתי אותו מה כתוב שם. הוא אמר לי: "בשֹרש של כל תכונה רעה יש משהו טוב. אנחנו רק צריכים למצוא מה מסתתר שם."
קח כעס. מה נמצא בשֹרש הכעס? בדרך כלל, זה שבאמת, באמת אכפת לך. זה יפה! אכפת לך! אבל נסה לבטא את האכפתיות הזו בלי הכעס.
קח יהירות. השֹרש הוא לעתים קרובות שאני לא מרגיש טוב עם עצמי, אז אני צריך להראות לעולם כמה אני נהדר. השֹרש הזה הוא כאב. יש לנו הרבה יותר קבלה לכאב מאשר ליהירות.
קח עצלות. הגמרא אומרת שרב שיבח אנשים עצלנים. אני אוהב את הגמרא הזו. בגלל זה אני כל כך שמח שאני נשוי - אני יכול להודות בתכונות הרעות שלי בפומבי. למה עצלות זה טוב? בסוכות אני נשאר בבית. כל שנייה בסוכה היא מצווה. אני פשוט עצלן מכדי ללכת לשום מקום אחר!
אנחנו מאמינים שבשֹרש של הכל יש טוב. אפילו קנאה - קינאה. "כל מצרים", אומרים הרבנים, "הייתה לטהר את מידת הקנאה". זה התחיל עם האחים שקינאו ביוסף. היינו צריכים 210 שנים כדי לתקן את זה.
אז נישואין מושווים לים כי: הים הפך לים כשהוא השתנה. ובנישואין, אתה הופך לעצמך כשאתה משתנה. עד שאתה מתחתן, אתה רק חצי בן אדם. כדי להפוך באמת לאדם נדרש שינוי.
למה הים נבקע? הפסוק אומר "הים ראה וינוס" - הים ראה וברח. מה הוא ראה? סי, סי.
הוא ראה את ארונו של יוסף.
למה יוסף? יוסף היה אדם שהשתנה. הוא התגבר על נטייתו הטבעית עם אשת פוטיפר. ואז עם אחיו - אם הייתי יוסף, והייתי הופך למלך מצרים, הייתי נותן להם את זה! "אני הייתי אחיכם הקטן! זרקתם אותי לבור!" הייתי רוצה להצדיק את עצמי.
אבל מה הוא אמר? "הכל טוב, אחים. השם שלח אותי לכאן. זה הסתדר לטובה."
יוסף היה צריך להתגבר על תגובה אנושית מולדת. אין אדם בעולם שנפגע ולא מרגיש את זה. אבל הוא לא רצה לגרום להם להרגיש רע. הוא אפילו לא סיפר לאביו מה קרה! הוא ראה אדם שהיה מסוגל באמת להשתנות. אז הים ראה את זה, והים נבקע.
יתרו גם "ראה". מה הוא ראה? מלחמת עמלק וקריעת ים סוף.
הוא ראה את הים נבקע - הוא ראה כמה אתה יכול להשתנות. והוא ראה את עמלק. מה זה עמלק? גימטריה "ספק". עמלק אומר, "אני לא יכול להשתנות. אני תקוע. אני רגוע." הם קיררו אותך בדרך.
עמלק אומר, "פשוט תירגע. תצטנן." אבל אנחנו לא מאמינים בזה. אנחנו מאמינים שעכשיו - בכל רגע - אתה יכול להשתנות. אתה לא חיה מתוכנתת מראש. אתה אדם.
כמובן שאתה יכול לשלוט בעצמך. כמובן שאתה יכול להשתנות.
זה העיקר: העבודת הנפש. כולנו צריכים לעבוד על עצמנו. גדולים ככל שנהיה, המטרה שלנו היא להפוך לגדולים יותר. וכשאנשים יראו את זה בנו, הם יתחילו להאמין בעצמם. ואם ירצה השם, יום אחד בקרוב יהיה לנו עולם מושלם.
אמן. תודה שבאתם.
---
## סיכום מושגי מפתח: שינוי העבר ושיפור עצמי
שיח זה בוחן את התפיסה היהודית של הבאת העבר להווה, את החשיבות של שיפור עצמי (עבודת המידות) ואת הפוטנציאל לשינוי אנושי.
**מושגי מפתח:**
* **גאולה באמצעות ציטוט:** ציטוט של מישהו מביא גאולה על ידי הפיכת העבר להווה. זה חל על תורת התורה, שבה ציטוט חוכמה מהעבר הופך אותה לרלוונטית עכשיו.
* **תשובה:** תשובה כרוכה בהפיכת אירועים שליליים מהעבר למשהו חיובי בהווה.
* **זכירת העבר:** יהודים נדרשים לזכור אירועים כמו יציאת מצרים ומתן תורה מדי יום, מה שהופך את העבר להווה מתמשך.
* **התנאי עם הים:** קריעת ים סוף קשורה לתנאי שהשם עשה עם הים בבריאה. חזרתו של הים למצבו המקורי לאחר הקריעה רומזת לרעיון שאני עצמי אמיתי מושג לאחר שינוי.
* **מטרת החיים: שינוי:** המטרה העיקרית של הקיום האנושי היא לשנות ולשפר את תכונות האופי של האדם (מידות).
* **נולד "פרא אדם":** הפסוק באיוב, "עיר פרא אדם יולד" (אדם נולד כעיר פרא), מתפרש כמשמעותו שבני אדם מתחילים עם נטיות חייתיות, אך המטרה היא להפוך ל"אדם" מעודן באמצעות עבודה עצמית.
* **בן תורה:** "בן תורה" הוא מי שמשנה את עצמו באמצעות לימוד תורה, מה שהופך את התורה להורה החדש שלו.
* **חיקוי השם:** המטרה הסופית היא לחקות את מידותיו המושלמות (תכונות) של השם ולהפוך לקדוש ככל האפשר.
* **אנוכיות כנקודת התחלה:** תינוקות הם מטבעם אנוכיים, ולהפוך לבן אדם כרוך בהפיכה לפחות אנוכיים ובמחשבה על אחרים.
* **הרחבת גבול החסד:** המטרה היא להרחיב כל הזמן את יכולתו של האדם לחסד וחמלה.
* **מציאת הטוב בשֹרש התכונות הרעות:** לכל תכונה שלילית יש שֹרש חיובי. לדוגמה, כעס נובע מדאגה עמוקה.
* **נישואין ושינוי:** נישואין מושווים לקריעת ים סוף מכיוון שהם דורשים שינוי וטרנספורמציה כדי להפוך לאדם שלם.
* **יוסף כמודל לשינוי:** יכולתו של יוסף להתגבר על נטייתו הטבעית לנקמה הופכת אותו למודל לשינוי עצמי.
* **עמלק וספק:** עמלק מייצג ספק ואת האמונה שאי אפשר להשתנות, וזה מנוגד לאמונה היהודית בפוטנציאל לצמיחה מתמדת.
**טענות עיקריות:**
* בני אדם נולדים עם תכונות מולדות, אך מטרת החיים היא לחדד את התכונות הללו ולהפוך לקדושים יותר.
* שינוי הוא לא רק אפשרי אלא חיוני למימוש מטרתו של האדם בחיים.
* על ידי עבודה על עצמנו, אנו יכולים לעורר השראה באחרים להאמין בפוטנציאל שלהם לשינוי, ובסופו של דבר להוביל לעולם טוב יותר.
---
הרעיון המרכזי הוא שצמיחה אישית וגאולה מושגות על ידי שינוי פעיל של העבר להווה ושאיפה מתמדת לשפר את אופיו של האדם, לחקות את האלוהות. שינוי זה, הדומה לקריעת ים סוף ולמהות הנישואין, דורש נכונות להשתנות ולתעל תכונות מולדות לטובה, ובסופו של דבר משקף את האלוהי בכל פרט.
הדובר מדגיש את החשיבות של זכירת העבר והפיכתו להווה, באומרו, "אנחנו מסוגלים לקחת את העבר ולהביא אותו להווה. זו המהות של תשובה: אנחנו לוקחים את העבר, אנחנו הופכים אותו ל'עכשיו', ואנחנו סוג של מתקנים אותו." תפיסה זו מומחשת באמצעות סיפור קריעת ים סוף, שבו חזרתו של הים למצבו המקורי מסמלת שינוי ומימוש תנאי. הדובר מקשר זאת לצמיחה אישית, בטענה ש"אתה הופך לעצמך האמיתי רק אחרי שהשתנית." הוא משרטט הקבלה בין נישואין לקריעת ים סוף, ומציע ש"נישואין מושווים לים כי: הים הפך לים כשהוא השתנה. ובנישואין, אתה הופך לעצמך כשאתה משתנה." הדובר מדגיש את הצורך בשיפור עצמי מתמיד, ומצטט את הגאון מווילנה: "האדם נברא רק כדי לשנות את מידותיו. ואם לא, למה לא חיים? למה הוא קיים?" הוא משתמש באנלוגיה של להיוולד "פרא אדם" כדי להמחיש את מצבו הראשוני של אדם, ומדגיש את הצורך להפוך ל"אדם שנולד מחדש" באמצעות לימוד ומעשים טובים. המטרה הסופית היא לחקות את האלוהות, כפי ש"העבודה שלנו היא להיות דומים להשם ככל האפשר, וזו משימה שאינה נגמרת לעולם." הדובר מתייחס גם לתפיסה של תכונות מולדות, ומציע ש"בשֹרש של כל תכונה רעה יש משהו טוב. אנחנו רק צריכים למצוא מה מסתתר שם." הוא מסיים בהדגשת כוחו של השינוי, באומרו, "אנחנו מאמינים שעכשיו - בכל רגע - אתה יכול להשתנות. אתה לא חיה מתוכנתת מראש. אתה אדם." הדובר מציע שעל ידי עבודה על עצמנו והפיכה לגדולים יותר, אנו מעוררים השראה באחרים ותורמים לעולם מושלם יותר.
* שינוי העבר להווה מביא גאולה.
* ציטוט של מישהו הופך את דבריו מהעבר להווה.
* תשובה כרוכה בתיקון העבר בהווה.
* זכירת יציאת מצרים היא משימה יומיומית.
* קריעת ים סוף מסמלת תנאי ושינוי.
* צמיחה אישית דורשת שיפור עצמי מתמיד (שינוי מידות).
* בני אדם נולדים עם תכונות חייתיות שצריך לאלף.
* המטרה היא לחקות את האלוהות באמצעות מעשים טובים וזיכוך אופי.
* לכל תכונה שלילית יש שֹרש חיובי.
* נישואין מושווים לקריעת ים סוף מכיוון שהם מצריכים שינוי.
* יכולתו של יוסף להשתנות היא הסיבה שבגללה הים נבקע.
* עמלק מייצג ספק וסירוב להשתנות.
* אנחנו לא מתוכנתים מראש ויכולים להשתנות בכל רגע.
