B'chasdei Hashem, over the past almost 20 years, Beis Mevakesh Lev has produced over 13,300 audio shiurim and over 31,000 written posts, unmatched by any one-person website - all completely free of charge. There are no paywalls or anything else. Now we are turning to you for help so we can continue - any amount will help. Even 99 cents! Thank you to my sweetest and most beloved friends!!!:-)!!
alchehrm@gmail.com
---
To understand the omek (depth) of this Mishna, the Maggid Shiur utilized the yesod of the Maharal, who explains that the Tzuras HaAdam is comprised of three distinct chalakim (parts), corresponding to these three negative traits:
Guf (Body): The physical, biological existence.
Nefesh (Soul/Emotion): The animating force, the seat of emotion and the heart (Lev).
Seichel (Intellect): The higher, spiritual faculty of wisdom.
The Parallel to R’ Dosa ben Harkinas
The Shiur drew a parallel to the Mishna in Avos (3:10) where R’ Dosa ben Harkinas lists items that remove a person from the world, explaining how they map perfectly onto this tripartite structure:
Sheina shel Shacharis (Morning Sleep): represents the dominance of the Guf. When a person sleeps, his higher faculties are batel, and he is purely physical.
Yayin shel Tzohorayim (Midday Wine): represents the Nefesh. Wine excites the heart (yayin yesamach levav enosh) and draws out the emotional state.
Sichas Yeladim (Childish Chatter): represents the degradation of the Seichel. It is the opposite of Sichas Zekenim (wisdom), replacing Da’as with hevel (emptiness).
The Maggid Shiur developed a profound yesod based on the Maharal: The world stands on three pillars—the three Avos (Avraham, Yitzchak, and Yaakov). A person's kiyum (existence) in this world is dependent on being attached to these three spiritual roots.
R’ Dosa ben Harkinas identifies three specific behaviors that "remove a person from the world": Morning Sleep, Midday Wine, and Children's Talk. The Maharal explains that these are not random bad habits; rather, each one is a direct negation and corruption (kilkul) of the specific tikun established by one of the Avos. When a person engages in these behaviors, he severs his connection to the corresponding Patriarch, thereby losing his footing in the world.
1. Avraham Avinu vs. Sheina shel Shacharis (Morning Sleep)
The Tikun of Avraham: The Gemara teaches that Avraham Avinu instituted Tfilas Shacharis (Avraham tikun Shacharis). Avraham represents the attribute of Chesed and alacrity (zerizus)—waking up early to serve the Creator ("Vayashkem Avraham baboker").
The Kilkul (Morning Sleep): When a person indulges in Sheina shel Shacharis, sleeping late into the morning, he is "sinning against the attribute of Avraham."
The Depth: Sleep is the dominance of the Guf (body) over the spiritual faculties. By surrendering to the body's inertia at the very time established by Avraham for connection and vitality, the person detaches himself from the amud (pillar) of Avraham. He chooses the heavy passivity of the body over the active service of Shacharis.
2. Yitzchak Avinu vs. Yayin shel Tzohorayim (Midday Wine)
The Tikun of Yitzchak: Yitzchak Avinu instituted Tfilas Mincha (Yitzchak tikun Mincha), which corresponds to the time of Tzohorayim (afternoon). Yitzchak represents the attribute of Gevura (strength/restraint) and Yira (awe/fear of Heaven)—Pachad Yitzchak.
The Kilkul (Midday Wine): Drinking wine in the middle of the day is the antithesis of Yitzchak’s midah.
The Depth: Wine is described as something that "gladdens the heart" (yayin yesamach levav enosh). It acts upon the Nefesh (the emotional soul). However, unrestricted wine leads to levity and a loss of inhibition. To drink wine at the time of Mincha—a time meant for the serious introspection and Yira of Yitzchak—is to corrupt the Nefesh. Instead of the Nefesh being channeled into holy awe (Yitzchak), it is drowned in frivolous, drunken joy (simcha shel hevel), severing the link to the amud of Yitzchak.
3. Yaakov Avinu vs. Sichas Yeladim (Children’s Talk)
The Tikun of Yaakov: Yaakov Avinu is intrinsically linked to Yeladim (children). He is the one who says, "The children that God has graciously given your servant." Yaakov represents Emes and Torah (the Seichel), and his primary role was the transmission of the Mesorah to his children, ensuring his "bed was complete" (mitaso shleima). He taught the world the proper yachas (relationship) to the next generation—to raise them with wisdom.
The Kilkul (Children's Talk): Sichas Yeladim refers to engaging in empty, nonsensical chatter with children, or "lowering" one's intellect to the level of immaturity (sichas chulin).
The Depth: This corresponds to the corruption of the Seichel (Intellect). Instead of using the interaction with children to transmit wisdom and Da’as (as Yaakov did), the person engages in divrei hevel, schok (laughter), and shibush (confusion). By wasting the intellect on "smallness of mind" (katnus), the person detaches himself from the amud of Yaakov.
Summary of the Structure
The Maggid Shiur illustrated a perfect symmetry:
The Faculty (Koach) | The Negative Trait (Mishna) | The Destruction | The Corresponding Patriarch | The Patriarch's Tikun |
Guf (Body) | Ta’ava (Lust) | Morning Sleep (Passivity of body) | Avraham | Tfilas Shacharis (Active Service) |
Nefesh (Emotion) | Kina (Jealousy) | Midday Wine (Distorted joy) | Yitzchak | Tfilas Mincha (Awe/Restraint) |
Seichel (Intellect) | Kavod (Honor) | Children's Talk (Empty mind) | Yaakov | Chinuch / Transmission of Wisdom |
The Conclusion: When a person engages in these three behaviors—Sleep, Wine, and Empty Chatter—he is not merely wasting time; he is actively dismantling the three pillars (Avraham, Yitzchak, Yaakov) upon which his personal world stands, which is why these things "remove a person from the world."
The Shoresh of Kina, Ta’ava, and Kavod
The Maggid Shiur explained how the three destroying traits of Kina, Ta’ava, and Kavod are essentially the corruption (kilkul) of man's three faculties when they exceed their proper boundaries (yotzeh min ha’seder):
Ta’ava (Lust) – The Guf:
While eating is a koach tivi (natural necessity) for survival, Ta’ava is the pursuit of pleasure for its own sake. When one seeks mosras (superfluous excess) in physical matters, it degrades the body into znus and materialism.
Kina (Jealousy) – The Nefesh:
Kina is rooted in the Lev (heart). It stems from the eye seeing what another has, causing the heart to feel a lack. The Maharal explains that this is a poal nosaf (an additional, unnecessary force) of the Nefesh. A person should be sameach b’chelko (content with his lot); Kina drives a person out of his reality by focusing on what is not his.
Kavod (Honor) – The Seichel:
Honor is inherently a spiritual concept (davar ruchni), as distinct from physical assets. Therefore, the drive for Kavod stems from the Seichel. However, when one chases false honor (Kavod that is not Torah), he corrupts his intellect, seeking a stature that does not belong to him.
Chiddush: The Cheit of Adam HaRishon
The Shiur concluded with a profound insight connecting these concepts to the Cheit Eitz HaDa’as (Sin of the Tree of Knowledge). The Torah describes the tree with three allurements (Bereishis 3:6), which correspond precisely to these three middos:
"Tov HaEitz L'Ma'achal" (Good for food): This is Ta’ava (Guf).
"Ta’ava Hu La’Einayim" (Desirable to the eyes): This is Kina (Nefesh), as the eye leads the heart to covet.
"Nechmad HaEitz L’Haskil" (Desirable for wisdom): This is Kavod (Seichel), the desire for status and god-like knowledge.
The Nekuda: Adam HaRishon possessed a "Single Soul" (Nefesh Yechida) that integrated these three forces in harmony. By following his own ratzon (desire) rather than the Ratzon Hashem, he sought a tosefes—an addition that was outside his geder (boundary).
The Maharal teaches that "Kol tosefes hu chisaron" (any excess is a deficiency). By seeking "more" through Kina, Ta’ava, and Kavod, Adam paradoxically detached himself from the source of life (Eitz HaChaim), leading to misa (death) and he'ader (non-existence).
יסוד הדברים: טבעו המשולש של האדם
המגיד שיעור פתח בניתוח פסק הרמב"ם לפיו על האדם להתרחק ממידות רעות, בפרט על פי המשנה בפרקי אבות (ד, כא): "הקנאה, התאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם".
כדי להבין את עומק המשנה, נעזר המגיד שיעור ביסודו של המהר"ל, המסביר כי צורת האדם מורכבת משלושה חלקים נפרדים, המקבילים לשלוש המידות השליליות הללו: גוף: הקיום הפיזי-ביולוגי. נפש: הכוח החיוני, משכן הרגשות והלב. שכל: הכוח הרוחני העליון של החכמה.
ההקבלה לרבי דוסא בן הרכינס
המג"ש ערך הקבלה למשנה באבות (ג, י) בה מונה רבי דוסא בן הרכינס דברים המוציאים את האדם מן העולם, והסביר כיצד הם מתאימים בדיוק למבנה משולש זה:
שינה של שחרית: מייצגת את שליטת הגוף. בזמן שהאדם ישן, כוחותיו העליונים בטלים והוא מצוי במצב פיזי גרידא.
יין של צהריים: מייצג את הנפש. היין מעורר את הלב ("יין ישמח לבב אנוש") ומוציא אל הפועל את המצב הרגשי.
שיחת ילדים: מייצגת את השפלת השכל. זוהי הפכה של "שיחת זקנים" (חכמה), המחליפה את הדעת בהבל.
המגיד שיעור פיתח יסוד עמוק המבוסס על המהר"ל: העולם עומד על שלושה עמודים – שלושת האבות (אברהם, יצחק ויעקב). קיומו של האדם בעולם תלוי בדבקותו בשלושת השורשים הרוחניים הללו.
רבי דוסא בן הרכינס מזהה שלוש התנהגויות ספציפיות ש"מוציאות את האדם מן העולם". המהר"ל מסביר כי אין אלו סתם הרגלים רעים, אלא כל אחד מהם מהווה שלילה ישירה וקלקול של התיקון הספציפי שייסד אחד האבות.
1. אברהם אבינו מול שינה של שחרית
תיקון אברהם: הגמרא מלמדת שאברהם אבינו תיקן תפילת שחרית. אברהם מייצג את מידת החסד והזריזות – קימה מוקדמת לעבודת הבורא ("וישכם אברהם בבוקר").הקלקול: כאשר אדם מתמסר לשינה של שחרית, הוא "חוטא למידתו של אברהם".
העומק: השינה היא השתלטות הגוף על הכוחות הרוחניים. על ידי כניעה לכבדות הגוף דווקא בזמן שנקבע על ידי אברהם לחיבור וחיוניות, האדם מנתק עצמו מ"עמודו של אברהם".
2. יצחק אבינו מול יין של צהריים
תיקון יצחק: יצחק אבינו תיקן תפילת מנחה, המקבילה לזמן הצהריים. יצחק מייצג את מידת הגבורה והיראה ("פחד יצחק").
הקלקול: שתיית יין באמצע היום היא ההיפך המוחלט ממידתו של יצחק.
העומק: היין פועל על הנפש. יין ללא רסן מוביל לקלות ראש ולאובדן גבולות. שתיית יין בזמן מנחה – זמן המיועד להתבוננות רצינית ויראה – מקלקלת את הנפש. במקום שהנפש תנותב ליראה קדושה, היא טובעת בשמחה של הבל.
3. יעקב אבינו מול שיחת ילדים
תיקון יעקב: יעקב אבינו קשור מהותית למושג "ילדים" ("הילדים אשר חנן אלוקים את עבדך"). יעקב מייצג אמת ותורה (השכל), ותפקידו העיקרי היה העברת המסורה לבניו, להבטיח ש"מיטתו שלמה".
הקלקול: שיחת ילדים היא עיסוק בפטפוט ריק וחסר משמעות, או "הורדת" השכל לרמה של חוסר בגרות.
העומק: זהו קלקול השכל. במקום להשתמש באינטראקציה עם הדור הבא להעברת דעת (כפי שעשה יעקב), האדם עוסק בדברי הבל ושחוק. על ידי בזבוז השכל על "קטנות מוחין", האדם מתנתק מעמודו של יעקב.
| הכוח באדם | המידה הרעה (משנה) | הקלקול (רבי דוסא) | האב המקביל | תיקון האב |
| גוף | תאווה | שינה של שחרית | אברהם | תפילת שחרית (זריזות) |
| נפש | קנאה | יין של צהריים | יצחק | תפילת מנחה (יראה/גבורה) |
| שכל | כבוד | שיחת ילדים | יעקב | חינוך / העברת חכמה |
המגיד שיעור הסביר כיצד שלוש המידות הללו הן למעשה קלקול של כוחות האדם כאשר הם חורגים מגבולם (יוצא מן הסדר):
תאווה (גוף): אכילה היא כוח טבעי להישרדות, אך התאווה היא רדיפת התענוג לשמו. רדיפת המותרות משפילה את הגוף לחומרנות.
קנאה (נפש): שורשה בלב. העין רואה והלב חומד. המהר"ל מסביר שזהו "פועל נוסף" ומיותר של הנפש. אדם צריך להיות שמח בחלקו; הקנאה מוציאה אותו מהמציאות שלו אל מה שאינו שלו.
כבוד (שכל): כבוד הוא מושג רוחני. לכן, הדחף לכבוד נובע מהשכל. אך כשאדם רודף אחר כבוד מדומה (שאינו כבוד תורה), הוא מקלקל את שכלו בחיפוש אחר מעמד שאינו שייך לו.
חידוש: חטא אדם הראשון
השיעור הסתיים בתובנה עמוקה המחברת מושגים אלו לחטא עץ הדעת. התורה מתארת את העץ בשלושה פיתויים (בראשית ג, ו), המקבילים בדיוק לשלוש המידות:
"טוב העץ למאכל": זוהי התאווה (גוף).
"תאווה הוא לעיניים": זוהי הקנאה (נפש), שכן העין מובילה את הלב לחמוד.
"נחמד העץ להשכיל": זהו הכבוד (שכל), הרצון למעמד וידיעה כאלוקים.
הנקודה: לאדם הראשון הייתה "נפש יחידה" שאיחדה את הכוחות הללו בהרמוניה. ברדפו אחר רצונו האישי במקום רצון ה', הוא חיפש "תוספת" שהייתה מחוץ לגידרו. המהר"ל מלמד ש"כל תוספת הוא חיסרון". בחיפוש אחר ה"יותר" דרך הקנאה, התאווה והכבוד, אדם ניתק את עצמו ממקור החיים (עץ החיים), מה שהוביל למיתה והיעדר.
