Hashem, by Your will, You established my mountain as a stronghold. When you hid Your face, I was terrified.
אבל אין הדבר ברשותי כי אם ברשותו של הקב״ה. ברצונו העמיד את הררי – את גדולתי להיות עז, וכיון שהסתיר פניו ממני מיד הייתי נבהל. [רש"י]
However, the matter is not in my power, but in the power of the Holy One, blessed be He. With His will, He set up my mountain, my greatness to be [my] might but when He hid His countenance from me, I was immediately frightened.
מלבי"ם ביאור הענין תהלים ל':ח'
ברצונך העמדת להררי עז – העז שעליו עמד ההר שלי (היינו חיי גופי) על מכונו היה רצונך, על רצונך עמד ההר הנשגב, ובעת כי הסתרת פניך הייתי נבהל – כי התחיל ההר להתמוטט, כי מטו יסודותיו ואשיותיו, עד שהחולי לא היתה ע"י עונש השגחיי פעליי, רק ע"י הסתרת פנים וסור ההשגחה.
Your true will is that I should be empowered. The moment of anger is a vehicle to achieve the higher level of life.
Good doesn't come in a vacuum. It is the result of the Light of Hashem's face. When this light is hidden, I was terrified.
ד' ברצונך העמדת להררי עז.
כל האשר האמתי של רוממות המצב הוא קשור רק בזה, שהעז והאמץ של העליה המצבית, העמדה של ההר שלי, מעמדי הגבוה, הוא נובע מרצונך, לא בקשר של שום מקרה, סבה או ענין אחר, שאין לו או שום ערך, ושום אידיאליות. והרגש הזה, שהכל בא ונוהר מרצונך הנשגב והמחלט, הלא הוא מתעמק ע"י הידיעה של רגע האף, של אותו המיעוט של הרע, השנוי והזעם, הנמצא בתכונת ההויה.
הסתרת פניך, הייתי נבהל.
שרש הטוב והאשר, במושגו האמתי הפנימי, איננו כי אם זה מה שאני יודע, שבזה הטוב, הארת פניך, המאיר בזיו החסד, היא מצויה. כל הבטחון שברוח בא מפני הנהרה של אור ד', הבא ומופיע בתוך ההתגלות של המעמד המרומם, מלא אדירות החסד, ובהסתרת הפנים – הבהלה נמצאת, גם אם כל המצב בחצוניותו היה עומד באותה הצורה הקדומה, עם כל תנאיה החצוניים. וכל הטוב הזה, כל אור החיים בכל מלא האמתיות שלהם, בא וחודר אלינו, מתוך אותה ההכרה של רגע האף, של מיעוט הרע שבמציאות, המורה על אי אפשרותה בכל מהותה להיות נערכת הערכה עצמית, רק הערכה תנאית, לפי ההבחנה של ההופעה אשר לאור אלהים חיים שחודר בו.
