האם היה מותר לרוסיה לתקוף את אוקראינה?

See 'שו"ת חתם סופר או"ח סימן ר"ח, שו"ת ציץ אליעזר י"ג ק', נצי"ב בראשית ט' ה עמוד הימיני סי' ט"ז פ"ה!!!

הנה בעקבות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה שנמשכת זה זמן רב, התעורר פולמוס גדול בביהמ"ד, האם ע"פ דיני בני נח הי' מותר לרוסיה לפתוח במלחמה נגד אוקראינה, או"ד שע"פ דיני ב"נ הי' אסור להם לפתוח במלחמה, - ונחלקו בזה הלומדים לב' קבוצות.

קבוצה אחת טענה, שלרוסיה הי' חשש שכאשר

אוקראינה תכרות ברית עם איחוד האומות באירופה 

ואוקראינה תתחזק מאוד, דבר זה יגרום לפגיעה 

בביטחונה ושלומה של רוסיה, - ולכן מדין 'הבא להורגך 

השכם להורגו' (שדין זה נאמר גם בב"נ), הי' מותר 

לרוסיה לפתוח במלחמה ולנסות לכבוש את אוקראינה.

ומנגד הקבוצה השנייה טענה, שכיון שכיום 

אוקראינה לא מאיימת כלל על שלומה וביטחונה של 

רוסיה, לכן מדיני ב"נ לא הי' לרוסיה שום היתר לפתוח 

במלחמה נגדם, מחמת החשש ממה שיקרה בעתיד, - כיון 

שכיום במצב הנוכחי הרי אוקראינה אינה נחשבת בגדר 

'הבא להורגך' כלפי רוסיה, ולכן לא הי' לרוסיה שום 

היתר לפתוח כיום במלחמה, מחמת החשש שאוקראינה 

תתקוף אותם בעתיד.

ומאידך הקבוצה הראשונה טענה, שרוסיה לא יכלה 

להמתין עד שאוקראינה תכרות את הברית עם אירופה,

ואז תתחיל לאיים על שלומה וביטחונה של רוסיה, כיון 

שאז כבר יהיה מאוחר מדאי בשביל רוסיה, ורוסיה כבר 

לא תוכל לקיים אז את 'השכם להורגו', כיון שאוקראינה

תהי' אז חזקה ומגובה ע"י הברית שכרתה עם אירופה.

ולכן טענו בזה הלומדים, שהנרדף אינו צריך לחכות 

לרגע האחרון, שאז הוא כבר לא יוכל להשכים ולהרוג את 

הרודף, ולכן מטעם זה דנו לומר, דכבר כיום הי' מותר 

לרוסיה לפתוח במלחמה כנגד אוקראינה, משום שרק 

היום הם עדיין יכולים לקיים את 'השכם להורגו'.

ויש לפלפל טובא בזה, וכדלהלן.

- א -

דהנה לכאו' יש לפשוט את השאלה הנ"ל מהמבואר 

בפרשה דידן, - דהנה כתיב בקרא (שם) 'נְקֹם נִקְמַת בְנֵי 

יִשְרָאֵל מֵּאֵּת הַמִדְיָנִים', ופירש רש"י (בפירוש הראשון):

'מֵּאֵּת  הַמִדְיָנִים' - ולא מאת המואבים, שהמואבים נכנסו

לדבר מחמת יראה, שהיו יראים מהם שיהיו שוללים

אותם, שלא נאמר אלא אל תתגר בם מלחמה, אבל מדינים

נתעברו על ריב לא להם', עכ"ל.

והיינו שאע"פ שהמואבים ג"כ הכשילו את בנ"י בע"ז 

ובזנות, ולכאו' הי' ראוי לנקום גם בהם, אך מ"מ בנ"י לא 

נצטוו לנקום בהם על זה, כיון שהסיבה שהמואבים רצו 

להרע לישראל הייתה משום שהם פחדו מהם שישללו את 

ממונם, ולכן רצו להרע לבנ"י וקראו לבלעם וכו', עד 

שהחטיאו אותם בע"ז ובזנות ע"פ עצת בלעם, אך לא עשו 

זאת סתם כך מחמת רשעותם, ולכן בנ"י לא נצטוו לנקום 

בהם ע"ז.

ומשא"כ המדינים שבאו להרע לישראל סתם כך 

מחמת רשעותם ולא מחמת שפחדו מבנ"י, אלא סתם 

התעברו על ריב לא להם, ולכן בנ"י נצטוו לנקום רק בהם, 

- ע"כ ביאור דברי רש"י הנ"ל.

- ב -

ולכאו' צ"ע טובא בזה, דהא בפרשת בלק (כב, ד) כתיב: וַיֹּאמֶר מוֹאָב אֶל זִקְנֵי מִדְיָן עַתָּה יְלַחֲכוּ הַקָּהָל אֶת כָּל סְבִיבֹתֵינוּ כִּלְחֹךְ הַשּׁוֹר אֵת יֶרֶק הַשָּׂדֶה וּבָלָק בֶּן צִפּוֹר מֶלֶךְ לְמוֹאָב בָּעֵת הַהִוא.

 ופירש רש"י

(שם): 'וַיאמֶר מֹואָב אֶל זִקְנֵּי מִדְיָן - והלא מעולם היו

שונאים זה את זה... אלא מיראתן של ישראל עשו שלום

ביניהם' עכ"ל. - וא"כ נמצא מבואר ברש"י שם, שגם מואב 

וגם מדין פחדו מבנ"י, ולכן הם עשו שלום ביניהם, בכדי 

לנסות להרע לישראל בכוחות משותפים.

וא"כ צ"ע טובא במה שמבואר בדברי רש"י הכא, 

שמה שהמדינים הרעו לישראל לא הי' זה משום שהם 

יראו מבנ"י, אלא הם סתם כך נתעברו על ריב לא להם 

וכנ"ל, וצ"ע בזה שהרי בפרשת בלק מבואר בדברי רש"י,

שגם המדינים יראו מבנ"י ולכן הם עשו שלום עם מואב 

וכנ"ל, וא"כ צ"ע מדוע זה נחשב שהם סתם נתעברו על

ריב לא להם וכנ"ל.

- ג -

וביותר צ"ע בזה, דהנה דברי רש"י הנ"ל (שבנ"י נצטוו 

לנקום רק במדינים, משום שהם סתם נתעברו על ריב לא

להם) כפי הנראה נובעים מדברי הספרי (פיסקא קנז), וכך 

איתא בספרי: 'מֵּאֵּת הַמִדְיָנִים - (וצ"ב מדוע לא נצטוו 

לנקום גם במואבים) והרי מואבים היו תחילה לדבר,

שנאמר וילכו זקני מואב וזקני מדין, - מימיהם לא עשו

שלום זה עם זה, וכשבאו להילחם עם ישראל עשו שלום

זה עם זה ונלחמו עם ישראל'.

'משל למה הדבר דומה, לשני כלבים שהיו בעדר והיו

צווחים (מתקוטטים) זה עם זה, בא זאב ליטול טלה מן

העדר והי' אחד מהם (מהכלבים) מתגרה כנגדו, אמר

חבירו אם איני הולך ומסייעו עכשיו, (הזאב) הורגו

(ואח"כ) ותוקף עלי והורגני, (לכן) עשו שלום זה עם זה

ונלחמו עם הזאב, כך מואב ומדין מימיהם לא עשו שלום

זה עם זה... וכשבאו להילחם עם ישראל עשו שלום זה עם 

זה ונלחמו עם ישראל', עכ"ל הספרי.

ולכאו' צ"ב טובא בזה, מה התכוין הספרי בסיפור 

המשל שהביא, לתרץ בזה את השאלה ששאל בתחילה,

דצ"ע מדוע בנ"י לא נצטוו לנקום גם במואבים והרי

המואבים היו תחילה לדבר כמו שנאמר 'וילכו זקני מואב

וזקני מדין' וכנ"ל, - והרי לפי המבואר במשל עם שני 

הכלבים, נמצא שגם מואב וגם מדין נלחמו עם ישראל 

מחמת שפחדו מהם, וא"כ אכתי צ"ב טובא בזה, מדוע בנ"י

נצטוו לנקום רק במדינים ולא במואבים.

[וע"ע בהגהות הגר"א על הספרי שם, שהגיה והוסיף 

בסוף המאמר הנ"ל משפט נוסף עיי"ש, ולכאו' הגיה כך

משום שאכן הי' קשה לו על הגירסא שלפנינו שתירוץ 

הספרי אינו מובן וכנ"ל, עיי"ש ואכמ"ל].

- ד -

והנראה בס"ד לבאר בזה, שכוונת דברי הספרי הנ"ל

היא, שהייתה טענה על הכלב השני, שהוא לא הי' צריך 

לבוא ולסייע לכלב הראשון במלחמתו עם הזאב, משום 

שע"פ דין כל זמן שהזאב עוד לא תקף את הכלב השני, 

לכלב השני אסור להתעבר בריב לא לו.

ואע"פ שהכלב השני חשש, שאם הוא לא יסייע כעת

לכלב הראשון, א"כ הזאב יצליח להרוג את הכלב הראשון,

ואח"כ הזאב ילך לתקוף גם אותו ואז הוא כבר לא יצליח 

להילחם עם הזאב לבדו והזאב יהרוג גם אותו, וא"כ נמצא 

שהאפשרות היחידה שלו לנצח את הזאב הינה רק כעת, 

כאשר ילך להילחם כנגדו בכוחות משותפים ביחד עם 

הכלב הראשון.

אך מ"מ אעפ"כ החשש הזה אכתי לא מתיר לו לצאת 

ולהילחם כעת עם הזאב, כיון שלמעשה הזאב עדיין לא 

תקף אותו כעת, ומי יודע מה יהי' בעתיד, ואולי לבסוף

הזאב לא יתקוף אותו כלל גם בעתיד, ולכן הייתה טענה על 

הכלב השני מדוע הוא התעבר בריב לא לו.

- ה -

ומעתה זו הטענה שהייתה על המדינים מדוע הם 

התעברו בריב לא להם, משום שאע"פ שהמדינים חששו 

שאם כרגע הם לא יסייעו למואבים אזי אח"כ בנ"י יבואו

וילחמו איתם, ואז הם יצטרכו להילחם לבדם כנגד בנ"י 

וכבר לא יוכלו לנצחם, אך מ"מ החשש הזה לא התיר להם 

להרע כבר כעת לישראל, כיון שישראל לא התגרו בהם כלל

כעת, וא"א לדעת כלל מה יהי' בעתיד.

ולכן בנ"י נצטוו לנקום רק במדינים שהתעברו על ריב 

לא להם, ולא נצטוו לנקום במואבים, כיון שהמואבים 

נכנסו לדבר מחמת היראה שיראו מישראל, שהי' להם 

חשש מיידי שבנ"י יבואו וישללו אותם, וכפי המבואר 

בספרי שהמואבים נמשלו לכלב הראשון שנלחם עם הזאב

שלא יטול טלה מהעדר וכנ"ל, ומשא"כ גבי המדינים 

שנמשלו לכלב השני וכנ"ל.

ומעתה תתיישב נמי השאלה ששאלנו לעיל, שלכאו' 

רש"י סתר משנתו בזה, שבפרשת מטות כתב רש"י 

שהמדינים נתעברו על ריב לא להם, ומאידך בפרשת בלק 

מבואר בדברי רש"י שגם המדינים יראו מבנ"י ולכן הם 

עשו שלום עם מואב וכנ"ל, ושאלנו דא"כ מדוע זה נחשב 

שהם סתם נתעברו על ריב לא להם וכנ"ל.

ומעתה י"ל בזה, שאע"פ שבאמת המדינים אכן יראו 

מבנ"י, אך מ"מ כיון שבנ"י מצידם לא התגרו במדינים, 

וכל החשש של המדינים הי' רק חשש שאולי בנ"י ילחמו 

עימם בעתיד, לכן הי' אסור להם לבוא ולסייע כעת 

למואבים, ומשום הכי זה נחשב שהם סתם נתעברו על ריב

לא להם, ודו"ק.

- ו -

ומזה יש לנו ללמוד לכאו' גם לגבי הפולמוס שהתעורר 

בעניין מלחמת רוסיה ואוקראינה הנ"ל, שלפי כל הנ"ל י"ל 

שהי' אסור לרוסיה לפתוח במלחמה כנגד אוקראינה, כיון 

שכיום הרי אוקראינה אינה מאיימת כלל על ביטחונה 

ושלומה של רוסיה, וכיום אוקראינה אינה נחשבת כלל

במצב של 'הבא להורגך' כלפי רוסיה, ולכן י"ל שאע"פ

שרוסיה חוששת שבעתיד אוקראינה תאיים על שלומה 

וביטחונה, אך מ"מ החשש הזה אינו מתיר לרוסיה כלל

לתקוף את אוקראינה כעת.

ואע"פ שרוסיה חוששת שבעתיד לאחר שאוקראינה 

תכרות ברית עם אירופה, אזי רוסיה כבר לא תוכל לקיים 

את 'השכם להורגו', כיון שאוקראינה תהי' אז חזקה 

ומגובה ע"י אירופה, אך מ"מ החשש הזה אינו מתיר להם 

לתקוף כבר היום את אוקראינה, כפי שמבואר לכאו'

בספרי הנ"ל, שלכלב השני הי' אסור להילחם עם הזאב

כעת, אע"פ שהוא פחד שבעתיד הוא כבר לא יוכל להילחם

ולנצח לבדו את הזאב, דמ"מ אין זה מתיר לו להילחם כעת 

עם הזאב כל זמן שהזאב לא תקף אותו, - ודו"ק ונפלא.

[ונ.ב. וחשוב לציין שכל מה שהובא ברש"י הנ"ל שבנ"י 

לא נצטוו לנקום במואבים משום שהם נכנסו לדבר מחמת

יראה וכל מה שפילפלנו בזה, זהו רק לעניין זה שמשום כך 

בנ"י לא נצטוו לנקום בהם ע"ז, כיון שלא הי' זה סתם כך

מחמת הרשעות שלהם, אך ודאי שע"פ דין הי' אסור להם

לעבור בג"ע בשביל לנסות להינצל מבנ"י שלא ישללו 

אותם, וגם בלי הנקמה של בני ישראל הם יקבלו עונשם מן השמים.]

עלון מים זכים