דברים שכתב בן משפחתו של אופק רוסו ז״ל, שנהרג בקרב בבארי.
החלטתי לכתוב על המציאות שאני ראיתי במהלך ״השבעה״.
בכל הצער שאפף את הזמן הזה, נחשפתי להרבה דברים שהחלטתי לפרסמם.
זה התחיל מטלפון ביום רביעי בבוקר מגיסי יניב, כשבקול נמוך ביקש שאבוא: ״אני צריך אותך״, אמר לי, בשקט שנוצר בין הבקשה שלו לתשובה שלי, אני שומע ברקע את פני, אמא של אופק בוכה את נשמתה….
מאותו הרגע הכל זז הצידה והיה לי ברור איפה אני צריך להיות והיכן להמצא.
אני הולך לספר לכם על העם שלנו, עם ישראל. על אנשים שלא הכרנו מעולם והם פשוט הופיעו, הם פשוט התייצבו והגיעו.
למחרת בשעה 8:30 בבוקר פגשתי את יזהר שי, בעוד אני מסביר לו שעדיין לא קברו את אופק, והשבעה בכלל לא התחילה הוא עונה לי ״אני יודע, באתי רק לתת חיבוק, אני השכן ממורד הרחוב וקברתי את הבן שלי יומיים לפני כן״. ככה סיפר בפנים מחייכות ועיניים עצובות, וכשנכנס ועמד באומץ מול פני ויניב סיפר להם סיפור על שותפות גורל, שהפכה לדאגה וערבות הדדית, דברי העידוד הותירו את כולנו המומים. למחרת כבר הגיע עם הילה אשתו והציע באצילות לארח אותנו בארוחת שישי משפחתית, זה היה מעין עטיפה חמה ורכה של משפחה שכנה, ״אנחנו כבר שכנים לנצח״ הוא אמר.
ערבות הדדית זו רינה, השכנה ממעלה הרחוב, ששמעה שאח של יניב צריך להגיע מקנדה והציעה מיד, בכל שעה, את הבית שלה עבורו, עזרה שאפשרה לאח להיות קרוב, ממש ממש ליניב.
ערבות הדדית זו ההתגייסות של דורית חליפה, השכנה שהביאה בכל יום ארוחת צהריים מבושלת עבור בני המשפחה השבורים.
אלו גם התבשילים, חומרי הנקיון העוגות שהגיעו מדיירי רחוב רמז בקדימה.
ערבות הדדית זה אשר, הבחור שעצר את הרכב מחוץ לבית ירד הציג עצמו ואמר שיתקשרו אליו בסיום השבעה, הוא בעל חברת נקיון ויגיע לסדר ולנקות את הבית אחרי אלפי המבקרים ללא תמורה.
זה אלברט אביב המדביר שהגיע בהתנדבות לרסס את הגינה מיתושים וזבובים בלי שהתבקש.
זה בחור הדתי שהגיע מנתיבות, בטרמפים, בשעה 21:00 ואמר להורים הנרגשים ״באתי לפגוש את ההורים של הגיבור שהגן עלינו״ כשהגיש שקית מאפים שהכין בעצמו להורים.
ערבות הדדית אלו שני שופטי בית המשפט השלום מנתניה, שהגיעו לנחם ומשם, עפ״י רשימה, המשיכו לכל הנופלים שנמצאים בתחום השיפוט שלהם, כי זה המעט שהם יכולים לעשות.
ערבות הדדית אלו המסעדות המקומיות ששלחו פינוקים וארוחות צהריים לאבלים ולמבקרים, לא, גם הם לא הכירו את אופק, או את ההורים.
אלו אנשי המועצה המקומית קדימה צורן, שדאגו לכל פרט בשבעה ובלוויה זה מתחיל מראש המועצה קרין גרין, דוד שאחראי על התברואה והנקיון, הרצל הגנן, עופר מהמועצה הדתית כולם כולם אנשים טובים שהשאירו את הנייד שלהם אצלי ״לכל מקרה, בכל שעה, לכל דבר..״ ואכן סייעו מיד כשדיברתי איתו.
ערבות ההדדית זה הדפיקה בדלת, בערב שישי, ממש לפני כניסת השבת, של גבר צעיר ואשתו שהתארחו באזור ובאו למסור חלות שבת תוצרת בית, פמוטים ונרות שבת.
ערבות הדדית זה אותו זוג אברכים שהגיעו מבני ברק להכיר ולהודות להורים של אופק על הבן הגיבור שהציל חיים.
זה ח״כ חילי טרופר שהגיע לנחם ואז כמו במעגל לא ברור הסתבר לו שאופק הציל את החבר שלו ממוות, אותו חבר ששעתיים לפני כן חילי ביקר בבית החולים.
זה יהורם גאון שקרא את הפוסט של חילי ושהגיע לבקר את המשפחה מיד למחרת בבוקר ושר ״בלאדה לחובש״ 2023.
ערבות ההדדית זה שמיד כשיכל לצאת מבית החולים הגיע רס״ן ר, לספר להורים על רגעיו האחרונים של אופק ועל כך שאלולא אופק, הוא,היה מת שם בשטח, בוודאות.
על נציגי אכ״א שליוו ברגישות מופלאה את המשפחה בכל בקשה דילמה.
ערבות הדדית זה ההגעה והליווי של מפקדיו וחבריו מהיחידה, שיצאו מקו הלחימה לספר על אופק, להסביר מה קרה ולנסות לסגור כמה שיותר פרטים באי וודאות שהיתה סביב ההתקלות ומיד לחזור למשימות המסוכנות בעזה.
ימים שלמים שנוכחתי כמה העם מדהים, האנשים מדהימים, כמה כח יש לנו ובנו, כמה הכרת טוב פשוטה וכמה שהיא יקרה מפז.
מי שהצליח להחזיק ולקרוא עד פה הייתי מבקש ממנו שירשום , אני מתחייב. זהו, שתי מילים.
ובזה יתחייב לפעול (בלי נדר) לערבות הדדית בקרב העם ולהכרת הטוב סביבנו.
לזכר החייל, הלוחם, הגיבור אופק רוסו ז״ל שהקריב חייו בכדי להציל אחרים.
ולזכות כל כוחות הבטחון שעשו ועושים עבורנו בכל מקום וזמן שנדרש.
עם ישראל חי. ■
