מענה לשון / ד"ר ניסן נצר
משמיעה לשמיעה, מאולפן לאולפן
"הִקָּבְצוּ וְשִׁמְעוּ בְּנֵי יַעֲקֹב וְשִׁמְעוּ
אֶל יִשְׂרָאֵל אֲבִיכֶם" (בראשית מ"ט, ב').
מוזר, שהמילה שִמעוּ
חוזרת על עצמה בתוך כדי דיבור, ולכאורה היא מיותרת. לכן תרגם אונקלוס את הראשונה
כשמיעה, ואת השנייה כקַבִּילו אולפּן (מילולית:
קַבְּלוּ לימוד), כלומר לִמדו לֶקח.
אולפָּן בארמית הוא לימוד,
ובימינו הוא הפך לִמְקום לימוד, כגון אולפן
לעברית, ונתרחב גם לחדר שידור, למְקום הפקה של סרטים, לחדר עבודתו של אמן או צלם
ולמקום ללימודי אמנות. בחלק ניכר מאלה האולפן הוא תרגום ל- STUDIO הלועזי, שאף הוא קשור ל-STUDY שהוא לימוד.
מן אולפנא
הארמית נוצרה היום האולפָּנה לבנות (המקבילה
לישיבה תיכונית), ומכיוון שהיא נחשבת בעברית לנקבה יש לכתבה בה"א. מכאן גם האולפנית המוקטנת. כפי שלימוד
העברי הוא אולפן בארמית אף השורש למ"ד מתורגם לאל"ף
ארמי, כגון "..אֲשֶׁר צִוָּה ד' אֱלֹהֵיכֶם לְלַמֵּד
אֶתְכֶם" (דברים ו', א') – "לְאַלָּפָא
יָתכוֹן" ועוד ועוד. השורש אל"ף מצוי
גם במקרא באותו המשמע, כגון "הַחֲרֵשׁ וַאֲאַלֶּפְךָ
חָכְמָה" (איוב ל"ג, ל"ג).
מכל מקום העברית המודרנית ניצלה את הכפילים הללו: מלַמְּדים
ילד, אך מאַלְּפים כלב, וההבדל ברור.
ונשוב אל כּפל שמ"ע
שפתחנו בו. דומה לו "וַיִּשְׁמַע
עַל תִּרְהָקָה מֶלֶךְ כּוּשׁ לֵאמֹר יָצָא לְהִלָּחֵם אִתָּךְ וַיִּשְׁמַע וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים.." (ישעיהו
ל"ז, ט'), שאף בו רש"י, מלבי"ם ואחרים פירשו את השני לא כשמיעה
סתם, אלא כקליטת הדברים והפנמתם.
זהירות, קמץ גדול!
"יֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עָז..." (מ"ט, ג'), "בִּנְיָמִין
זְאֵב יִטְרָף" (שם כ"ז).
חשוב לשים לב, כי שני הקמצים הללו הם
קמצים גדולים שתנועתם A (שכן שתי ההברות סגורות-מוטעמות, ותנועתן
גדולה). שימו לב, בעלי הקריאה!
