ימים אלו, בהם חלים ימי החגא של עמי אירופה ואמריקה, ימי אידיהם של הנוצרים, מן הראוי לעסוק בבירור העיקרי והיסודי שבין ישראל לאומות. שכן כל כוחה של המינות, היא הנצרות, שהשתלטה זה אלפיים שנה על הלך המחשבה של עמי התרבות, אינו אלא בטשטוש וערפול עומק ההבדל בין ישראל לעמים. בחושך שהשתרר בעולם, עם נפילתה של האומה הישראלית בגלותה מארצה וירידת קרנה הלאומית, הצליחה הנצרות לפרסם בעמים את נוסחת החיקוי שלה לאורם של ישראל.
ואנו, כל עניננו הוא "עם זו יצרתי לי- תהילתי יספרו" בעצם חייה של האומה חיי ישראל קודש לד', מעידים ישראל על יוצר הכל. ומחייהם יכולים העמים כולם לקבל את חלקם בהתהלכות לפני ד'. אז, ביום בו יחיה ישראל חיים שלמים על אדמתו, בתפארת מלכותו ומקדשו, ינהרו עמים רבים אל הר בית ד', ואמרו לכו ונעלה אל הר ד' ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו, מתוך דחף והתעוררות עצומה לדבוק במקור החיים מלאי העצמה הללו.
מול חיים עזיזים אלו, המבקשים לפרוץ, לחדש את נעורי העולם ולהאיר אותו באור של בהירות וטוב, עומדת וחוצצת השקפת העולם המטשטשת והמסתירה של הנצרות, ובתת מודע לוחמת היא בחירוף נפש על המשך החסימה של האור מלשוב ולהתגלות. לעצור את תהליך הגאולה, לבלום את חיבור עם ישראל, ארץ ישראל וירושלים. הרבה הרבה מעבר לכל פרופורציה של עניין ועיסוק בינלאומי, מתעניין המערב, והעולם כולו, במתרחש בערוגה קטנה זו- ארץ ישראל, ביחסים שבין מתיישבי הארץ לבין אויביהם ומתנגדיהם, בביטחון יושביה, בבניין הארץ, בהתפתחותה ובכל תכנית לאחיזת ישראל בארצו. להקפיא! לעצור! להפריד בין ישראל לארצו, ביו ישראל לגאולתו.
כי יודעת ישות זו מלכות רביעית, רומי והמונה, הנתונה להשפעת המחשבה הנוצרית, שישועתם של ישראל עומדת לחשוף, בבהירות שאין לעמוד בפניה, את החיים האדירים שבמשך שנות אלפיים הוחנקו, הושתקו והוסתרו בלפיתת ברזל חונקת ואכזרית, ואך תתגלה ותתחזק על ידי התקדמות גאולתם של ישראל, וחשיפת חייהם האמיתיים, תפרוץ בכח, וכרגע תיחשף בעליבותה אותה מסכת שקר, שנאלצה האנושות להתבונן דרכה על דעת א-לקים שכה עורגת אליה רוח האדם.
משל למה הדבר דומה? למלך גדול, אהוב ונערץ על כל עמו, שבאחד הימים, בעברו ביער חשוך, הרחק מארמון מלכותו, ארב לו שודד רשע ומכוער. לא נתקרר דמו של הנופל בשוד ובביזה, מוכה ופצוע, עד שגבה ליבו לירש את המלוכה עצמה. אולם המלך הוא מלך והוא אינו אלא שודד נקלה. ובכן, משהבין שלא יצליח להרוג את המלך, קשר אותו לעץ וסתם את פיו במטפחת קשורה היטב, לבל ישמע קולו, וכך פלש לארמון המלוכה, כתר המלך לראשו וטבעת המלכות על ידו, כיורש חוקי. מידי כמה ימים הקפיד לשוב אל היער, לחזק את הקשרים הלופתים את המלך ואת המטפחת המחניקה את קולו. יודע הוא שאם רק ישמע קול המלך, יכירו הכל מיהו המלך האמיתי ומי החקיין העלוב, ומכאן תהיה מהירה וקצרה ההתפתחות: המלך ישוב בתרועות אל כסאו הרם, והוא, יתנדנד על עמוד התליה, כמשפט הראוי לבני בליעל כמותו.
נצח ישראל לא ישקר. את האומה הישראלית לא ניתן למחוק ממפת הלאומים. אולם הנצרות, שבנתה את כל הצדקת קיומה על הסתרת הפנים הא-לקית מעם ישראל, יודעת, במודע ובתת מודע, שהתפתחותם הלאומית, בין החומרית ובין הרוחנית של ישראל, היא התנפצותה הודאית של תרבות השקר והכזב שבנו על משואותיה המדומים של בתולת ישראל, ובכל עוז לוחמת היא על נפשה.
מכאן העזות, הצביעות והנבזות המפתיעות אותנו כל פעם מחדש בעצמתן, בהתייחסות המערב להתנהלותו על במתי ארץ. אולם כשם שעבורם זוהי מלחמת קיום, כך ודאים ומוחלטים נצחוננו והתגברותנו הקרובים. והתגברות גבורת חיינו, חיי סיפור תהילת ד', על כל אפסי ארץ.
הרב עידו רוזנטל
