A Chossid LOVES Chesed. He just wants to do more and more Chesed. Then his spirit is suffused with the Chesed of Hashem which compels him to sing a tune that is so elevated that it can't even be expressed with words [see the explanation of מזמור שיר חנוכת הבית לדוד].
Even when not on that level, there is still the memory of Hashem's holiness and the light of His Chesed for which we are thankful.
זמרו לד' חסידיו, והודו לזכר קדשו. החסידות יסודה אהבת החסד, שאיפת ההטבה המוחלטת. כשהיא מתגברת בלב, עד שהיא נטבעת בטבע הנפש, מיד מתגלה אור החיים של חסד ד' הנפלא, והנשמה מתמלאה היא זמרת יה, זמרת עולמים, למעלה מכל חשבון ומדה, למעלה מכל רגש הודאה, שהתכן של הכרת טובה מכריח להכיר מצד מקבל הטובה אל הנותן המשפיע אותה, ברב חסדו. אמנם מתוך ההתעלות הזמרתית, מלאת המית הופעת אור החסד, מתגלה בתור ענף, גם בעת השקיעה של שמש האורה הנשמתית. אז לא עצם החסד, מצדו הבלתי מתיחש אל המקבל את החסדים, הוא מעורר את הכח הזמרתי, אבל זכר הקדש, של אור החסד, שלא נסתר לגמרי, אע"פ שכוסו שמיו בעבי החומר, המחפש את מה שהוא נוגע למדתו הפרטית, וזהו יסוד ההודאה, תודה קדשים קלים. והודו לזכר קדשו.
