ישנה נקודה נוספת, שמהווה התעוררות עצומה
בשבילנו, מצורת המלחמה הייחודית שהקב"ה שלח רק
לעם ישראל...
לו יצויר, שארה"ב הייתה נפגעת ממתקפת הטרור של
אנשי החמאס וצריכה לטפל בהם. אין ספק, שכבר ביום
למחרת המתקפה, לא הייתה עיר שקוראים לה "עזה".
לא לחימה, פשוט לא הייתה קיימת.
בזמן מלחמת העולם השנייה, כאשר הם רצו לטפל
ביפן, הם פשוט מחקו עיירות שלימות. שתי פצצות
אטום שהוטלו על הירושימה ונגסאקי, הרגו מאתיים
אלף בני אדם תוך דקות ספורות!! לא את הצבא שלהם
הפציצו - עיירות עם תושבים הם הרגו!
כשאומות העולם נלחמות, הם מתנהגים אחרת... כשעם
ישראל נלחם על חייו עם הישמעאלים, הם צריכים
להיכנס לבין הסמטאות המסוכנות ביותר בעולם ושם
להילחם! כובלים את ידינו.
מלחמה זו, המאפיינת את הגלות האחרונה, הינה משל
למ לחמת היצר של הדור האחרון: בעבר, כאשר בחור
הלך ללמוד בישיבה, הניסיון והשיקולים
שלו היו, האם ללמוד מאתיים דף או שלוש
מאות דף, האם הוא יחזור ל ביתו אחרי
שלוש שנים או אחרי ארבע שנים. הוא
ילמד כל חייו, היצר בא אליו בדברים
דקים.
בימינו, בכל פינה מחכה לך היצר עם
אר.פי.ג'י... בכל סמטה יכולה להיות
מלכודת עם לבנת חבלה... ומי מדבר על
המנהרות - כמה מנהרות יש לנו בחיים,
ולפעמים אנחנו נכנסים ו"מתפוצצים"
בהם!
צורת המלחמה שלנו בדור הזה - זה עולם
שונה לחלוטין!
בעבר אלו שהחליטו שהם בוחרים ללמוד כל חייהם,
ישבו ולמדו בשקט, כשעשרים-שלושים שנה הם לא
עוזבים את הגמרא. בימינו, כל שעה אנחנו בניסיון
חדש; זה נקרא "לוחמת גרילה". אתה צריך להיות עירני
כל העת; לקום לשחרית או לא לקום, ללכת לסדר א'
ואח"כ לסדר ב'. אנחנו נלחמים בית בית, ובתוך הבתים
ממתינים לנו מלכודות נוראות.
הר"י אבר שליט"א
