איזה נס נפלא כאשר משפחה חדלה מלהסתכל בטלוויזיה. יש בכמה ארצות מבצעים מיוחדים: שבוע בלי טלוויזיה כדי לנקות את המוח. קל וחומר אם מתנזרים לגמרי ממכשיר זה - שהוא קטסטרופה עולמית. לא רק נזק לאומה הישראלית שהיא עם קדוש וטהור, עם חכם ונבון, אלא נזק לכל המין האנושי. גם במדינתנו היקרה, אנו ניזוקים מאד, יש לנו ממוצע צפייה גבוה: שלוש שעות ביום - גבוה יותר מכל פעילויות הפנאי. ל90%- מהאזרחים יש מכשיר.
מה רע במכשיר זה? התוכן או הצורה? - שניהם גם יחד.
נתחיל בתוכן, הכי פשוט להעריך את נזקו. הטלוויזיה היא רבת השפעה. שלוש שעות ביום זו כמות אדירה - יש ילדים שמסתכלים גם שבע שעות - שהשפעתה עצומה. זה הופך לתרבות ולחינוך של האדם. זו הדת בת זמננו, שהיא מעין כוח תרבותי עצום הקובע את תכונתו, שאיפתו וגורלו של האדם. זהו הכוח התרבותי החזק ביותר שאין דומה לו בכל ההיסטוריה, מלבד הדת המאורגנת, התופסת חלק ניכר ממוחו ופעילותו של האדם. מלבד הדת, הטלוויזיה היא כוח רב השפעה - יותר מן ההורה ויותר מן המורה. הטלוויזיה משמשת כהורה, כמורה, כרב. היא כובשת אנשים ועמים. ארצות הברית אינה צריכה לכבוש מדינות אחרות בנשק יקר ובמלחמות לא אהודות, היא כובשת את כולן בעזרת הטלוויזיה, הופכת לאיטה את כל אומות העולם לאמריקה. זהו דיכוי תרבותי נורא, ההולך אצלנו בסדר הפוך ממה שאומרים הרבנים, ההורים והמורים.
למה? הן בגלל השעות המרובות המושקעות והן משום שזה מדיום המתמחה בהשפעה ובשינוי.
יוצא שהמין האנושי מסר את גורלו התרבותי והרוחני, האידיאולוגי והמוסרי לקבוצת אנשים שאינם מחנכים, אינם אנשי תרבות, אינם אנשי דת, אינם אנשי מדע, אינם אנשי אחריות, אינם אנשי שכל ואינם אנשי לאום, אלא על פי רוב - אנשים נמוכים ביותר בסולם המוסרי של החברה. להם נמסר העיצוב של התרבות, האמונה והחינוך של דורנו ושל הדורות הבאים! הרי זו איוולת שאין כמותה. אין מילים לתאר את השטות הזאת.
אחד הנזקים המידיים שכולם מכירים הוא האלימות. הטלוויזיה הופכת אנשים רבים לאלימים. כולם מודים שיש מתאם בין אלימות לצפייה בסרטים אלימים. יש מקום להתווכח ביחס לכיוון: האם צפייה בסרטים אלימים היא הגורמת לאלימות, או שנער בעל אופי אלים יימשך ממילא לסרטים אלימים? והתשובה: שניהם נכונים. עשו ניסויים רבים בעזרת קבוצות ביקורת. לקחו נערים בני 16-14 שיצפו שלוש שעות ביום בסרטים אלימים, ואחרים שיצפו שעה ביום, וראו שאלימותם של הראשונים היא פי 5 מזו של השניים.
ברור שהטלוויזיה גורמת לאלימות, גורמת להתאהבות בכל הסממנים של החברה המוצגת באותו מכשיר, גורמת לגירוי יצרים שהם כבר בעצמם די מגורים: יצרים של פשע לבן, עריות, חיי מותרות, אלכוהוליזם, סמים, עישון - הפוך מכל קוד מוסרי. זאת התרבות הנמצאת שם והיא מעצבת הדור והדורות. חבל על בתי הספר: אפשר לסגור אותם. כל מה שנבנה שם בעמל רב, נהרס בטלוויזיה במחי יד.
אין זה רק דיכוי תרבותי, אלא גם דיכוי פרסומי-שיווקי. כל הזמן מפגיזים בפרסומים: קנה לך זה וזה. הצופה הופך לצרכן מתוכנת. בסופו של דבר, באופן בלתי מודע, הוא קונה מה שמפרסמים שם. לפעמים גם הפרסומת היא בלתי מודעת: כל כמה תמונות מושתלת תמונה בלתי מורגשת אך נקלטת בתפיסה תת-סִפית, והוכח שגם זה פועל. אין ספק שהשפעת הפרסומת רבה ביותר. לולא זאת, לא היו החברות משקיעות על כך מיליונים. למשל בטלוויזיה הישראלית: חצי דקה פרסום בשעת שיא - עשרת אלפים דולר! כמובן, זה משתלם. בארצות ברית בשעות שיא: דקה - מיליון וחצי דולר! אכן הפרסומת פועלת. בָּדוּק: הצפת התת-מודע היא המזהם הנפשי הגדול ביותר והרעיל ביותר.
זאת ועוד, הטלוויזיה מלאה בשקרים. מציבים בפני הצופה עולם שאינו אמיתי. גם על ידי סרטי בידור, גם על ידי כתבות אובייקטיביות כביכול, אך באמת יש בהן ערבוב של חדשות ותעמולה, עובדות ופירושן. משקרים את הצופה ועושים בו מניפולציה. הוא מאבד את חירותו.
אדם עומד על דעותיו, וגם כאשר יוצגו בטלוויזיה עמדות הנוגדות דעתו, הוא יעמוד איתן. עובדות הוא מוכן לקבל, אדרבה, הוא מאוד מעוניין לקבל מידע, בהיותו רציני ואובייקטיבי. הוא רוצה להתחקות על המציאות ועל פי זה לעצב עמדותיו. אולם, הטלוויזיה מנצלת תכונה טובה זו במוסרה לו מידע שקרי או חלקי. מראים לו ערבי שצה"ל הרס את ביתו על פי פקודת בית המשפט ועוד מראים אשה ושלושה ילדים יושבים עם כמה חפצים ובוכים, מה שמעורר הרגשה נוראה. רק דילגו על ההקשר. לכן זהו שקר מפני היותו חלקי. מעתיקים את הצופים לעולם אחר, דמיוני, ובכך גוזלים את חירותו. לא רק שכופים עליו תרבות אחרת במפגיע, כולל תרבות של אלימות, לא רק שגוזלים ממנו את החופש הצרכני ומטמטמים ומתכנתים אותו לקנות כל מיני חפצים מיותרים, אלא גם מעצבים לו תמונה שקרית של המציאות, בגלל חלקיותה, מכיוון שהיא משלבת בצורה מחוכמת את העובדות עם פירושן.
זו בעיית התוכן, שתיאורטית ניתנת לפתרון: יציגו פרסומת על מידות טובות, עדינות ואהבה, צדקה וחסד; תרבות אמת; חינוך טהור; מידע שלם ומדויק.
אך נותרת בעינה הבעיה הכבדה של הצורה: הצופה פסיבי, אינו מפעיל את שכלו, רובץ מול המכשיר, קולט מסרים בלי להפעיל את המוח, עם רק מעט הפעלה רגשית. (וכבר דובר בהרחבה באחד הגליונות הקודמים על הנזק הבלתי-הפיך בתאי המוח המתנוונים כתוצאה מצפייה מוגברת במכשיר). אין זה כמו ספר שאדם קורא, מתבונן מברר ומנתח. כאן - אפס. הצופה הופך למטומטם, אינו מפעיל שכלו ואסור לו להפעיל את שכלו שמא יפסיד את התמונה הבאה. הכל ערוך באופן קליט, מידי, ללא צורך בהעמקה. בספר או במאמר, יש חיבור הגיוני בין החלקים הניתן להבנה על פי קצב הקורא. בטלוויזיה, הכל מהיר, שטחי, חזותי. מחניפים לצופה. פרופסור מסוים הסביר דבר מה במשך שתי דקות, מה שיוצר אצל הצופה רושם שהוא הבין מה שנאמר. אנא, יסגור את המכשיר לרגע ויחזור בינו לבין עצמו על מה ששמע, ויידע שלא הבין מאומה. על פי רוב האיש על המסך לא אמר כלום, וגם אם אמר דבר מה, התוכן כה רדוד! הרי אנחנו אנשים אינטליגנטים, המסוגלים ללמוד, להתעמק, לברר, להפעיל את המוח, ולא שנקבל הכל מוכן, לעוס וטחון במיקסר. גם אם היו דברים טובים - יש לתת לאנשים להתבונן.
בעיה זו בלתי פתירה, אלא אם כן ישתמשו במכשיר באופן שונה לחלוטין: צפייה בסרט עשר דקות ודיון לאחריו במשך שעה. אך עקב רביצה במשך שעות, כבר אינם מסוגלים לחשוב, רק מושפעים על ידי הרושם החיצוני, לא על ידי התוכן, שהרי אין זמן להתעמק בתוכן. הפוליטיקאי על המסך מדבר יפה, לכן הוא מרשים. הוא מחייך, עושה תנועות - הוא בדרן! חברו אינו בדרן, אינו יודע להטעים את הטון, אינו לבוש בצורה מושכת, לכן אינו שווה. יש כאן עיוות כל החשיבה של המין האנושי, כיוון שהכל תמונות מהירות. ניתן להעביר רק מסר חזותי. הרי הרבה תכנים אינם ניתנים לתרגום חזותי. וכמה זמן עוד אפשר להקשיב למי שמדבר בטלוויזיה. אפילו לראש הממשלה אין נותנים לדבר, צריך אקשן, פעלתנות. כמובן, לא יכו אותו חלילה אך יקטעו אותו באמצע דבריו, יפריעו לו, יקשו לו קושיות, כדי ליצור תסיסה מעניינת, דו-קרב, סימפוזיון רעשני. זה בידור, ולא בירור והעמקה. נראה כמה זמן הוא יישאר על הזירה בלי שיריבו יפיל אותו בנוק-אאוט על הרצפה…
לו היה כאן אברהם אבינו, היה לוקח גרזן ושובר את כל הטלוויזיות של המין האנושי (הערה לקורא המאוהב באקשן ובסילוף: אין כאן הסתה לרצח טלוויזיה, כתבתי: לוּ), היו מתריסים נגדו: הרסת דבר כה יפה! אכן גם הפסילים שהרס היו יפים, אך הם הרעילו את המין האנושי. "נזם זהב באף חזיר, אשה יפה וסרת טעם" - אלא אם כן היא יפה בפנימיותה.
סגור את המכשיר לנצח, אל תפתח לעולם. תראה כמה אתה מרגיש טוב, כמה אתה שמח, כמה יש לך זמן לקרוא ספרים, זמן למשפחה, זמן ללמוד תורה, זמן לעשות ספורט. ראה איך אתה רגוע, איך אתה חכם, לא מטומטם, לא ממוכר. אתה תרגיש נפלא. כל שנה תעשה סעודת הודיה לקדוש ברוך הוא על שפטרנו מעונשו של זה.
נתק את החוט, חתוך אותו במספריים, ואל תשעה יותר למקור הזה של רשע ושקר.
