בס"ד, כ"א בשבט ה'תשפ"ד
השיא של פרשת השבוע ואולי של התורה כולה הוא מעמד הר סיני ומתן תורה. כאן מתממשת ההבטחה שניתנה למשה בתחילת שליחותו: "בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה".
הזכרנו את דברי רש"י על הפסוק (שמות י"ט, א'):
בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי.
רש"י:
לא היה צריך לכתוב אלא ביום ההוא, מהו ביום הזה, שיהיו דברי תורה חדשים עליך כאילו היום ניתנו.
אנו צריכים להבין מה התורה אומרת לנו "היום הזה". כך גם ביחס למעמד הר סיני - מה החידוש שלו ומה זה אומר לנו?
הרמח"ל בספרו "אדיר במרום" אומר בענין זה דברים שחשוב שנקנה אותם ונחיה לאורם:
ותדע שאפילו כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש ניתן למשה בסיני. והיינו כי מה שהוא אמת בתורה, צריך הכל לצאת כך בסוד סיני ומשה. והנה באותו הזמן, ניתן בגילוי לישראל החלק שהיה ראויה להם. ובכל הדורות יש חלק שראוי להתגלות על ידי התלמידי חכמים. והכל צריך להיות על ידי משה, בסוד, 'זכרו תורת משה עבדי' (מלאכי ג', כ"ב), כי הוא מתלבש בנשמות התלמידי חכמים ועל ידו מתחדש התורה, והוא סוד, הדברים שמחים כנתינתן מסיני. ואודיעך בכאן סוד גדול. כי הנה ודאי כל אחד נוטל חלקו בתורה, ונמצא שסיני אינו נשלם אלא כשכל אחד בא לעולם וגילה את חלקו. ואם כן מי שבא לעולם ולא נשתדל בתורה לגלות חלקו, אין התורה נשלמת.
כל אחד ואחד מאיתנו הוא בחי' "תלמיד ותיק". זה לא ענין של שנים אלא של רצון להיכנס ללימוד התורה וליראת שמים.
כשאדם לומד סוגיא ואומר אותה במילים שלו - הוא מחדש דברים שנאמרו למשה בסיני. הלימוד של אדם זה בדור הזה - הוא חידוש של דברים שלא היו בתורה לפני כן.
זהו "סוד גדול". "ותן חלקנו בתורתך" - לכל אחד יש חלק בתורה.
ומי שבא לעולם ולא עשה מה שמוטל עליו כדי לגלות את חלקו בתורה - הרי שמעמד הר סיני איננו שלם. לא רק אותו אדם לא שלם.
מעמד הר סיני לא נגמר בדור המדבר. הוא ממשיך בכל הדורות בלי הפסקה, על ידי כל אחד ואחד שלומד תורה. כשאדם לומד ומתחדשת לו הבנה בתורה, מתוך המפגש של התורה עם האישיות שלו, עם המציאות שהוא חי בה, עם עולם הערכים שלו - זהו חידוש שמשלים את מעמד הר סיני.
יש מי שהאמירה שהוא לא יהיה שלם בלי לגלות את חלקו בתורה מטלטלת אותו. אך נראה שהאמירה שמעמד הר סיני איננו שלם בלי שכל אחד מגלה את חלקו - צריכה לטלטל אותנו יותר.
מדהים לראות את האמון שהקב"ה נותן בנו, בכל אחד ואחד שלומד תורה. הקב"ה נתן תורה לעולם, והביא אותך, מתוך אמון שאתה מסוגל להשלים את חלקך בתורה. הקב"ה סומך עלינו שנגלה את חלקנו בתורה.
זהו אמון ביכולת שלנו להוסיף דברים בתורה. כל אחד ואחד יכול להוסיף מעצמו לתורה האלוקית.
כל דור מוסיף נדבך נוסף למעמד הר סיני, להופעת התורה בעולם, ומכולם יחד התורה נשלמת.
אנו מתפללים "ותן חלקנו בתורתך" - שנזכה לתת את החלק שלנו בתורה, להגשים את האמון שהקב"ה נותן בנו.
מתוך כך, נעמוד על שני דגשים שעולים מדברי הראשונים ביחס למושג "תורה מן השמים".
הרמב"ן, בהוספותיו לספר המצוות, מונה מצות לא תעשה שהרמב"ם לא מנה: שלא נשכח את מעמד הר סיני.
משמעות המצוה היא ההבנה שהתורה שאנו לומדים באה אלינו מן השמים. אנו צריכים לזכור זאת בכל פעם שאנו לומדים את התורה. זוהי תורה מן השמים ולכן לא ניתן לשנותה גם לא על ידי נביאים וכדומה. "זאת התורה לא תהא מוחלפת". אנו זוכים להיפגש בעולם שלנו עם תורה שבאה אלינו מן השמים.
הר"ן בדרוש התשיעי מדרשות הר"ן, עומד על דגש נוסף.
הקב"ה, שברא את השמים ושמי השמים - התגלה אלינו במעמד הר סיני ונתן לנו תורה.
אל לנו לחשוב כמו הפילוסופים שטענו שהמציאות האלוקית עליונה מכדי להתעניין במה שקורה בעולם ולהדריך אותנו, השפלים. אדרבה, במקום בו אתה מוצא את גדולתו - שם אתה מוצא את ענוותנותו. המציאות של העולם על כל פרטיה היא גילוי של אלוקות. אין בזה הקטנה של האלוקות, חלילה, אלא גילוי הגודל האלוקי.
"אנכי ה' אלקיך" - ומתוך המציאות האלוקית העליונה "הוצאתיך מארץ מצרים" ונתתי לך את התורה.
הרמב"ן מדגיש שהתורה - מן השמים. הר"ן מדגיש שהתורה - מן השמים. הר"ן מביט אל השמים שיורדים אל הארץ, והרמב"ן מביט אל התורה שבארץ - שבאה מן השמים.
הרמב"ן מלמד אותנו להודות לה' על הזכות הגדולה ללמוד את התורה האלוקית. הרמח"ל מלמד יותר מכך - אנו יכולים להוסיף ולחדש בתורה.
דווקא במצוות שנראות לנו לא מובנות, רחוקות מהבנתנו ומשכלנו - אנו צריכים להתפעל יותר - אנו זוכים להיפגש עם דברים כל כך גדולים, שהם מעל השכל שלנו. אנו זוכים כך להארה של רוממות התורה, שנמצאת מעל השכל שלנו והמציאות החומרית שאנו חיים בתוכה. המבט הזה מביא אותנו לחיות בענווה אל מול הגודל האלוקי.
הר"ן מדגיש שהאמונה בתורה מן השמים היא חלק ממצות האמונה. המציאות האלוקית העליונה נסתרת מאיתנו, אבל אנו יכולים לראות את הגילויים שלה. התורה היא אחד הגילויים של המציאות האלוקית.
האלוקות איננה רק משהו מופשט נשגב ונעלה, אלא גם משגיחה על העולם ומנהיגה את המציאות המעשית של העולם.
המושג תורה מן השמים מעמיד אותנו על האמון הגדול של הקב"ה בנו, על גודלה של התורה ועל הבנה בדרכי ההנהגה האלוקית.
הרב ויצמן
