Geshmak!
Torah is sweeter than honey!!:-)😊
היה לפניו נר ביתו ונר חנוכה או נר ביתו וקדוש היום נר ביתו קודם משום שלום ביתו שהרי השם נמחק לעשות שלום בין איש לאשתו. גדול השלום שכל התורה ניתנה לעשות שלום בעולם שנאמר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום.
ומקור דבריו הם דברי הגמ' בשבת כג, ב, אמר רבא פשיטא לי נר ביתו ונר חנוכה נר ביתו עדיף משום שלום ביתו, נר ביתו וקידוש היום נר ביתו עדיף משום שלום ביתו. ועי' רש"י שפירש: שלום ביתו: והכי אמרינן לקמן כה, ב, ותזנח משלום נפשי זו הדלקת נר בשבת שבני ביתו מצטערין לישב בחשך. ומבואר ברש"י שמפרש נר ביתו היינו הדלקת נר שבת, ויש בחיוב הדלקת הנר משום שלום בית וכמו שפירש"י שבני ביתו מצטערין לישב בחשך.
וראה בספרנו משנת יעקב בפ"ה משבת ה"א שהקשנו דברמב"ם בהלכות שבת לא מבואר כלל שיש ענין שלום בית בחיוב הדלקת נר שבת, אלא לדבריו הטעם הוא משום כבוד שבת ומשום עונג שבת. יעו"ש. ולפירש"י מבואר בגמ' כאן דמשום שלום בית צריך להדליק נרות שבת.
ושם כתבנו דנראה ברור דהרמב"ם אינו מפרש הא דאמרי' נר ביתו עדיף משום שלום ביתו, כמו שפירש"י, שבני ביתו מצטערין לישב בחשך, אלא מפרש כפי' של הי"מ שהביא במאירי שם כג, ב,: ויש מפרשים מצד אשתו שהמצוה מסורה לה, והיינו דמאחר דנר חנוכה הבעל מדליק, ונר שבת המצוה מסורה לה להדליק, וזה מה דאמרי' נר ביתו ונר חנוכה או נר ביתו וקידוש היום נר ביתו עדיף משום שלום ביתו, והיינו דהאשה תקיים מצותה היא להדליק נר שבת, וזה הוא השלום בית שלא יריבו בזה, למה הוא מקיים מצותו, ולא היא מצותה, וכן לגבי קידוש היום, הבעל הוא שעושה קידוש, ועדיף נר שבת, שזה מצות האשה, וזה הוא השלום בית. ובוא וראה כמה מדויקין דברי הרמב"ם כאן שכתב: נר ביתו קודם משום שלום ביתו שהרי השם נמחק לעשות שלום בין איש לאשתו, ואילו הי' מפרש כפירש"י וכנז', מה זה שייך לשלום בין איש לאשתו, הרי אין כאן אלא צער של ב"ב שמצטערין לישב בחשך, וצ"ל דעי"ז יבואו לידי ריב ומדון. אולם אם נאמר דהרמב"ם מפרש כפי שהביא המאירי, מיושב היטב, דאמנם הריב הוא בין איש לאשתו, מי יקיים את מצות היום, אם הבעל ע"י קידוש היום ונר חנוכה, או שהאשה תקיים מצות הדלקת נר שבת המוטל עליה. וזה מה דאמרי' שלום ביתו עדיף דהרי השם נמחק לעשות שלום בין איש לאשתו, ולכן עדיף שהאשה תקיים מצותה היא.
ב. צ"ע מה דהרמב"ם הביא כאן הדין דנר ביתו וקדוש היום, דלא שייך כלל להלכות חנוכה, ומקומו הוא בהלכות שבת, ושם לא הביאו, ואם כי הביא זה כאן אגב הדין של נר ביתו ונר חנוכה האמורין יחד בגמ' בשבת וכנז', מ"מ דרכו של הרמב"ם בדרך כלל, להביא כל דבר על מקומו לפי ענינו, ולמה שינה כאן מדרכו זו, וצ"ע.
