"המילה הבלתי מובנת לי ביותר היא 'אלוהים', ודווקא משום כך - היא מסבירה לי את הכול".
את המילים האלו כתב הרב משה צבי נריה זצ"ל, בי"ט כסלו, מלאו עשרים ושמונה שנים לפטירתו.
הרב נריה שֶׁכֻּנָּה 'אבי דור הכיפות הסרוגות', היה מחנך דגול, סופר מוכשר ומנהיג רוחני שחולל מהפכת ענק בציבור הדתי.
הוא הקים את ישיבת בני עקיבא הראשונה בכפר הרוא"ה ולאחריה ישיבות ואולפנות נוספות בכל הארץ וזכה בפרס ישראל על תרומה לחברה.
הנה כמה פנינים יקרות מתוך האוצר הגדול של היבול הספרותי המופלא שהותיר אחריו:
* לאילן יש שורשים כי מקורו למטה. האדם עץ השדה אבל שורשיו למעלה. ככל שמעמיקים את השורשים, את כתרי הנשמה – האילן מתברך ומניב פירותיו.
* מצוות "ובחרת בחיים" אינה כ'בחירות' המתקיימות אחת לכמה שנים. בחירה בחיי תורה ומצוות – זה עניין שצריך לקיימו יום-יום.
* "אזמרה לאלוקיי בעודי" – חייב אדם ליהפך לפרק שירה לבוראו, שתהיינה כל פעולותיו וכל דרכיו זמרה אחת גדולה לאלוקים.
* ביהדות אין הערכה לאומנות שאינה מעלה את אצילות הנפש. אומנות לשם אומנות לא קיימת בה. האסתטיקה היא פרוזדור לאתיקה.
* אנו אומרים לתלמידים "אינכם מקבלים חופש מהישיבה, אלא לוקחים את הישיבה אתכם לבית לרחוב, לבית הכנסת – היא מלווה אתכם בכל אשר תפנו".
* חושך לא מגרשים במקל, חושך מגרשים באור. אשרי מי שזוכה למצוא את צינור האור לליבו של הדור.
* עם שאין לו היסטוריה – גם גיאוגרפיה אין לו.
* מלחמת אחים חמורה מכל הנסיגות. יש לעשות הכול שיהודי לא ירים יד על יהודי. במלחמת אחים אין מנצחים. העם תמיד מנוצח.
* באו"ם קבעו לגבינו שתי החלטות: החלטה 242 והחלטה 338. לנו יש רק החלטה אחת, החלטה 111: אתה אחד, ושמך אחד, ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ".
הרב נריה נפטר היום, יט' כסלו, בגיל 82 ומילותיו האחרונות היו:
"קר לי! תחממו אותי בדברי תורה! תאחזו בארץ ישראל ובקדושתה. תנו לי להגיד שלום לארץ ישראל ולהיפרד ממנה באהבה, בשמחה וברצון.
קדושה אני מבקש. קודש קודשים אני מבקש. תנו לי קדושת ארץ ישראל, תנו לי קדושת אהבת ישראל!".
ואז קרא כמה פעמים בקול גדול "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" וסיים במילים "נתקדש כולנו" והחזיר נשמתו לבורא.
