אלהי. קריאה קדושה זו, שכל יחיד קורא בבטחה את ד' בתור אלהיו המיוחד והפרטי אליו, היא הבעת הנשמה במקוריותה. היא מכירה את עצמה ואת חסנה, יודעת שעוזה, מציאותה, חיותה, עדנה וישעה, אך אלהים חיים הוא. יודעת היא, שאין שום התחלקות של אורה מגעת למקום סתר עליון. ואם המון רבבות אין קץ, של נשמות, וברואים ויצורים ועולמות אין מספר כולם הם רוויי אור אלהי אמת, החיות האלהית באהבה אין קץ מתפלשת בכולם באותה המדה, כאילו רק נשמה אחת ויחידה היתה נמצאת במלא היקום כולו, ורק לה חודרים כל קרני האורה, ואין חושך ואין צלמות באותה ההארה, אין עיכוב מצד שום הפרעה, מצד שום קלקול, מצד שום חטא ועון, אשר יוכל לסתום את האור המקורי, המפלש בתוכיותה של כל נשמה, ואשר מתוך עז גבורתה, באה ההמיה הראשונה, השחריתית הזכה באמר סלה, במקוריות של אמת, האומר לאל עליון ואדון כל, גדול ונורא קדוש הוא: אלהי.
"My God": This holy calling-out which every individual securely calls out to Hashem as his specific, personal God, is an expression of the soul in its primal state. It knows itself and its power; knows that its strength, existence, aliveness, pleasure, and salvation is none other than the living God. It knows that there is no divsion in the light that reaches the upper, hidden Place. And even if a multitude of endless tens of thousands of souls and creatures and creations and countless worlds are all full of the true God's light, the Divine aliveness pours with endless love into each of them in the same measure, as if there were just one, single soul in the entire universe, into whom all the rays of light enter. And there is no darkness or shadow-of-death in that shining, no interference from any obstructions, from any corruption, from any sin or transgression, that could stop up the Source-light that pours into the inwardness of every soul, out of whose powerful strength comes the first, pure, dawn-like murmur, in the originality of truth, saying to the Most High God and Lord of all, who is great, awesome, and holy: My God.
Hashem is with you as if you are the ONLY creature on earth. You are NOT lost in the crowd.
