יב) וידעתי בני ידעתי כי יוקשה לך קושיא גדולה על דברינו אם כן הוא שהבנין שנעשה בימינו בארץ הקדושה הוא סימן ואות על הקץ שקרבה לבא ואתחלתא דגאולה ואיך יתכן שרוב בוני הארץ המה לדאבונינו מחללי שבתות ועוברי עבירה ר"ל וכמעט אשר כגויי הארץ דמה בעוה"ר ואיך יתכן שהבורא כל עולמים יעשה אתחלתא דגאולה ואות וסימן על ידיהם הלא קיי"ל מגלגלין זכות ע"י זכאי, אהובי בני קושייתך עצומה לכאורה אבל הסכת ושמע לדבריי דע בני כי מי יעמוד על מפעלות תמים דעים והנה זה אלקי עולם בורא הכל ומאתו כל אשר נעשה בארץ ועמקו מחשבותיו מסבב סיבות וגלגולים וקושר נימא בנימא עד שיתקיימו גזרותיו למטה בעולם התחתון הוא יודע ומבין למה בחר דוקא באלו לעשות אתחלתא דגאולה ואות וסימן לטובה על ידיהם ולרווחא דמילתא בא ואראך דוגמא גמרא מפורשת בחולין ד' ס"ג גבי עופות טמאים דקאמר הגמרא רחם זו שרקרק א"ר יוחנן למה נקרא שמה רחם כיון שבא רחם באו רחמים לעולם (ופרש"י רחמים מטר) אמר רב ביבי בר אביי והוא דיתיב אמידי ועביד שרקרק (ופרש"י כשהוא מצפצף נשמע כאומר שרקרק) וגמירי דאי יתיב אארעא ושריק אתי משיחא שנאמר אשרקה להם ואקבצם עיי"ש ובזכרי' יו"ד פירש רש"י אשרקה להם כדרך השורקים לסימן ואות לבא אליו הטועה בדרך ואקבצם לעת קץ לעתיד עכ"ד ולפום ריהטא עמדתי משתומם כשעה חדא על דברי חז"ל בזה דעפ"י דבריהם הבטיח הנביא דלעת קץ העתיד יתן לנו האות וסימן דגאולה ע"י עוף טמא וכן אמר הגמרא בפירוש גמירי דאי יתיב אארעא אתי משיחא וכאומר דבא להם בקבלה דעוף זה יבשר לנו הבשורה דגאולה וכפירוש רש"י שם בחולין דסימן בשורה הוא עיי"ש הרי דבשורת הגאולה דלעתיד יהי' ע"י עופות טמאים ומה תאמר בני על זאת ותקשה ג"כ ככה קושיא לאלוקינו למה יעשה כזאת לבשר לנו את הבשורה היותר גדולה שאנו מצפין אליה בכליון עינים ובכל אות נפשינו ע"י עופות טמאים דוקא הלא יותר הי' מן הראוי לעשות זאת ע"י עופות טהורים לגלגל זכות כזאת ע"י זכאי וטהור ולא ע"י טמא רק האמת הוא כאשר כבר אמר איוב החקר אלוקי תמצא מי יחקור פעולותיו ומי יעמוד על דרכיו אלקים הבין דרכו למה דוקא עושה שליחתו בבריה זו ובהדי כבשי דרחמנא למה לך עכ"פ הראתיך לדעת בני דוגמא לנדון שלפנינו אשר מזה תבין שאין לאדם להקשות קושיות כמו אלה על מעשה אלקינו כי גבהו דרכיו מדרכינו ולא מחשבותיו מחשבותינו והעיקר כי האמת עד לעצמו כי המה שלוחי דרחמנא ושתוק ואל תקשה קושיא לאלקינו ודי לחכימא ברמיזא, ואם תרצה אאראך ביותר מבואר דבוני הארץ האלה אשר הם בעיניך כרשעי ישראל ח"ו כי הם הם המבשרי דגאולה ועליהם רומז הש"ס דחולין הנ"ל למבשרי הגאולה דרבינו הקדוש בספר הקדוש נועם אלימלך מכנה את רשעי ישראל בשם עופות טמאים וכתב עפ"י הקבלה דהמה העופות טמאים הנזכר בתורה (עיין בכור שור בב"ק ותורת חיים בפ' חלק דג"כ כתבו כן עפ"י הקבלה ויען שאני כותב כעת בלי ספרים במחיצתי כי אני בגלות פה עיר הבירה וטמון בירכתי הבית במקום מוצנע א"א לי לציין המקומות בספרים הנ"ל) ועפי"ז הענין מבואר בהדיא דחכמי הש"ס גילו לנו דסימן דגאולה יבא לנו ע"י עופות טמאים ורשעי ישראל המה העופות טמאים עפ"י הקבלה א"כ הרי לך בני דכך באה בקבלה וכמו שאמרו בש"ס גמירי ועל הקבלה אין להקשות מידי וכמו דאמרו בש"ס הרבה פעמים אם קבלה נקבל ואין להקשות מידי והבן כי זה ברורא דמלתא ואקוה בני שינוח דעתך בזה וד"ל. (ואגב אומר על מה דקפיד הגמרא דוקא דאי יתיב אארעא אתי משיחא דמרמז על מה שאמר במד"ר שמות בפסוק ועלה מן הארץ שבזמן שישראל בירידה דתחתונה הם עולים ראה מה כתיב ועלה מן הארץ אמר דוד כי שחה לעפר נפשינו דבקה לארץ בטנינו אותה שעה קומה עזרתה לנו ופדנו למען חסדך עכ"ד המדרש ועל זה מרמז הש"ס והוא דיתיב אארעא היינו דקרן ישראל נגדע ונשפל עד לארעא אז אתי משיחא כן נראה לי).
פרק שני, י״ג
י"ג) אך בני חוץ ממה שכתבתי למעלה להניח דעתך בתמיהתך הגדולה דאיך יתכן שהקבה"ו יתחיל דגאולה ע"י עוברי רצונו וע"י אנשים דאין ניכר בם שום לחלוחית של יהדות ח"ו העיר ה' את לבי לתת טעם לשבח בזה אף לדעתינו הקצרה ואקדים לך גמרא דסנהדרין ד' צ"ז ע"ב על פסוק אם יתמהמה חכה לו שמא תאמר אנו מחכין והוא אינו מחכה ת"ל לכן יחכה ה' לחננכם ולכן ירום לנחמכם (ופרש"י יחכה ה' הוא עצמו מחכה ומתאוה שיבא משיח) וכי מאחר שאנו מחכין והוא מחכה מי מעכב מדת הדין מעכבת עכ"ל הש"ס הנצרך לענינינו הרי לך ששי"ת מחכה ואנו מחכים על הגאולה ורק מדת הדין עומדת ומעכבת והנה מבואר בספרי המקובלים שבעת ששי"ת רוצה לעשות איזה דבר גדול בעולם שנוגע לעליונים בשמי שמים ולתחתונים בארץ אז שי"ת מעטף דבר זה בכמה מיני עיטופים ואפילו באמצעים שאינם נאים ועוד הן כעורים כדי שלא ירגישו בזה הדינים והמקטריגים ואלמלי הי' נעשה בפומבי' תיכף הי' עולה המקטרג לקטרג ומדת הדין הי' מעכב בדבר וזה לשון הש"ך על התורה בפ' וישלח שמעתי בשם הר' יעקב ארי"ז ז"ל שקיבל מרבותיו למה היחס והשררה והמלכות של ישראל יהי' על זה הדרך שהרואה יראה שח"ו יהי' צד ממזרות עיי"ש שחשב כל השתלשלות של משיח שהי' על דרך מכוער ופריצות אלא שעשה הקבה"ו כן כדי להביא מלך המשיח בהיסח הדעת כדי שלא יקטרג המקטרג כמו שאמר בזהר ולזה רמזו ז"ל נחש מציאה משיח באין בהיסח הדעת של מקטרג ועשה הקבה"ו כן כדי שיסיח השטן דעתו ויאמר השררה והמשיח לא יביאו אלא מהיחס והקדושה ולא יבא על זה הדרך עיי"ש שהאריך בזה ועיין ג"כ בסה"ק מגיד מישרים בפ' ויגש דהמלאך גילה לרבינו הב"י הטעם דאיצטרך דוד ומלכא משיחא דיתו מרות המואבי' משום דע"י כך אית להו תוקפא לאתקפא על ההוא סטרא עכ"ל וכן כתב בסה"ק נועם אלימלך בפ' וישב דכל דבר שאדם רוצה לשבר כחו צריך לשבר בדוגמא מיני' ובי' עיי"ש והן הן ממש כדברי המגיד מישרים הנ"ל ועיין עוד בנוע"א פ' קרח במדרש מצאתי דוד עבדי היכן מצאו בסדום וכ' דנראה שהוא ע"ד דאיתא בספרי המקובלים הטעם דלמה יצא אברהם מתרח וכן כמה צדיקים הקדושים יצאו מאבות הטומאה ופירשו מחמת שהמקטריגים החיצונם בראותם הנשמה העליונה וגבוהה אינם מניחים לה לצאת לעולם ועושים כל התחבולות לעכבה מה עושה הקב"ה נותן אותה בגוף טמא ואז מניחין אותה ועי"ז באה הנשמה בעולם כי גם הם בראותם שיורדת למקום טמא סוברים שבודאי א"א שתעלה במעלות קדושים ומניחים לה לצאת עכ"ד הקדושים, וכן הוא באלשיך על רות וכאגרת שמואל על רות דא"א לדבר גדול בקדושה להשתלשל אלא ע"י עבירה עיין בדבריהם (ודע דבמה שהבאתי בפנים בשם גדולי המקובלים דאורו של משיח יען דגבה מאד לא הי' יכול להשתלשל למטה רק ע"י מעטיפים מכוערים כדי להתגנב מפני המקטריגים יתיישב מאד תמיהת רבינו רש"י בדברי הימים (א' ב' פסוק ד') בפסוק ותמר כלתו ילדה לו את פרץ ואת זרח וז"ל תמיה אני האיך מזכיר גנות זקנתו של דוד עכ"ל הק' ונראה לתרץ תמיהת רש"י ז"ל דבתחלת הספר כתב רבינו ז"ל דעזרא כתב היחס הזה ע"י חגי זכריה ומלאכי והכל בשביל יחס דוד המלך ולפיכך יחסם מאדם עד אברהם ומאברהם עד דוד ובשביל שכל היחוס נכתב בשביל דוד השגיח הכתוב על כבודו של דוד בכל סדר היחוס וכמו שכתב רש"י שם בפסוק בני יצחק עשו וישראל וז"ל מפני כבודו של דוד אמר ישראל ולא יעקב ועתה אחר זה יגדל התימה של רש"י למה כתב הקרא ותמר כלתו וכו' האיך מזכיר גנות זקנתו של דוד והיא תימא גדולה ובטח דתמיהת רבינו בתמיהתו דלא הו"ל להזכיר תיבת כלתו רק יכתוב סתם ותמר ילדה לו את פרץ ואת זרח דאם שלא לכתוב כלל מלידת פרץ וזרח ליהודה זה א"א כיון דהם עיקר יחוסו של דוד שבא מהם אלא ודאי דכוונתו הי' שלא הי' להכותב להזכיר תיבת כלתו דבתיבת כלתו הוא גנות לזקנתו של דוד וזה ברור בכוונתו של רבינו רש"י.
ונראה דבמה שהבאתי בשם המקובלים דהי' מוכרח להעטיף לידת משיח במעטה מכוערה כמו משה לוט ותמר ואינך א"כ עיקר ביאת אור של אדונינו דוד לעוה"ז הי' ע"י שהי' תמר כלתו של דוד לולי זה לא הי' בכחה להוליד את פרץ ואת זרח וגם הי' מעוכב ביאת דוד לעוה"ז וכיון דעיקר בסדר היחס הזה להודיעני איך היתה ביאתו לעולם והך סיפור כלתו הוא העיקר בסיפור ביאת דוד לעוה"ז ע"כ לא הי' הכותב חושש על הגנות שיש בתיבה זו כיון דהוא הוא העיקר בסיפור היחס של ביאת אדונינו אלינו ועוד יותר יש לומר דלא הוי גנות כלל דמתוך גנותו בא לידי שבחו דיען דאורו גדול כל כך לעילא לעילא עד גבהי מרומים מוכרח הי' להעליטו במכסה לא יפה נמצא דזה שבחו באמת הגמור ואין כאן גנות כלל וכלל לא ומיושב היטב תמיהת רבינו רש"י והדברים כנים ואמיתיים דוק.) וכן עיין בספר גבורות ה' לרבינו מהר"ל מפראג פי"ח ואעתיק את לשונו הקדוש כי דבריו הקדושים מפיצים אור על הנעשה בזמנינו בארץ ישראל אם שנעשה ע"י פועלים בעלי החומר במדה גדולה מאד ובגשמיות רבה אעפי"כ יהיו מביאים למדרגות אלקית גדול וח"ו לרחקם ולמונעם במפעלם כי אדרבה לקרב אליהם בכל מה דאפשר ולהיות בסייעתם כי זה רצון אלקי להעשות דוקא כן ותכליתו ויסדתו בהררי קודש להשתלשל מאלו הפועלים ענין נורא ונשגב מאד אשר הוא תכלית עתידותינו הגדולה והרמת קרן של האומה הקדושה אשר עליה נבאו כל נביאנו הקדושים וזה לשון רבינו ז"ל ועוד יש לך להבין כי מלכות ישראל הקדושה שיש לה מדרגה אלקית פנימית היא צומחת מתוך מלכות בלתי קדושה שכך ראוי למלכות שיש לה מעלה אלקית מעלה פנימית והכל רמזו במה שאמר ואוציא אש מתוכך כי יציאת הקדושה הנמשלת באש לדקות האש תצא מתוך דבר חול ושורף את הכל וכן תמצא שהפרי כאשר היא בלתי נשלם הוא בתוך הקליפה עד שהפרי גדול ועומד על שלימותו ואז כאשר הפרי גדול נפסדה הקליפה מכח גידול הפרי שכל דבר שיש לו מדרגה פנימית הוא יוצא מתוך דבר שהוא חיצון לו ולכך הי' גדל משה רבינו ע"ה בבית פרעה להיות יוצאת המדרגה אלקית שיהי' למשה מתוך דברי החמרי דאל"כ לא הי' הנבדל מדרגה פנימית והבן הדבר כי הוא עמוק מאד והוא ידוע למי שיודע בענין דברים הנבדלים היוצאים ומתעלים מתוך דברים החמריים וכן משיח יושב במדינת אדום עכ"ד האלקיים הרי כל דברי רבותינו גדולי עולם הנ"ל עולים בקנה אחד שכל דבר גדול צריך לצאת מדברי חול ואז עולה ונתעלה למעלה ולמעלה והכל הוא להתגנב מן המקטריגים שיבא להם בהיסח הדעת והנה כבר הבאתי למעלה דגאולתנו העתידה יהי' קימעא קימעא ותחלה נקבץ עליה ולעשות ממנה ישוב ויהי' זאת ברשיון המלכיות כמבואר ברמב"ן בשה"ש וברד"ק תהלים קאפ' קמ"ו וכן היא בירושלמי מובא בתיו"ט ובשל"ה כאשר אבא בזה באריכות אי"ה בפרק הבא (ועיין צרור המור לחמיו זקנו של מרן הב"י בסו"פ וישלח שכתב ג"כ כן) ועתה נראה כבר הבאתי מש"ס דסנהדרין דהקבה"ו רוצה ואנו רוצים רק המדת הדין מעכב מזה אנו רואין שהשטן עומד ואורב עלינו תמיד לעכב את הגאולה ובשעה שבונין את הארץ להקים השכינה מעפרה הוא הריסה וירידה להסט"א כידוע והנה אם ההתחלה של הבנין הי' נעשה תיכף מאנשים חרדים ויראי ה' והי' נגלה לעיני כל כי יבנה שם עיר ה' ונקח לדמיון אם היו הראשונים בהתנועה של הבנין לבנות ולהפריא את הארץ כמו רבינו מבעלז ומשינאווא ומגור וממונקאטש ומשאר צדיקי הדור הכי הי' אפשר להתגנב ממה"ד ומצד הסט"א דבאנו לעשות להם קץ ותכלה ולשבר כחם על לעולם ועד והלא בודאי הי' מדה"ד וכל הסט"א יודעים ומבינים מה שרוצים לעשות צדיקים אלו בתנועה זו של בנין הארץ ותיכף הי' עולה מדה"ד לקטרג והי' מעכב על ידיהם וכמו שהי' באמת בימי ר"י בן חנניא כמבואר במדרש רבה תולדות דבימיו נתן המלך רשות לעלות לא"י ולבנות ירושלים ובית המקדש וריב"ח בירר שני עשירים ליתן המעות על זה והתחילו במלאכה ולבסוף נתבטל ע"י קנאת הגוים עיי"ש ובודאי יען שריב"ח הי' עומד בראש והסט"א הכירו בו את מתנגדם הגדול ע"כ קטרגו ועכבו בדבר ואפשר דזה הי' ג"כ הגרם בימי דון יוסף הנשיא שהזכרתי לעיל דהי' צדיק מפורסם וגדול הדור בתורה ובצדקות ע"כ קטרגו עליו הסט"א וכת דילה עד שבטלו את הדבר וכן עתה בזמנינו אלמלי הי' ההתחלה יוצא מכת של צדיקים אז לא היו יכול להיות בהיסח הדעת של המקטרג ועי"ז הי' בטל כל הדבר ולא הי' יכולין להתחיל כלל אפילו לדבר מאיזה תנועה של בנין הארץ כי תיכף הי' כמו נפל בל חזי שמש והבורא כל עולמים שהי' רוצה באמת שיהי' אתחלתא דגאולה והתנאי הראשון לגאולה הוא לבנות את הארץ וכמו שכתבתי למעלה ושיעשו עכ"פ ההתחלה בזה ואח"כ כשכבר נעשה ההתחלה יהי' מתנוצצת והולכת ושוב לא יהי' מדה"ת יכול לעכב עלינו וכמו שכתב הבעל עקידה שעיקר בכל דבר הוא ההתחלה ואם נעשה ההתחלה שוב אין יכולין לעכב עיין בפסוק ושבת עד ה"א ועל כן מעצה העמוקה של גדול דעצה יעץ והעלה איש אחד שיבא עם פראיעקט הזה לקנות את הארץ הקדושה ולבנותה איש אשר לא ידע מהיהדות בין ימינו ושמאלו וכל העוזרים שלו היו אנשים כערכו וכמותו וכשראה המדה"ד והסט"א כל התנועה הזאת ממי יוצאה ומי המסייעים ומי המה הבונים לא הי' לו חרדה כלל מפניהם בחושבו כי המה מכת דיליה ומה יכלו לעשות בארץ ולנו המה ולא לצרינו כן הי' חושבים המדה"ד והסט"א ע"כ לא עיכבו הדבר והוא ע"ד שכתב לעיל רבינו הנוע"א וההתחלה נעשה ושוב אין בכחם לבטל והפקודה יהי' מתגדלת והולכת וכל זה נעשה מעצה עמוקה של שי"ת וכמו שאורו של משיח מעיקרא נשתלשל בכמו זה בעיטופים מכוערים ומיני' ובי' כמו כן עתה בעקבתא של משיח דבא זמנו של משיח לבא רק דצריך לזה הכנות של בנין הארץ וכמו שכתבתי לעיל הי' מוכרח ג"כ לעשות כן להתגנב מפני הסט"א ומיני' ובי' לשבור כחם מכח של עצמם ע"כ ובחרו לזה אנשים כמו אלה והכל היא ממפעלות תמים דעים וגם זה אמת וברור, (ובדברים שכתבתי בפנים יתיישב תמיהת כנסת ישראל המובא במדרש שה"ש פ' ה' בפסוק דודי שלח ידו מן החור (ופירש במתנת כהונה שלח ידו מן החור לעשות לי נסים ע"י כורש) א"ר אבא בר כהנא וכי מה טובו של חור זה להיות מגדל שרצים אלא כך אמרה כנסת ישראל לפני הקבה"ו רבש"ע כל נסים שעשית לי ע"י כורש לא הי' מוטב לעשותן לי ע"י דניאל וע"י אדם צדיק אעפי"כ ומעי המו עליו אמר ר' עזריה אמר הקבה"ו גזר טב אנא אתון אמרין ומעי המו עליו גם אני אמרתי מעי מעי אוחילה עכ"ל המדרש.
ולכאורה באמת היא פלא למה סיבב הקבה"ו כן לבנות ירושלים ובית המקדש ע"י גוי ולא ע"י אדם צדיק כפליאת הכנס"י אך לפי מה שהבאתי בפנים דבעת שיש קטרוג והקבה"ו רוצה בעמיו לעשות להם טובה וישועה מוכרח לו כביכול להסתיר הדבר לפני המקטריגים כדי שלא יקטריגו ולהסיח דעתם מזאת הטובה על כן אז בדור של עזרא שלא היו ראויים לנס כמבואר בברכות פרק קמא שראוי הי' בימי עזרא לעשות להם נס אלא שגרם החטא ע"כ מוכרח הי' להעלים הדבר מפני המקטריגים ואילו היו הבונים אנשים צדיקים הי' הדבר גלוי לעיני המקטריגים מה שרוצים לעשות בבנין הזה ע"כ סיבב הקבה"ו שיבנה ע"י גוי וממילא הי' בזה היסח הדעת אל המקטריגים מפני שאמרו אם כורש בונה אותה שהוא מכת דידהו בודאי לא יהי' בזה איזה קדושה ועל כן שתקו ולא קטרגו ולא עכבוהו מלבנות ואחר שכבר נבנה העיר ובית המקדש שוב לא היו יכולין לעכב ונראה לי עוד דהיינו טעמא של עזרא שלא התחיל להחזיר את העולים למוטב תיכף בתחלת העלייה רק אחר עשרים שנה שכבר הי' הכל נבנה ומתוקן על מקומו עמד וטיהר אותם והפריש אותן מנשים נכריות כמבואר בנחמי' ולמה לא עשה כן תיכף בתחלת עליה והכל מטעם הנ"ל כדי להעלים מפני המקטריגים דאילו עשה כן תיכף היו נראה בעליל להמקטריגים דרוצים להתקדש בארץ והיו עולין ומקטריגין והיו מעכבין את כל הבנין משא"כ עתה שעלו אנשים בעלי עבירות ועוד החזיקו במעשיהם לא הי' הסט"א וכת דילה מתייראין מפניהם מפני שאמרו אלו הן מכת דילה לא היו מעכבין בדבר ואחר שכבר הי' נבנה עמד עזרא להפריש אותן ממעשיהם הרעים וזה המכוון במדרש הנ"ל אמר הקבה"ו גזר טב אנא היינו במה שגזרתי שיבנה ע"י כורש בזה גזרה טובה נתתי לכם כדי למנוע הקטרוג ואתון אמרין ומעי המו עליו גם אני אמרתי מעי מעי אוחילה היינו שגם לי הי' כואב לעשות הבנין ע"י גוי אבל מה אעשה שלא יכולתי לעשות באופן אחר ע"י צדיק מפני הקטרוג עכ"פ ממדרש זה הוא ראי' ברורה למה שנעשה בזמנינו ואלקים אמת יודע האמת איך לסבב הדברים ודוק.)
ודע דכל מה שכתבתי על בוני הארץ וכיניתי אותם בשם רשעים ח"ו כל זה כתבתי לפי דעת הקנאים שמכנים אותם כן וכתבתי אפילו לשיטתם אין הצדק אתם שרחקו את מעשה הבנין מפאת שבוני הארץ אינם נראים בעיניהם כי המה שלוחי דרחמנא ויסודתם בהררי קודש וכמו שהוכחתי בכל מה שכתבתי עד כה אבל לי לעצמי אינה נראה כן ואין דעתי מסכמת אתם שבעיני המה אינם רשעים רק זרע אמת זרע אברהם יצחק יעקב זרע בחונים ורק המה כתינוק שנשבה בין העכו"ם וכמו שהבאתי לעיל ומצוה לאהוב אותם ולקרבם כמו שכ' רבינו הרמב"ם ופוק חזי שרבינו הר' מענדעלע מרימאנוב לארצה לכנות את בן השני שבהגדה בשם רשע ואמר רק בן השני וכמו שכתבתי לעיל וזה יהי' למוסר השכל לכמה וכמה שבנקל עושים את אדם הישראלי לרשע ולקרותו רשע וח"ו לעשות כן כי כולם המה זרע אהובים למקום ב"ה וה' יערה עליהם רוח טהרה ממרום לטהר לבבם ויקרבם לעבודתו יתברך בזכות מצות חישוב שמוסרים נפשם עליה אכי"ר.
