What do you think?
ובזה קשה לי להתאפק שלא לעורר על מה שהביא שם הרב המגיה על אמרי בינה בסי' ד' בשם אחד המשכילים שכתב יב"ע בפסוק "ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים" - ונסב ית עדישא ותרכה ונסיבת לי אימי ית פטימא וכו' והיות שאשתו של מחמד עדישא שמה ושם בתו פטימא הרי ראיה ברורה שמחבר תרגום יב"ע עה"ת חי אחד חתימת שני התלמודים לאחר זמנו של מחמד וידע משמות אשתו ובתו.
והנה הרב המגיה הראה שם יד גדלותו בהרבה ענינים ועל כן תוגדל התמיהה איך זה הסכים לדברים הבטלים והמבוטלים הללו של משכילי דורו. וכי בטרם מחמד לא היו ידועים השמות הללו? ותו אצל נביאם שהיה בארצות ערב הרי היו שם אשה ובתה וכאן המדובר על שתי נשיו והאחרונה מארץ מצרים. ובעיני אין כל ספק שכך היתה לו בקבלה ליב"ע עה"ת מפי רבותיו שאלו היו שמות נשי ישמעאל ובודאי שהיה ג"כ ידוע כך אצל הערבים והישמעאלים בני דורם של התנאים הקדושים ולפי המסורת הזו אצל בנ"י ובנ"ק קרא מחמד את שמות אשתו ובתו למען להידמות לזקנו הראשון או שבמקרה שם אשתו כך היתה.
