קץ

The root קץ can mean summer, disgusted, finished, woke up, end and thorn!!! 

Connection? 

רש"ר הירש בראשית מ"א:ד'

ותאכלנה הפרות – על דעתי, הוא סימן שיאכלו שני הרעב את שנות השבע, ומזה למד יוסף לאמר לפרעה: ויקבצו את כל אכל השנים הטובות (בראשית מ"א:ל"ה), והיה האוכל לפקדון לארץ לשבע שני הרעב (בראשית מ"א:ל"ו), כי ראה שהפרות והשבלים הטובות תבאנה אל קרב הרעות, ואיננה עצה כי הליועץ למלך נתנוהו, רק בפתרון החלום אמר, כן: ונשכח כל השבע (בראשית מ"א:ל'), ולא יודע השבע (בראשית מ"א:ל"א), פתרון: ולא נודע כי באו אל קרבנה ומראיהן רע (בראשית מ"א:כ"א), כי ראה שלא היו באכילתן בריאות וטובות, רק היו להן למחיה, אלו לא אכלו אותן היו מתות בכחשיהן. ולא כדברי רבינו שלמה שאמר: ונשכח כל השבע (בראשית מ"א:ל') הוא פתרון הבליעה.

וייקץ פרעה – מראה הפרות הרעות כה זעזע את פרעה עד שהקיץ משנתו. אולם הוא לא נעשה ער לחלוטין, אלא המשיך לישון ולחלום.

"קוץ" ו"יקץ" הן מילים נרדפות, כמו "טוב" ו"יטב". "קוץ": למאוס במאכל עד לבחילה, מחמת ריבוי אכילה. בשינה, הגוף מחדש את עצמו; וכאשר ישן דיו והגיע לרויה, הוא מתעורר. בלשון העברית, התעוררות משינה מובעת כפעולה בקום ועשה: "להקיץ". בעת השינה, הרוח נסוגה פנימה ומרשה לגוף לינוק מזון משדי השינה: "שינה, המזינה העיקרית בסעודת החיים". וכאשר ינק הגוף די שובעו, תנער אותו הרוח מחיק השינה, והוא "מקיץ".

מחברת מנחם

קץ – מתחלק לשבע מחלקות:

האחד: קץ כל בשר בא לפני (בראשית ו':י"ג), מקצה גבול מצרים ועד קצהו (בראשית מ"ז:כ"א), לכל תכלה ראיתי קץ (תהלים קי"ט:צ"ו), מקץ שבע שנים (דברים ט"ו:א'), בקצה המטה אשר בידי (שמואל א י"ד:מ"ג), מקצה בחברת (שמות כ"ו:ד'), הקיצונה במחברת (שמות כ"ו:ד'), הן אלה קצות דרכיו (איוב כ"ו:י"ד).

השני: קיץ וחרף (תהלים ע"ד:י"ז), כלוב קיץ (עמוס ח':א'), כי על קיצך (ישעיהו ט"ז:ט'), על בית הקיץ (עמוס ג':ט"ו), וקץ עליו העיט (ישעיהו י"ח:ו').

השלישי: ויקץ מואב מפני בני ישראל (במדבר כ"ב:ג'), ויקצו מפני בני ישראל (שמות א':י"ב), נעלה ביהודה ונקיצנה (ישעיהו ז':ו'), ענין מצוק ודחק המה.

הרביעי: החל י"י לקצות בישראל (מלכים ב י':ל"ב), כי את כל אלה עשו ואקץ בם (ויקרא כ':כ"ג), קצתי בחיי (בראשית כ"ז:מ"ו), ואל תקץ בתוכחתו (משלי ג':י"א), ענין מאיסה המה.

החמישי: וייקץ יעקב משנתו (בראשית כ"ח:ט"ז), לא הקיץ הנער (מלכים ב ד':ל"א), ויקץ כישן אדני (תהלים ע"ח:ס"ה), הקיצה אל תזנח לנצח (תהלים מ"ד:כ"ד), הקיצתי ואראה (ירמיהו ל"א:כ"ה).

הששי: וקצתה את כפה (דברים כ"ה:י"ב), וקצץ פתלים (שמות ל"ט:ג'), בהנות ידיהם ורגליהם מקצצים (שופטים א':ז'), י"י צדיק קצץ עבות רשעים (תהלים קכ"ט:ד').

השביעי: וקוץ ודרדר (בראשית ג':י"ח), את קוצי המדבר (שופטים ח':ז'), קוצים כסוחים (ישעיהו ל"ג:י"ב).

ספר השורשים לר' יונה אבן ג'נאח

היוד והקוף והצדי – וייקץ נח מיינו (בראשית ט':כ"ד) וייקץ יעקב (בראשית כ"ח:ט"ז) ויקצו מזעזעיך (חבקוק ב':ז') כבר נזכר בספר אותות הרפיון ואמר ר' יהודה בויקצו מזעזעיך היוד בויקצו [מעמדת] מורה שאחריה יוד והיא פא הפועל ואני אומר כי היוד אצלינו איננה מעמדת והמסרת עליו לית דכותיה וחטף ויש לנו בו דברים באות הקוף.

הקוף והואו והצדי – וקץ עליו העיט (ישעיהו י"ח:ו') קיץ וחרף (תהלים ע"ד:י"ז) כבר נזכר בספר אותות הרפיון ומהענין הזה נאמר כלוב קיץ (עמוס ח':א') ומאה קיץ (שמואל ב ט"ז:א') והלחם והקיץ (שמואל ב ט"ז:ב') כי על קיצך ועל קצירך (ישעיהו ט"ז:ט') הם פירות הקיץ ואמר התרגום בומאה קיץ ומאתן מנאן דדבילה ובהלחם והקיץ ולחמא ודבילתא והוא התאנים היבשים. אבל כלוב קיץ מאן מלי סיופי קיטא כלומר פירות הקיץ ואמר בכי על קיצך ועל קצירך על חצדך ועל קטפך והוא נלקח גם כן מהענין הזה. וזכר בו עוד קצתי בחיי (בראשית כ"ז:מ"ו) ויקוצו מפני בני ישראל (שמות א':י"ב). וזכר בו עוד לא הקיץ הנער (מלכים ב ד':ל"א) הקיצותי ואראה (ירמיהו ל"א:כ"ה) והוספנו אנחנו בספר התוספת בא הקץ הקיץ אליך (יחזקאל ז':ו') הקיצונה (שמות כ"ו:י') ופרשנו שם שתי המלות האלה. ומן השרש הזה וקוץ ודרדר (בראשית ג':י"ח) קוצים כסוחים (ישעיהו ל"ג:י"ב). וממנו עוד קוצותיו תלתלים (שיר השירים ה':י"א) קוצותי רסיסי לילה (שיר השירים ה':ב') רוצה מחלפות השער ואיפשר שיהיה השער של לחיים. ודע כי ר' יהודה עירב קצתי בחיי (בראשית כ"ז:מ"ו) ואל תקץ בתוכחתו (משלי ג':י"א) ואקוץ בם (ויקרא כ':כ"ג) [עם ויקץ מואב (במדבר כ"ב:ג') ויקצו מפני בני ישראל (שמות א':י"ב) ושם כלם ענין אחד. ואיננו רחוק אצלי שיהיה קצתי בחיי ואל תקץ בתוכחתו ואקוץ בם] דומה לתרגום שאומר בואם בחקתי תמאסו (ויקרא כ"ו:ט"ו) ואם בקימי תקוצון וכאלו ענין קצתי בחיי מאסתי בחיי כמו שנאמר לא אדע נפשי אמאס חיי (איוב ט':כ"א) וכן אל תקוץ ואל תמאס בתוכחתו וכן ואקוץ בם ואמאס בם וזה אצלי יותר קרוב בם ויותר נכון. ויוצא מן הענין הזה אל ענין המרד אמרו ויקץ בישראל וימלך על ארם (מלכים א י"א:כ"ה) כאלו אמר ויפשע בישראל והוא מה שאמר התרגום בו ומרד ישראל.

מבוסס על מהדורת באכער, ברלין תרנ"ו, באדיבות מכון ורוממנו לחקר שפת הקודש והרב יהושע שטיינברג (כל הזכויות שמורות)

ספר השורשים לרד"ק

יקץ – וַיִּיקַץ יַעֲקֹב מִשְּׁנָתוֹ (בראשית כ"ח:ט"ז), וַיִּיקֶץ נֹחַ מִיֵּינוֹ (בראשית ט':כ"ד). וְיִקְצוּ מְזַעְזְעֶיךָ (חבקוק ב':ז'), היו"ד מעמדת בגעיא לחסרון היו"ד פ"א הפעל. ידוע.

קוץ – וְקָץ עָלָיו הָעַיִט (ישעיהו י"ח:ו'). וְקַיִץ וָחֹרֶף (בראשית ח':כ"ב), עַל קֵיצֵךְ וְעַל קְצִירֵךְ (ישעיהו ט"ז:ט'), כְּלוּב קָיִץ (עמוס ח':א'), פירש סל מלא פירות הקיץ. וכן וְלהַלֶּחֶם [וְהַלֶּחֶם] וְהַקַּיִץ (שמואל ב ט"ז:ב'), הפירות שמיבשין בקיץ.

וענין אחר: קַצְתִּי בְחַיַּי (בראשית כ"ז:מ"ו), וַיָּקֻצוּ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (שמות א':י"ב), וַיָּקָץ מוֹאָב (במדבר כ"ב:ג'), וַיָּקָץ בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּמְלֹךְ עַל אֲרָם (מלכים א י"א:כ"ה), וְאַל תָּקֹץ בְּתוֹכַחְתּוֹ (משלי ג':י"א), בחולם. וָאָקֻץ בָּם (ויקרא כ':כ"ג), בשורק. אֲשֶׁר אַתָּה קָץ (ישעיהו ז':ט"ז). ואפשר שיהיה וַיָּקָץ בישֹראל, פועל יוצא.

והכבד [הִפְעִיל]: נַעֲלֶה בִיהוּדָה וּנְקִיצֶנָּה (ישעיהו ז':ו'), כלומר נעשה להם שיקוצו מפנינו. כלם ענין צוקה וצרה. ואמר וָאָקֻץ בָּם על דרך משל כמו וַתִּקְצַר נַפְשׁוֹ בַּעֲמַל יִשְׂרָאֵל (שופטים י':ט"ז).

וענין אחר: לֹא הֵקִיץ הַנָּעַר (מלכים ב ד':ל"א), הֱקִיצֹתִי וְעוֹדִי עִמָּךְ (תהלים קל"ט:י"ח), הֱקִיצֹתִי וָאֶרְאֶה (ירמיהו ל"א:כ"ה), הָעִירָה וְהָקִיצָה (תהלים ל"ה:כ"ג), אֶשְׂבְּעָה בְהָקִיץ תְּמוּנָתֶךָ (תהלים י"ז:ט"ו), והם מענין וַיִּיקַץ יַעֲקֹב (בראשית כ"ח:ט"ז), ויקץ וקוץ בענין אחד.

וענין אחר: בָּא הַקֵּץ (יחזקאל ז':ו'), הַקֵּץ עָלַיִךְ (יחזקאל ז':ג'), הַקֵּץ מענין קוץ ואף על פי שקץ מפעלי הכפל כי הדגש מורה עליו קִצּוֹ, קִצֵּךְ ועוד שהוא ענין קָצַץ כמו שאנו עתידים לזכרו. גם יתכן להיות קץ מזה השרש והדגש תמורת הנח כמו וּפְטוּרֵי צִצִּים (מלכים א ו':י"ח).

והתאר: מזה הַקִּיצֹנָה (שמות כ"ו:י'). והיא אשר בקצה.

וענין אחר: וְקוֹץ וְדַרְדַּר (בראשית ג':י"ח) קוֹצִים כְּסוּחִים (ישעיהו ל"ג:י"ב), ידוע.

וענין אחר: קְוֻּצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה (שיר השירים ה':ב'), קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִים (שיר השירים ה':י"א), בדגש הצד"י הם מחלפות הראש ובשרש חָלַף פירשתיו.

מבוסס על מהדורת ביזנתל וליברכט, ברלין תר"ז, באדיבות הרב שלום זקס