אמתי צבי גרנות הי"ד
חיפשתי מילים לנחם בהן את הרב תמיר גרנות היקר. אחרי כמה ניגונים שקטים שניגנו בשבעה היתה הרגשה כאילו הנשמה, האור של הבן הלוחם אמתי צבי הי"ד, איתנו פה בחדר. אמרתי לו את זה, ככה בפשטות…
האח הצעיר, הדר, אומר: "היינו תמיד שרים ומנגנים ביחד. שמי השני, שניאור, קיבל משמעות חדשה בימים אלה. 'שניאור' – כי שני אורות משמשים בי. האור שלי, והאור של אחי שהתווסף בתוכי".
גם האלמנה של הגיבור, אמתי צבי הי"ד, פנתה אל ילדיה ואמרה בהספד: "אבא אתנו". ולכל ילד העניקה, במעין צוואה, תכונה מהאור של אביהם שמתווסף לו מעתה.
לכל מלחמה יש שם. שם שנתנו לה ברדיו, שם שנתנו לה הלוחמים, שם שנתנה לה ועדת השמות. היום שמעתי מישהו שמכנה את התקופה 'משיב הרוח', אותן שתי המילים שהוספנו בתפילה בבוקר כשהתחיל הכל. משיב הרוח – כל כך הרבה רוח נושבת עכשיו בעמנו.
ואני בכלל כותב עכשיו במכונית. היום בבוקר ניגנתי הלל מוזיקלי עם מפונים מקיבוץ סעד, ועוד מעט אעלה לנגן פה בנטע, יישוב יפהפה שבנו מגורשי הגוש. לפני שמונה עשרה שנה דחפורים עלו על ביתם, והיום הם אלה שמארחים את מפוני שדרות… ההיסטוריה היהודית מתערבבת. מנהלת ב'יד ושם' התקשרה אתמול וביקשה שאבוא לנגן: "כרגע הפסקנו את המחקר, והקמנו בית ספר זמני לילדי העוטף", היא מספרת. ובמחנה שורה, בסיס זיהוי החללים, שרנו ביחד באמצע הלילה של ד' חשוון (יום ההילולא של ה'אש קודש') את השיר 'לעשות טובה ליהודי'. "אתה יודע כמה טובות אפשר לעשות פה בלילה?…" שואל הגיבן הקדוש בשיר, "סביבך על הרצפה אנשים שבורים…".
והנה באים ימי כסלו, חודש של מהפך. בתחילה החושך הולך וגובר, ובסוף האור יתגבר. בשבילי, בינתיים, זה השם הזמני: שניאור. על שם האור המתווסף לאדם בחייו. יהודי נולד עם אור אחד, וכל הזמן צריך לזכור: האנשים האהובים עליו לא נעלמים. הם מתווספים אליו, והאור שבו רק מוסיף והולך.
אהרן רזאל
