ישעיהו י':ה'
(ה) ה֥וֹי אַשּׁ֖וּר שֵׁ֣בֶט אַפִּ֑י וּמַטֶּה־ה֥וּא בְיָדָ֖ם זַעְמִֽי׃
O Ashur, the rod of My anger, the staff in whose hand is My indignation.
We believe in Hashem. When אשור strikes - it is the hidden Hand of Hashem. We obviously deserve what we get. אשור is the vehicle to get us to do Teshuva. That is basic Jewish belief. Nothing new or radical. Of course evildoers will pay the price but we have to know OUR task. That is, to read the map and reach conclusions.
The famous Meshech Chochma in Bechokosai:
ואף גם זאת בהיותם בארץ וכו' לא מאסתים ולא געלתים לכלותם להפר בריתי אתם כי אני ד' אלקיהם. הענין הוא שנתבונן קצת בדרכי ההשגחה העליונה קצת מה שיוכל להבין, וזה, כי כאשר גזרה החכמה העליונה, אשר ישראל יתנודדו בארצות שנים רבים מאד מאד, עד זמן אשר חקקה המטרה האלקית, אשר לבא לפומא לא גליא, חשבה אופנים ותחבולות, אשר ישראל יתקיימו לגוי ולא יתבוללו בעמים. והעירה ע"ז גדולי האומה לעשות בזה גדרים וסיגים, אשר האומה תתקיים בשאון גלי הים ולא תטבע במצולות הסער השוטף ברוח אמיץ וכביר. והנה הראשון המורה דרך ומלמד ראשי האומה, הוא אבינו הזקן יעקב, אשר ראה את אשר יקרה אותנו באחרית הימים, חשב, אשר אם יהיה שבעים איש בגוי חזק ואמיץ כמצרים מלפנים, הלא יתבוללו ויתבטלו אחד ברבבות רבבה, חשב תחבולה ועצה, אשר בניו יהיו מצוינים שם בבגדיהן, בשמותיהם, ולכן היו ישראל לגוי בפני עצמו ואם היה יעקב אבי כל שבטי ישראל קבור שם, הלא היו מתיאשים מארץ כנען והיו משתקעים במצרים ומחשיבים אותה לארץ מולדתם, והיה בטל יעוד האלקי עליהם, כי לא יהיה זרע אברהם רק חלק אחד מעם מצרים, לכן צוה בכל עוז לקבור אותו בארץ כנען, וידעון כי אבות האומה ויחוסה הוא בארץ כנען [שכאשר ידעו מעלתו היו משתוקקים לקוברו וחשבוהו כאשר הוא למזבח, כמוש"א מה מזבח מכפר כו'. ועיין במדרש שלא יעשו אותו עו"ג יעו"ש]. ובזה נקבע בנפש בניו קישור טבעיי להשתוקק אל ארץ אבותיהם ולחשוב עצמם כגרים, וזה ויגר שם מלמד שלא ירד יעקב אבינו להשתקע אלא לגור שם, פירוש, מלמד לדורות בכל גלות וגלות ההנהגה, שידעון, שלא ירדו להשתקע רק לגור עד בוא קץ הימין ויהיו נחשבים בעיני עצמם לא כאזרחים. וכן צוה יוסף פקד יפקד. וכן כל השבטים, שבזה הניחו שרש גדול בלבב ישראל. ולכן ויקוצו מפני בני ישראל, שהיו נחשבים בעיניהם כקוצים, שכמו שהקוץ אינו נסבך ועושה שרשים בשאר נטעים ואילנות, כן היו נחשבים ישראל, שלא דימו את עצמן למצרים והיו נפרדים בתכונותיהם ובהרגשתם, עד כי היו בעיני המצרי כקוץ. ומזה למדו גדולי האומה ובראשם עזרא ואנשי כנה"ג, שגדרו וסיגו האומה בי"ח דבר, להבדל מן הגוים בכל דרכיהם, שידעון ישראל כי הוא אכסנאי וגר בארץ נכריה והוא כשתילי זיתים, שאינו מתערב עם הרכבה אחרת. ולכן אמרו בירושלמי, שאפילו אליהו אינו יכול לבטל, פירוש, כל זמן, שלא בא הגואל ויפסק שעבוד מלכיות, אפילו בא המבשר ואמר כי תיכף יבוא, לא יבטלו, שהן הן הדברים המקיימין להאומה בגולה ומזכירין אותו, שהוא ישראל והוא בארץ לא לו.
I will not despise them. This matter can be explained as follows: Let us examine something about the ways of the Heavenly Hashgachah, at least what is comprehendible to us. When the Heavenly Wisdom decreed that the people of Israel would have to wander in foreign lands for very many years, many methods and strategies were considered so that Israel would remain in existence as a nation and not assimilate into the gentile nations. The nation’s spiritual giants were well aware of this, and made fences and restrictions with which the nation could exist in the crash of the ocean’s waves and not sink into the stormy, torrential abyss. Therefore, Yaakov commanded in no uncertain terms to be buried in the land of Canaan, so that Israel would know who their nation’s forefathers are, and that their lineage is in the land of Canaan. In this way a natural connection was embedded in his descendants’ soul to yearn for their forefather’s land and to consider themselves as strangers in foreign lands. The nation’s Torah giants learned from this, and led by Ezra and the men of the Great Assembly, they restricted the nation in eighteen matters to separate them from the ways of the gentile nations. The people of Israel would know they are guests and strangers in a strange land; they are like shoots of the olive tree that cannot be grafted unto any other tree.
והנה מעת היות ישראל בגוים, ברבות השנים, אשר לא האמינו כל יושבי תבל, כי יתקיימו באופן נפלא, אשר לא ישער מחשבת אדם משכיל, היודע קורות הימים והמצולות אשר שטפו באלפי שנים על עם המעט והרפה כח וחדל אונים [אשר זה לבד ג"כ מופת נפלא וגדול על קיום האומה למטרה נשגבה אלקית, אשר נתנבאו עליה הקדמונים]. הנה דרך ההשגחה, כי ינוחו משך שנים קרוב למאה או מאתים ואחר זה יקום רוח סערה ויפוץ המון גליו וכלה יבלה, יהרוס ישטוף לא יחמול, עד כי נפזרים בדודים ירוצו, יברחו למקום רחוק ושם יתאחדו, יהיו לגוי, יוגדל תורתם, חכמתם יעשו חיל, עד כי ישכח היותו גר בארץ נכריה, יחשוב, כי זה מקום מחצבתו, בל יצפה לישועת ה' הרוחניות בזמן המיועד, שם יבוא רוח סערה עוד יותר חזק, יזכיר אותו בקול סואן ברעש יהודי אתה ומי שמך לאיש, לך לך אל ארץ אשר לא ידעת, ככה יחליף מצב הישראלי וקיומו בעמים, כאשר עין המשכיל יראה בספר דברי הימים. וזה לשני סבות לקיום הדת האמיתי וטהרתו, לקיום האומה, כי כאשר ינוח ישראל בעמים יפריח ויגדל תורתו ופלפולו, ובניו יעשו חיל יתגדרו נגד אבותיהם, כי ככה חפץ האדם, אשר האחרון יחדש יוסיף אומץ מה שהיה נעלם מדור הישן, וזה בחכמות האנושית, אשר מקורן מחצבת שכל האנושי והנסיון בזה יתגדרו האחרונים, יוסיפו אומץ, כאשר עינינו רואות בכל דור, לא כן הדת האלקי, הניתן מן השמים ומקורו לא על ארץ חוצב הלא אם היה בארץ ישראל מלפנים הלא היה להן להתגדר בתיקון האומה כל אחד לפי דורו, ב"ד הגדול היה יכול לבטל את דברי ב"ד הקדום, ומה שנדרש בי"ג מדות אף ב"ד קטן היה יכול להראות אופן הישר בעיניהם, וראה ביוהכ"פ לענין שיעורים מה שאמרו, שבדיני נפשות הוא כל אחד כפי הסכם חכמי דורו איזה שיעור קצוב. יעו"ש. ומלבד זה היה תמיד הופעה אלקית רוחניית, מלבד מקדש ראשון, ששרה עליהן הרוח והיו נביאים ובני נביאים ואסיפת בעלי החכמה והטהרה המוכשרים לזה, כאשר כתב רמב"ם בהלכות יסוה"ת והיה אורים ותומים. אף במקדש שני אמרו, ששם שואבים רוח הקודש, והיה גלוי אור אלקי תמיד חופף, אשר לא ידעו הדור מלפנים, ובההנהגה של האומה בענינים הזמנים, כאשר היה המשפט מסור להם לדון להוראת שעה, שהשעה היה צריכה לכך, לא כן בגולה, שנתמעט הקיבוץ והאסיפה בלימוד התורה, שמטעם זה אין רשות לשום ב"ד לחדש דבר, כמוש"כ רמב"ם בהקדמתו לספר משנה תורה, ואין שום חוזה ונביא ומחיצה של ברזל מפסקת בין ישראל לאביהן שבשמים. כך היא דרכה של האומה, שכאשר יכנסו לארץ נכריה, יהיו אינם בני תורה, כאשר נדלדלו מן הצרות והגזירות, והגירוש, ואח"כ יתעורר בהם רוח אלקי השואף בם להשיבם למקור חוצבו מחצבת קדשם, ילמדו, ירביצו תורה, יעשו נפלאות, עד כי יעמוד קרן התורה על רומו ושיאו, הלא אין ביד הדור להוסיף מה, להתגדר נגד אבותם, מה יעשה חפץ האדם העשוי להתגדר ולחדש, יבקר ברעיון כוזב את אשר הנחילו אבותינו, ישער חדשות בשכוח מה היה לאומתו בהתנודדו בים התלאות, ויהיה מה, עוד מעט ישוב לאמר שקר נחלו אבותינו, והישראלי בכלל ישכח מחצבתו ויחשב לאזרח רענן, יעזוב לימודי דתו, ללמוד לשונות לא לו, יליף ממקלקלתא ולא יליף מתקנתא, יחשוב, כי ברלין היא ירושלים, וכמקולקלים שבהם עשיתם, כמתוקנים לא עשיתם ואל תשמח ישראל אל גיל בעמים. אז יבוא רוח סועה וסער, יעקור אותו מגזעו, יניחהו לגוי מרחוק, אשר לא למד לשונו, ידע כי הוא גר, לשונו שפת קדשינו, ולשונות זרים המה כלבוש יחלוף, ומחצבתו הוא גזע ישראל, ותנחומיו ניחומי נביאי ד', אשר נבאו על גזע ישי באחרית הימים, ובטלטולו ישכח תורתו, עומקה ופלפולה, ושם ינוח מעט, יתעורר ברגש קדש ובניו יוסיפו אומץ ובחוריו יעשו חיל בתורת ד', יתגדרו לפשט תורה בזה הגבול, אשר כבר נשכחה. ובזה יתקיים ויחזק אומץ. כה דרך ישראל מיום היותו מתנודד. פוק חזי אמיתת דברים בספר אור זרוע סוף הלכות תפילה בתשובה מר"א מביהם ז"ל מעמד האומה בארצות פר"א. עו"ש. וזה לא מאסתים, מיאוס הוא על שפלות האומה בתורה והשכלה הרוחנית המופעת מתורתינו הכתובה והמסורה, ולא געלתים הוא על גיעול ופליטה ממקום למקום, לכלותם הוא על הגלות, שזה גיעול וכליון חרוץ להאומה להפר בריתי אתם הוא על שכחות התורה רק כי אני ד' אלקיהם, ר"ל, שהגיעול והמיאוס הוא סבה שאני ד' אלקיהם, אבל לא מיאוס וגיעול מוחלטת לכלותם ולהפר בריתי אתם חלילה, שעל ידי זה יתגדל שמו ויתקיימו גוי זרע אברהם, זרע אמונים, ראוי ועומד לקבל המטרה האלקית, אשר יקרא ד' לנו באחרית הימים בהיות ישראל גוי אחד בארץ, והיה ד' אחד ושמו אחד. ויש לנו בזה דברים רבים, ואכמ"ל.
Israel has been among the non-Jews many, many years — none of the world’s inhabitants could believe the Jewish nation would exist for such a long time in such a miraculous fashion; it is incomprehensible to any intelligent person. For the thousands of years that swept over the diminutive nation, so weak and helpless, it was the way of Hashgachah that they would rest for close to a hundred or two hundred years. Afterwards, a storm wind would emerge and give rise to many waves; it would destroy, decimate, wear them out, demolish, and sweep away without mercy. The Jews would flee to a distant place and there they would reunite into a nation. They would grow, rise up, their wisdom would lead them to success, until they would forget they were strangers in a strange land. They would think this is the place from which they originated, and lose hope for Hashem’s spiritual salvation at the appointed time. There, an even stronger storm wind would come and it would remind them with a raging sound and an earthquake: “You are a Jew. Who made you into a man? Go for yourself to a land you do not know.” When we use our intellect to examine history, we see the alternating pattern of the Jew’s situation and his existence among the nations. This is for two reasons: To keep the true religion and its purity, and for the nation’s continued existence. For when the Jewish people rest among the gentile nations they will prosper, Torah and its discussion will increase. Their sons will be successful, but they will disagree with their parents. For this is man’s desire; the new generation has novel ideas, and more nerve to delve into what was hidden from the previous generation. This relates to human sciences, which originate in the human intellect. But it does not apply to the Divine religion that was given from Heaven … The Divine spiritual manifestation was always continuous. In the First Temple period the Divine Spirit dwelled, there were prophets and the sons of prophets, and there were the Urim and Tumim. Even during the Second Temple period they said: From there one can draw Divine Inspiration … But all this is absent in the exile, in which the gathering and the assembly for Torah study has decreased, and for this reason no rabbinic court may make any new decrees … This is the nation’s pattern: When they enter a foreign land they will not be Bnei Torah, for they are diminished from all the troubles, evil decrees, and expulsion. Afterwards the Divine Spirit awakens in them, and it aspires them to return to their origins, the quarry of holiness. They will study Torah, teach it, and have great successes until the Torah’s prestige is uplifted to the pinnacle. Now, the sons of the generation have nothing more to add to disagree with their fathers. What will be with man’s desire to be distinguished and create novel ideas? They will find fault with conceptions, deny what was passed on to them by their fathers, and conjecture new ideas whilst forgetting what their nation experienced — the endless wandering in a sea of troubles. Inevitably, they will soon retort: “Our fathers passed on to us falsehood.” The nation will abandon religious study and study foreign languages; they will think that Berlin is Jerusalem. “You have done like the worst of them, but like the best of them you haven’t done.” Then a storm wind will come and a tempest will uproot the nation from its main root, and put it in a distant nation whose language they never learnt. They will know they are strangers; they will realize that their language is the Holy Tongue and they simply change foreign languages like suits of clothing … In their wandering they will forget His Torah, its depth and sharp discussions. There, they will rest somewhat, and be awakened with holy feelings. Their sons will have courage and the young men will be successful in Torah study. This is the meaning of, “I will not despise them.” Despising refers to the low level of the nation in Torah and spiritual enlightenment influenced from our Torah, the Written and the Oral Tradition. “And I will not loathe them” refers to being repulsed and expelled from place to place. “To annihilate them” is the exile; “to break My covenant with them” is forgetting the Torah.
Maybe we have become too comfortable in our exile and Hashem has sent the not so friendly Goyim to bring us back [by, among other things, calling us, ironically, Nazis]. To remind us that we are not home [even in Israel!!] and need redemption.
We yearned for acceptance, acculturation and often assimilation. Hashem is saying [maybe]: "It can't work. " הֶן־עָם֙ לְבָדָ֣ד יִשְׁכֹּ֔ן וּבַגּוֹיִ֖ם לֹ֥א יִתְחַשָּֽׁב", "וַיִּשְׁכֹּן֩ יִשְׂרָאֵ֨ל בֶּ֤טַח בָּדָד֙" - we are a nation that stands alone. We fix the world when we focus on being a holy, separate nation.
It started Simchas Torah where people who were so sadly so far from Judaism spent the night dancing around a statue of Avoda Zara [literally] in addition to all of the other very un-jewish things that were happening. We have lost over 400 soldiers in the fighting that ensued. So many orphans, so many widows, so many precious young lives cut short. EVERY SOLDIER killed was relatively speaking, young. And then there are the hostages. Unfathomable.
Am I *blaming*? G-d forbid. Not my place [or anyones for that matter]. But we have to be sensitive to the words of the Neviim and Chazal. Attacking Chamas is great but nothing more than a band-aid. There are billions who are either completely apathetic to our existence or hate us. So במהרה the Chamas will be wiped out but the problem hasn't been solved at the root.
EVERY punishment is a hidden bracha. It brings a tikkun. The tikkun is that the Jewish people are coming back to ... the Jewish people and to Hashem.
The fact is that right before the war, there were loads of Israelis who insisted that they will no longer serve in the army. The war broke out and there was approximately 120 percent recruitment. Hundreds of thousands [if I am not mistaken] came in from Chu"l. When our back is against the wall - the goodness comes out. Jews are willing to give their lives to protect the Jewish people and our eternal gift of the Land of Israel. The Chesed, Tzdaka, Achdus etc. etc. has been [to use a word that received the most user submissions for the site's People's Choice 2020 Word of the Year] unprecedented.
What is happening on the college campuses eerily brings us back to Nazi Germany, when it was the most educated and elite who led the genocide attempt. We are not dealing here with a bunch of hicks or rednecks or lowlife inner city criminals. We are dealing with the leaders, professors and teachers of the most prominent academic institutions IN THE WORLD. We don't have to go to Congress and plead desperately for their protection on campus b/c we don't have to be at these universities in the first place. We have a very different value system than the one promoted on ANY college campus. Wealthy Jews can now direct their billon$ toward$ institutions that promote Jewish values and Judaism and not towards institutions that have proven themselves hostile to us and our very existence.
So sweet friends - let us LEAD THE CHARGE and return to who we are and were always supposed to be.
More G-dly, more learned, more pure, more holy, more honest, more kind, more loving, more loving and more loving. In a word [or two]: More Jewish.
We are GUARANTEED that when we return to Hashem, He will happily return to us.
"שובו אלי ואשובה אליכם".
