From a Dati Leumi Rabbi:
אני מקבל הרבה מסרים אובדניים בשבועות האחרונים.
אישה אחת התקשרה אלי לשאול אם היא יכולה לקנות רעל שיהיה לה ליד המיטה. היא לא יכולה לסבול את המחשבה שמחבל יחטוף אותה, או יעשה בה כרצונו, והיא רצתה היתר להרוג את עצמה אם יהיה חשש לחדירת מחבלים ביישוב.
נערה אחרת אמרה לי שרק החשש מפני העונש האלוקי משאיר אותה בחיים. להמשיך לחיות זה פשוט קשה מדי. הקדוש ברוך הוא גורם לה סבל ועינויים שאין להם שום הסבר, והמצב המלחמתי רק מעצים.
אדם אחד פנה אלי ואמר לי שהוא מקנא בהרוגים. למה להם מגיע ולו לא? הוא מתפלל למות כל יום, ויש בזה ממש לעג לרש שאחרים זוכים לכך והוא לא זוכה.
עוד מישהי כתבה לי שהיא לבד בעולם. היא בדקה איך לקשור חבל.
הדבר היחיד שיש לי לומר על כל זה: תשמרו על סביבתכם הקרובה!
בתקופה הזו - ויותר ויותר ככל שתארך המלחמה (כן, יותר, כי האדרנלין הראשוני יורד ותחושת האפסות מתגברת) - חשוב שנשים לב לסביבתנו הקרובה ונדאג למשפחה וחברים. הרימו טלפונים, היפגשו לקפה, שלחו הודעות, מה שעוזר.
חשוב מאוד לתמוך. הרבה אנשים מתקשים לעבור את היום, והסיכון מאוד מאוד מוגבר.
וכרגיל - אני פה אם אני יכול לעזור באיזו דרך שהיא.
Before the war we were in the midst of a mental health crisis. Now it is much much much worse. People are traumatized and live in constant fear. Pick up the phone. Take an interest in other people. Tell them you love them. Be there listen. Connect.
