עומדים אנו סמוך ונראה לימי החנוכה
הקדושים והמאירים - שבהם אנו מצווים
לזכור את הניסים שנעשו לאבותינו, שעיקרן
"אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלוקים אין
עוד מלבדו".
בנס חנוכה ראו בחוש שאין שום טבע
בעולם, יש רק בורא עולם יחיד ומיוחד - שעשה עושה ויעשה
לכל המעשים...
הצדיק הנודע רבי משה לייב מסאסוב זיע"א שאל על
לשון הגמ' (שבת כ"א) במצות נר חנוכה וכן מובא להלכה,
"מצותה משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק".
שאל הגרמ"ל מסאסוב, היכן מצאנו שיעור כזה של
"תכלה רגל מן השוק"?
ותירץ רבי משה לייב שבחנוכה ראינו ניסים שלא כדרך
הטבע, נר אחד דלק שמונה ימים, יהודה המכבי ירה חץ אחד
והרג עשרים ושבעה אלפי לוחמים, שלשה עשר בחורים
צעירים ניצחו את אימפריית יון כולה שכללה כמיליון ושמונה
מאות אלף חיילים, וזהו נצחון שלא על פי הטבע כלל.
והנה כל עניין ריבוי ההתעסקות הריצה והבהלה
בשווקים וברחובות נובעים מהשתדלות טבעית, שאדם
חושב וסבור כי אם יעבוד שעתיים ירוויח מאתיים שקלים,
ואם יעבוד ארבע שעות יכפיל את שכרו וישתכר ארבע מאות
שקל כסף, וכן הלאה והלאה, סבור הוא כי עשר שעות עבודה
יניבו לו שכר של אלף שקלים, כדרך הטבע ומנהגו של עולם.
זהו אורח חיי השוק, דרך הטבע. חנוכה לעומת זאת הוא חג
שלא כדרך הטבע. בחנוכה הנצחון לימד אותנו לכלות את
הרגלי השוק!
מצוותה, כלומר - מטרתה של חנוכה, היא להכניס את
האמונה בתוככנו, להחדיר היטב לליבנו ומחשבותינו שהכל
בכל מאת ה'ריבונו של עולם' ואין שום טבע בעולם כדברי
הרמב"ן המפורסמים "שאין לאדם
חלק בתורת משה רבינו עד שנאמין
בכל דברינו ומקרינו שכלם נסים אין
בהם טבע ומנהגו של עולם", וזהו
עומק המכוון בדברי חז"ל בשיעור הזמן
"עד שתכלה רגל מן השוק", היינו
שנבין שלא השוטטות בשוק היא זו אותנו בעוד אי
אלו מעות ומטבעות, אלא רק מהקב"ה ורק על ידי
תפילות מגיע השפע, כמו שכתב החזו"א ההשתדלות
האמיתית זה "השתדלו והרבו תחינה ובקשה".
֎
מעשה בישיבה אחת באמריקה שהיתה שרויה
בחובות עצומים, ניסה מנהל הישיבה לעשות דינר,
מצ'ינג וערבי התרמה וכו' וכו' אך המצב היה קשה
מאד, עד שיום אחד הוא מקבל מכתב ממנהל הבנק ובו
הודעה חד משמעית , "אם תוך חודש יתרת החוב בסך
10,000,000 $ עשר מיליון דולר!!! לא תכוסה, הבנק
יפנה לבית משפט על מנת לעקל את נכסי הישיבה!
מה עושים?
הלך מנהל הישיבה אובד עצות והתפלל לקב"ה
שיעשה לו נס , שח"ו לא יהיה 'חורבן הבית'! וכך תוך
כדי הפחד והדאגה מן הבאות, פגש אותו אחד מחבריו
שהכיר על פניו מיד כי משהו אירע עמו, הכרת פניו
הנסערות העידה על מצוקה אמיתית, וכחבר טוב הציע
לו את דברי הפסוק שאמר החכם מכל האדם "דאגה
בלב איש ישיחנה", "ספר נא לי מה מעיק עליך", סח לו
המנהל דברים כהוויתן.
אמר לו החבר "הנה יש לי עצה בשבילך, לא
ניסיתי אותה."
אורו עיני המנהל שביקש לדעת מה היא העצה הנפלאה.
אמר לו החבר כך: "בצפת שבארץ הקודש ישנו מקובל אחד
שאומרים עליו שהוא פועל ישועות בקרב הארץ, הוא לוקח
קצת יקר אבל אומרים שהוא שווה כל דולר"! הסתכל עליו
המנהל במבט מוזר קצת, והחבר הסתכל עליו בחזרה, ואמר לו
"ידידי, אין לך מידי הרבה מה להפסיד , תקום ותיסע צפתה".
קם מנהל הישיבה, הזמין כרטיס טיסה , עלה למטוס,
והגיע לארץ ישראל. היישר משדה התעופה לקח מונית
לצפת, ירד בסמטאותיה עד שהגיע לסמטה צפתית צרה עם
גרם מדרגות ישן, הוא טיפס במדרגות ונכנס לבית. הבית היה
שרוי באפלוליות, כל הקירות היו מכוסים מדפים מלאים
בספרים עתיקים, צפת במיטבה .
שילם למי שהיה צריך ונכנס לחדר, החדר היה אטום
לגמרי מכל טיפת אור , נרות דלקו בכמה מפינות החדר ,
הקירות היו מלאים שמות של מלאכים כתובים על קלף,
ושאר מיני קמיעות , והילה מסתורית אפפה את החדר. בקצה
השולחן העתיק ישב המקובל עטוף בטלית ומעוטר בשני
זוגות תפילין, גלימה כיסתה את פניו וחלק מזקנו הלבן, ולפניו
ספרי קבלה קדומים, וכולורזא דרזין .
התחיל המנהל בעברית מתובלת באנגלית ויידיש לתאר
את הישיבה עם מאות הבחורים והאברכים , אבללא היה בזה
צורך. אני יודע למה באת לכאן, ואני יודע מה יכול לעזור לך,
לחש המקובל, תוך כדי שהאיש שמולו רועד מפחד,
התרגשות ותקווה .
האם אתה מוכן לעשות כל מה שאני אומר לך? כן!
אתה מבטיח? כן!
תקשיב לי טוב, אתה הולך מכאן לרחוב ירושלים
המדרחוב הראשי של צפת ונכנס לחנות צעצועים, תקנה
בחנות שבעים ושתים מכוניות צעצוע מכל מיני סוגים, לא
יותר ולא פחות. משם תרד למקווה האר"י השוכן בבית
הקברות של צפת, בסמוך לציון האר"י הק ' ותטבול את כל
המכוניות, כל אחת במשך שבע פעמים, ותגיד בכל פעם
"פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון" ותכוון את ר"ת וס"ת של
"פותח את ידך" העולים כשמות פא"י חת"ך, שמות של
מלאכים הממונים על הפרנסה] , ממקוה האר"י תחזור
לאמריקה, תלך למגרש המכוניות של הישיבה, תשים את
מכוניות הצעצוע במרחק של שתי מטר אחת מהשניה,
תמתיןשעתיים, ואז תפתח את הקמיעשאני נותן לך...
מנהל הישיבה היה המום , הוא הבין שנפל עם משוגע
צפתי ''אמיתי'' - אבל הרבה להפסיד לא היה לו, הוא ניחם את
עצמו , לא נורא, השקעתי אלף דולר בטיסה, נוסיף לכך עוד
שבעים ושתים שקלים על המכוניות ולה' הישועה.
הלך לחנות, קנה את המכוניות כנדרש, חיכה לאמצע
הלילה שח"ו לא יראה אותו מישהו, וישלח אותו מיידית
לאשפוז, ירד וטבלן אחת אחת, בפיו מלמל ללא הרף את
הפסוקים "פותח את ידך" וכו', "פותח את ידך" וכו', בליבו כיוון
את הכוונות הנדרשות, ידיו כבר כאבו , אך הוא היה דבק
במטרה ובמילוי המשימה, סוף סוף אחרי שלוש שעות
הסתיימה המלאכה ומשם, מהמקווה יצא המנהל לדרכו
היישרלשדה התעופה בחזרה לאמריקה.
הטיסה הסתיימה ומיודענו הזדרז לסיים את התהליך,
הוא חיכה לשעת לילה מאוחרת, שעה בה כל האנשים
נמצאים עמוק במיטתם, ופיזר את המכוניות אחת אחת כפי
ההוראות מתוך תקוה שאף לא אחד יראהו בשגיונותי ו...
משם, מותש ועייף, ובעיקר מבולבל הוא הלך היישר אל
המשרד כדי להודיע לחבירו שנתן לו את העצה הזאת שהוא
איתו סיים לצמיתות (ובעצם אולי עדיף לשלוח אותו ג"כ
לצפת, שהמקובל הזה יעשה לו ג "כ טיפול דומה...) .
בעודו משקיף בעד החלון תדהמה אחזה אותו! מכוניות
הצעצוע שנרכשו בשקל אחד בודד לכל אחת, החלו להתנפח,
ללבוש צורה של מכונית אמיתית, מנוע, הגה, מושבים,
גלגלים, ואפי' מזגן...
אחרי שעתיים המכוניות היו מושלמות כולל סמלים של
מרצדס, קאדילק וכו', ו... מפתחות בסוויץ'.
שבעים ושתיים מכוניות יוקרה בשווי מיליון דולר כל
אחת, חיכו לו במגרש החניה, לא פחות!
הוא פותח את הקמיע, שם נכתב מפורשות "לך תמכור
את המכוניות, חזק וברוך"!!!
מורא'דיג!!! מישהו מהקוראים מאמין? לא! ולא! ולא!
למה? כי אין דבר כזה [בדרך שהקב"ה מנהיג כיום את העולם]
שמכונית צעצוע תהפוך למכונית אמיתית, גם אם יטבילו
אותה במקווה האר"י , וגם אם יטבילו אותה בבארה של מרים.
(מעובד עפ"י סיפור מהספר
הנפלא ''לפניו נעבוד")...
רבותי! רבותי!
ואם אנחנו רואים עגבניה שצומחת באדמה, זה כן ניתן
להאמין? הרי הרבה יותר ייתכן והגיוני שמכונית הצעצוע
תצמח למכונית אמיתית, מאשר גרעין של עגבניה שנרקב
באדמה ייהפך לשיח שמגדל עשרות ומאות עגבניות
אדומות ויפות.
אלא מאי? למה אנחנו לא מתרגשים לפני ברכת
"המוציא לחם מן הארץ" ומשתוממים מגודל הנס האדיר
והעצום, שהאדמה מוציאה גרגירי חיטה שמהם יוצא לחם,
ועגבניה, ואבטיח, למה כשנולד ילד שואלים "איך עברה
הלידה"? ומפטירים כלאחר יד "ברוך ה'..."
הרי צריךלזעוק ולהתעלף מגודל הנס שהקב"ה צר צורה
בתוך צורה, והיא יוצאת חיה ונושמת, עם כל המערכות, והמה
מתפקדות, והכל במשקל כ"כ קטן .
מה הפשט? מלומדה ! ! ! התרגלנו...
ועל זה הנביא ישעיהו מתאונן "ידע שור קנהו וחמור
אבוס בעליו ישראללא ידע עמילא התבונן " )ישעיהו פרק א(.
עמי לא התבונן, זה שורש הבעיה ובגלל זה היה החורבן ...
לדעת כי "מן הנסים הגדולים המפורסמים אדם מודה בנסים
הנסתרים שהם יסוד התורה כולה, שאין לאדם חלק בתורת
משה רבינו עד שנאמין בכל דברינו ומקרינו שכולם ניסים אין
בהם טבע ומנהגו של עולם", )רמב"ן שמות פרק יג פסוק טז(.
מה כתוב כאן? יסוד האמונה ...
"שנאמין בכל דברינו ומקרינו שכולם ניסים אין בהם טבע
ומנהגו של עולם".
לשבור לעקור ולשרש את המלומדה...
ומתי הזמן המסוגל ביותר להתעורר מכל זה?
בשבת קודש ובמועדים - שהם הזמן לקנות אמונה!!!
שבת קודש זה הזמן לחזק את האמונה התמימה בבורא עולם
וכמו שכתב המשנ"ב בהקדמה להלכות שבת שענין שבת הוא
שורש האמונה לידע שהעולם הזה מחודש, וכיון שברא הכל
הוא - אדון על הכל, ואנחנו עבדיו ומחויבים לעשות רצונו
ולעבדו בכלגופינו ונשמותינו וממוננו , כי הכל שלו.
"ׁשֹומְריו וזוכריו המה מעידים כי לששה כל ברואים ועומדים".
