הפתגם הערבי אומר: "החיפזון מן השטן", המשכו פחות מוכר: "והמתינות מן הרחמן". הבעיה שלנו היא התפיסה שכל דבר צריך להיות "עכשיו". זה לא עובד כך בחיים, ובוודאי לא בתרבות של המזרח התיכון. מדיניות והתנהלות קיצרת רוח כעת עלולה לגרום חלילה לתוצאות קשות רח"ל, ובוודאי כשנאלצים להתעסק עם השטן.
פרופסור ידידיה שטרן, מסביר:
ישראל היא אכילס, הגיבור היווני המיתולוגי: כמוהו היא חזקה ואיש לא יוכל לה; אבל כמוהו יש לה נקודת חולשה – "עקב אכילס" – שמי שמכוון אליה יכול להכריע אותה... סינוואר מכוון גם הפעם את החץ אל עקב אכילס הישראלי... הניצחון יהיה של חמאס, אם בסופו של היום הלחץ הציבורי של הישראלים על ההנהגה להחזיר את החטופים "בכל מחיר" יוביל להפסקת הלחימה לפני מימוש מלא של מטרות המלחמה... סינוואר מחכך ידיו בהנאה לנוכח השידורים הישראליים, מאמרי הדעה, המודעות קורעות הלב, ההפגנות שדוחפות את הסיסמה "עכשיו". הוא מבין היטב שהציבור הישראלי לא מסוגל להתמודד עם סוגיית השבויים... אם גם הפעם ישראל לא תכריע את חמאס באופן שהוא יפסיק להתקיים ברצועת עזה, ישראל תאבד את הנכס הכי חשוב לעתידה: כוח ההרתעה כלפי אויביה. בניגוד לחמאס, שאיננו איום קיומי, אובדן ההרתעה הוא איום קיומי... אף שפדיון שבויים הוא ערך עליון, הוא לא ערך מוחלט. נכונות לפדיון שבויים ב"כל מחיר", אף שהיא נאצלת, פוגעת בתיקון העולם. ובהקשר הנוכחי – היא עלולה למוטט את ההרתעה הישראלית".
