Context:
Recorded on Motzaei Shabbat (Saturday night) of Parshat Beshalach, the speaker begins by expressing regret over previous unrecorded Sabbath sermons. Citing a parable about salvaging what one can from an overturned apple cart, he resolves to bl"n record these thoughts post-Sabbath to preserve them for posterity.
The Perpetual War with Amalek:
The דרשה focuses on the biblical narrative of the war against Amalek (Exodus 17). The speaker analyzes Moses’s statement, "Tomorrow I will stand on the top of the hill," interpreting "tomorrow" not merely as the following day, but as the distant future. This signifies that the war against Amalek is a multi-generational spiritual conflict (midor dor). [See Beis Yisroel תשי"ג and many other yearss where he comes back to this motif].
The Nature of Amalek: Amalek is defined by leitzanut (cynicism/mockery) and zilzul (devaluation). Just as Amalek "cooled" Israel’s spiritual fervor by attacking them after the Exodus, the force of Amalek in every generation seeks to instill doubt and devalue that which is sacred.
The Nature of the Defense: The counter-force to Amalek is Mesirut Nefesh (self-sacrifice) and Emunah (faith). The speaker notes that Moses’s hands were "steady" (emunah), interpreting this to mean that faith must be translated into tangible action (yad).
Redemption, Generations, and the "Wedge":
The speaker introduces a profound distinction between Exile (Galut) and Redemption (Geulah), citing the Ra'avad. While Exile is measured in time (years), Redemption is measured in "generations" (dorot)—specifically the transmission of tradition from father to son and teacher to student (Rav and Talmid).
The Amalekite Strategy: Amalek’s specific strategic goal is to drive a wedge between these generations, severing the connection between the Rav and the Talmid. By creating distance and hierarchy, Amalek attempts to disrupt the flow of the Geulah.
Moses's Counter-Measure: To combat this, Moses instructed Joshua to "Choose for us men," equating Joshua with himself. By flattening the hierarchy and uniting the generations, Moses prevented the wedge from forming. [Pachad Yitzchak - Purim]
The Role of Honor:
Since Amalek operates through devaluation and separation, the spiritual antidote is the active giving of honor (kavod). The speaker cites the Mishnah in Ethics of the Fathers: "Let the honor of your student be as dear to you as your own."
The Teacher-Student Dynamic: Drawing on Rabbi Akiva Eiger and the Mukatcher Rebbe, the speaker argues that teachers often learn significantly from their students. To illustrate this, the speaker relates an anecdote regarding Rav Avraham Genechovsky. When asked at a gathering if a specific individual was his student, Rav Genechovsky replied, "I do not know who learned more from whom." This humility dismantles the separation between teacher and student, reinforcing the generational bond necessary for Redemption.
Conclusion:
The speaker concludes that the ultimate defeat of Amalek depends on eradicating cynicism through mutual respect. Specifically, the older generation must honor the younger generation, recognizing that the "generation of Redemption" requires a unified front where the "wedge" of Amalek cannot exist.
רקע:
השיעור הוקלט במוצאי שבת פרשת בשלח. הדובר פותח בהבעת צער על "חידושים" שאבדו בעבר משום שלא נכתבו או הוקלטו בשבת, ומצהיר על כוונתו בל"נ לתעד את הדברים במוצאי שבת מכאן ואילך, בבחינת "מה שאפשר להציל - תציל".
המלחמה המתמשכת בעמלק:
הדרשה מתמקדת במלחמת עמלק (שמות י"ז). הדובר מפרש את המילה "מחר" בדברי משה ("מחר אנכי ניצב") כרמז לעתיד הרחוק. המלחמה בעמלק אינה אירוע חד-פעמי אלא מאבק רב-דורי ("מדור דור"). [עי' בית ישראל תשי"ג ועוד הרבה שנים שחוזר למוטיב זה]
מהותו של עמלק: עמלק מייצג את ה"ליצנות" וה"זלזול". תפקידו הרוחני הוא "לקרר" את ההתלהבות של עם ישראל ולהטיל ספק ואדישות בקודש.
התגובה הרוחנית: כנגד הקרירות של עמלק, יש להעמיד "מסירות נפש" ו"אמונה". הדובר מדגיש כי "ויהי ידיו אמונה" מלמד שהאמונה חייבת לבוא לידי ביטוי במעשים ("ידיים") ולא להישאר ברעיון בלבד.
גאולה, דורות, וה"טריז" של עמלק:
הדובר מביא רעיון יסודי (בשם הראב"ד) המבחין בין גלות לגאולה: בעוד שהגלות נמדדת בזמן ("שנים"), הגאולה נמדדת ב"דורות" – קרי, רצף ההעברה מאב לבן ומרב לתלמיד.
האסטרטגיה של עמלק: מטרתו של עמלק היא לתקוע טריז (wedge) בין הדורות ולנתק את הקשר החי שבין הרב לתלמיד. על ידי יצירת פירוד וריחוק, עמלק מנסה למנוע את רצף הגאולה.
המענה של משה: כנגד זה, משה מצווה את יהושע "בחר לנו אנשים" – רש"י מסביר שמשה השווה את יהושע אליו. על ידי ביטול הדיסטנס וחיבור הדורות, משה מונע את הכניסה של הטריז העמלקי. [פחד יצחק פורים]
כבוד התלמיד כנשק נגד עמלק:
היות שעמלק פועל על ידי זלזול ופירוד, התיקון הוא ריבוי כבוד. הדובר מצטט את המשנה באבות: "יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך".
יחסי רב ותלמיד: בשם רבי עקיבא איגר והרבי ממונקאטש, הדובר מסביר כי המושג "תלמיד" הוא נזיל, שכן מתלמידי [למדתי] יותר מכולם". להמחשת עניין זה, הדובר מספר על הרב אברהם גנחובסקי זצ"ל. כאשר נשאל באירוע מסוים האם פלוני הוא תלמידו, השיב: "איני יודע מי למד ממי יותר (מי תלמיד של מי)". תשובה זו מדגישה כי הרב לומד מהתלמיד לא פחות משהתלמיד לומד ממנו. ענווה זו מסירה את המחיצות, מבטלת את הטריז של עמלק ומאפשרת את חיבור הדורות.
סיכום:
הדובר מסיים באמירה כי הגאולה השלימה ומחיית עמלק תלויות ביכולתנו להילחם בציניות ובזלזול באמצעות מתן כבוד הדדי, ובפרט בכיבוד הדור הצעיר והתלמידים, כדי להבטיח ששרשרת הדורות לא תנותק.
