B'chasdei Hashem, over the past almost 20 years, Beis Mevakesh Lev has produced over 13,300 audio shiurim and over 31,000 written posts, unmatched by any one-person website - all completely free of charge. There are no paywalls or anything else. Now we are turning to you for help so we can continue - any amount will help. Even 99 cents! Thank you to my sweetest and most beloved friends!!!:-)!!
alchehrm@gmail.com
---
In the previous column, we talked about how everything in the digital world is designed and planned to bring more revenue to companies, even if it comes at our expense. That's why they invest huge sums in developments that will make us addicted. Today, we will examine additional damages caused by the use of technology, especially to our brains.
In recent years, there have been more and more claims against the uncontrolled use of digital tools such as social networks and smartphones. The usual counter-argument is: "But look what a wonderful device! It allows soldiers to call their mothers from the field to say Shabbat Shalom, to participate in social events and protests that we would never have known about, and contains so many useful uses that save time and improve life." These claims are true, but at the same time, they ignore the price of all this wonderful abundance. It is important to emphasize again that I am not referring here at all to the content that people consume (which can be destructive in itself), but to the device itself.
One of the most difficult phenomena of addiction to telephones is the physiological response of the body when it does not receive the 'drug' of the smartphone in time. It turns out that when people don't check their device every few minutes, the body develops signs of stress. Students, business people, athletes, and even soldiers in basic training have reached a point where they 'must' have regular breaks to check messages and get updates, because their level of functioning decreases if they don't receive them... Are we doomed to be enslaved to the phone? It turns out not, and the following story illustrates this wonderfully.
They nailed it
Once upon a time, there was an American basketball team from Texas, the Texas Tech Red Raiders, that suffered several consecutive losses in away games. The team's coach realized that this was probably related to the fact that when the team's players travel to an away game, they sleep in a hotel and spend time on their smartphones until the wee hours of the night. Sleep is impaired, the ability to concentrate decreases, and the team loses game after game... Instead of giving in, he made a bold decision: all players must deposit their phones with him every night that the team is on the road. They can read a book, watch a movie, drink coffee in the lobby, but no smartphones. The players didn't like the idea at all and were even angry.
But it worked. From that moment on, the team won 14 out of 15 games on the way to the final game in the national championship, an achievement it had never reached. Coincidence? Probably not. When the players got up refreshed and focused after a good night's sleep, they functioned much better on the court over time, especially considering the fact that the members of the other team were probably playing on their phones all night...
More and more studies indicate that the use of smartphones impairs the ability to concentrate and pay attention over time. Katherine Price, author of the book "How to Break Up with Your Phone," describes the global trend of 'multi-tasking' - performing several tasks together. In a world where every moment is so important, who doesn't want to save time, be more efficient, and work on several projects at the same time? However, studies show that this theory is nothing but an illusion: the human brain is not capable of performing two tasks simultaneously. And if it tries anyway, its level of achievement in both tasks is very low compared to what it can achieve when it performs them one after the other.
The Lubavitcher Rebbe was known for having tremendous output. In one day, he managed to study Torah for long hours, pray, meet with dozens of people, answer countless letters, prepare and say words of Torah for hours, deal with public affairs, and go into the smallest details. Once someone asked him how he manages to do everything, and he answered: "I concentrate only on one thing at a time." And as the Rebbe Rashab said, "An internal person - everything he does, he is completely immersed in it."
Every fourth student is unable
The smartphone is a device built on the purity of multitasking: it encourages us to simultaneously talk on the phone, send messages, use apps, check what's new on social networks, read news, listen to music, write a reminder, and constantly provides us with alerts, beeps, tweets... Who can concentrate?
Price notes that the part of the brain responsible for the ability to concentrate and perform tasks is called the prefrontal cortex, and it is a delicate organ that consumes a lot of energy. This is actually the area responsible for our attention and is used for making decisions and maintaining self-control. But like a muscle, it tends to tire easily when overloaded with too many tasks, a condition called 'decision fatigue'. And when that happens, we lose focus and start to wander.
Distraction is the natural state of the brain - that's what's easiest for it. To get it to focus on the task at hand, we need to exert willpower, focus, and effort. Smartphones not only don't contribute but are harmful. Instead of strengthening the 'muscle' of concentration, they amplify our distractions and strengthen the damage to it.
If we do not practice the ability to ignore external disturbances, we will return again and again to the natural state of the brain, which does not want to make an effort. It is no coincidence that the concentration ability of the generation is decreasing - while the professional literature indicates that about ten percent of children suffer from some kind of attention deficit, last year about a quarter of the students in the education system received accommodations in the Meitzav exam!
Everything we want to achieve in life requires the abilities of the prefrontal cortex, and the more developed it is, the more successful we are in fulfilling our tasks: from studying Torah, praying, writing a report at work, and even playing basketball.
בטור הקודם דיברנו על כך שכל דבר בעולם הדיגיטלי מעוצב ומתוכנן כך שיביא ליותר הכנסות לחברות, גם אם זה בא על חשבוננו. לכן הן משקיעות הון עתק בפיתוחים שיגרמו לנו להתמכר. היום נבחן נזקים נוספים שנגרמים בעקבות שימוש בטכנולוגיה, בעיקר למוח שלנו.
בשנים האחרונות נשמעות יותר ויותר טענות נגד שימוש בלתי מבוקר בכלים דיגיטליים כמו הרשתות החברתיות והסמרטפונים. בדרך כלל טענת הנגד היא: "אבל תראו איזה מכשיר נפלא! הוא מאפשר לחיילים להתקשר לאמהות שלהם מהשטח כדי לומר שבת שלום, להשתתף באירועים ומחאות חברתיות שבחיים לא היינו יודעים עליהם, ומכיל כל כך הרבה שימושים יעילים שחוסכים זמן ומשפרים את החיים". הטענות הללו נכונות, אבל יחד עם זאת הן מתעלמות מהמחיר שיש לכל השפע הנהדר הזה. חשוב להדגיש שוב שאיני מתייחס כאן בכלל לתכנים שאנשים צורכים (שיכולים להיות הרסניים בפני עצמם), אלא לעצם המכשיר.
אחת התופעות הקשות של התמכרות לטלפונים היא התגובה הפיזיולוגית של הגוף כאשר הוא אינו מקבל בזמן את 'סם' הסמרטפון. מתברר כי כאשר אנשים לא בודקים את המכשיר כל כמה דקות, הגוף מפתח סימני לחץ. סטודנטים, אנשי עסקים, ספורטאים ואפילו חיילים בטירונות הגיעו למצב שהם 'חייבים' הפסקות קבועות כדי לבדוק הודעות ולהתעדכן, מאחר ורמת התפקוד שלהם יורדת אם הם לא מקבלים אותן… האם נגזר עלינו להיות משועבדים לטלפון? מסתבר שלא, והסיפור הבא מדגים זאת נהדר.
שיחקו אותה
מעשה בקבוצת כדורסל אמריקאית מטקסס, Texas Tech Red Raiders, שסבלה מכמה הפסדים רצופים במשחקי חוץ. מאמן הקבוצה הבין שהדבר כנראה קשור לכך שכאשר שחקני הקבוצה נוסעים למשחק חוץ, הם ישנים במלון ומבלים בסמארטפונים עד השעות הקטנות של הלילה. השינה נפגעת, יכולת הריכוז יורדת והקבוצה מפסידה משחק אחרי משחק… במקום להיכנע, הוא קיבל החלטה נועזת: כל השחקנים חייבים להפקיד אצלו את הטלפונים בכל לילה שבו הקבוצה נמצאת בדרכים. שיקראו ספר, יראו סרט, ישתו קפה בלובי, אבל סמארטפונים – לא. השחקנים בכלל לא אהבו את הרעיון ואפילו כעסו.
אבל זה עבד. מאותו רגע, הקבוצה ניצחה 14 משחקים מתוך 15 בדרך למשחק הגמר באליפות הארצית, הישג שמעולם לא הגיעה אליו. מקרה? כנראה שלא. כשהשחקנים קמו רעננים ומרוכזים אחרי שנת לילה טובה, הם תפקדו הרבה יותר טוב על המגרש לאורך זמן, בוודאי בהתחשב בעובדה שכנראה חברי הקבוצה השניה שיחקו בעצמם בטלפונים כל הלילה…
יותר ויותר מחקרים מצביעים על כך שהשימוש בסמרטפונים פוגע ביכולת הריכוז והקשב לאורך זמן. קתרין פרייס, מחברת הספר "איך להיפרד מהטלפון", מתארת את המגמה העולמית של 'מולטי-טסקינג', רב משימתיות – ביצוע של כמה משימות יחד. בעולם שבו כל רגע כל כך חשוב, מי לא רוצה לחסוך זמן, להיות יותר יעיל ולעבוד במקביל על כמה פרויקטים? אלא שהמחקרים מראים כי התאוריה הזו אינה אלא אשליה: המוח האנושי אינו מסוגל לבצע שתי משימות בו זמנית. ואם הוא מנסה בכל זאת, רמת ההישגים שלו בשתי המשימות היא ירודה מאוד לעומת מה שהוא יכול להשיג כשהוא מבצע אותן אחת אחרי השניה.
הרבי מלובביץ' היה ידוע בכך שהיה בעל הספקים אדירים. ביום אחד הספיק ללמוד תורה שעות ארוכות, להתפלל, להיפגש עם עשרות אנשים, לענות לאינספור מכתבים, להכין ולומר דברי תורה במשך שעות, לעסוק בעניינים ציבוריים ולרדת לפרטים הקטנים ביותר. פעם מישהו שאל אותו כיצד הוא מספיק את הכל, והוא ענה: "אני מתרכז כל פעם רק בדבר אחד". וכמו שאמר הרבי הרש"ב, "אדם פנימי – כל דבר שהוא עושה, הרי הוא מונח בזה לגמרי".
כל תלמיד רביעי לא מסוגל
הסמרטפון הוא מכשיר שנבנה על טהרת הרב משימתיות: הוא מעודד אותנו בו זמנית לדבר בטלפון, לשלוח הודעות, להשתמש באפליקציות, לבדוק מה חדש ברשתות החברתיות, לקרוא חדשות, לשמוע מוזיקה, לכתוב תזכורת, וכל הזמן מספק לנו התראות, צפצופים, ציוצים… מי יכול להתרכז?
פרייס מציינת כי החלק במוח שאחראי על יכולת הריכוז וביצוע משימות נקרא קליפת המוח הקדם־מצחית, והוא איבר עדין שצורך אנרגיה רבה. זהו בעצם האזור שאחראי על הקשב שלנו ומשמש לקבלת החלטות ולשמירה על שליטה עצמית. אבל כמו שריר, הוא נוטה להתעייף בקלות כשמעמיסים עליו משימות רבות מדי, מצב המכונה 'עייפת החלטות'. וכשזה קורה, אנחנו מאבדים ריכוז ומתחילים לשוטט.
פיזור הדעת הוא המצב הטבעי של המוח – זה מה שהכי קל לו. כדי לגרום לו להתרכז במשימה שלפנינו, אנחנו צריכים להפעיל כוח רצון, מיקוד ומאמץ. הסמרטפונים לא רק שלא תורמים אלא מזיקים. במקום לחזק את 'שריר' הריכוז, הם מעצימים את הסחות הדעת שלנו ומחזקים את הפגיעה בו.
אם איננו מתרגלים את יכולת ההתעלמות מהפרעות חיצוניות, נחזור שוב ושוב למצב הטבעי של המוח, שלא רוצה להתאמץ. לא סתם יכולת הריכוז של הדור הולכת ופוחתת – בעוד שהספרות המקצועית מצביעה על כך שכעשרה אחוזים מהילדים סובלים מלקות קשב כזו או אחרת, בשנה שעברה קיבלו כרבע מהתלמידים במערכת החינוך הקלות בבחינת המיצ"ב!
כל דבר שנרצה להשיג בחיים מצריך את היכולות של קליפת המוח הקדם־מצחית, וככל שהיא מפותחת יותר, כך אנחנו מצליחים יותר במילוי המשימות שלנו: מלימוד תורה, תפילה, כתיבת דו"ח בעבודה ואפילו משחק כדורסל.
