ויגידו לו לאמר עוד יוסף חי וכי הוא מושל בכל ארץ מצרים ויפג לבו כי לא האמין להם, ויש להבין מדוע לא האמין להם, ומה הי' לו לחשוב שיאמרו לו דברים בדוים, וכי כסף בשורה הי' רוצים ממנו, ומה להם לשקר, ונראה עפ"י מה שכתב הזוה"ק בפסוק אמותה הפעם כי עודך חי, דאתקיימתא ברזא דברית קדישא דאיקרי חי העולמים עכ"ל, וכן יש לפרש הא דהגידו לו עוד יוסף חי, היינו דאתקיים ברזא דברית והוא במדריגת צדיק חי עלמין, וזה הי' בעיני יעקב חידוש ורבותא עד מאד, ואת זה לא האמין להם ונפל ספק בלבו שאינם מבינים כ"כ בצורת הפרצוף ואדם יראה לעינים וה' יראה ללבב, כי לרגלי ירידתו הגדולה מבית אביו שהי' סוד ה' עלי אהלו, ונעתק משם ובא למצרים ערות הארץ, מאיגרא רמא לבירא עמיקתא, ועוד שנעשה מלך והי' סיפק בידו כל אשר שאלו עיניו, חשב יעקב שבודאי לא אפשר שיהי' כ"כ ברום המעלה במדריגת חי, וא"כ לא על היותו בחיים בזה העולם לא האמין להם, אלא על שעודנו בצדקתו במדריגת חי, לא האמין:
אך לפי"ז יש להבין סיפא דקרא וירא את העגלות אשר שלח יוסף לשאת אותו ותחי רוח יעקב אביהם, שלפי דרכנו אינו מובן מה הוסיף לו העגלות האמונה שעדיין הוא במדרינת חי, ונראה לפרש ענין העגלות שהוא מלשון עיגול ונקרא ע"ש האופנים כי האופני העגלה עגולים, וכל דבר עגול המתגלגל ממעלה למטה, נקודת גבנינית העיגול כשהוא יורד ומשפיל, לא יתכן לקרותו ירידה בהחלט, כי ירידתו זה הוא התחלת עלייתו שנית וחוזר חלילה, והוא רמז ומשל נפלא על מאורעות האדם וילדי יומו, כי אין ירידתו והשפלתו נקרא ירידה בהחלט, וחכם הרואה את הנולד רואה בכל ירידה התחלת עלי', וכן להיפוך כששעתו מוצלחת לא ירום לבבו וישקיף ויראה בכל עלי' ירידה, ובאמת שזה הוא עצה נכונה לפני האיש שלא יהי' רובץ תחת משאו, אלא יבטח בשם ה' וישען באלקיו, כי ירידתו זה עלויתו, וקלקלתו תקנתו, וכן להיפוך כשאופן עולה מעותד לירידה, וזהו הרמז ששלח יוסף לאביו עגלות להורות לפניו כי אף שהוא הולך בראש גולים, וירידה הוא לו לצאת מארץ הקדושה לארץ הטמאה לסבול הגלות ולפרוע השט"ח של גר יהי' זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה הוא וזרעו, איננה ירידה בהחלט, ואדרבה ירידה זו עלי' הוא, וז"ש עגלות וגו' לשאת אותו, ולא כתיב להוריד אותו, אלא כמו שאמר לו ה' במראות הלילה אנכי ארד וגו' ואנכי אעלך גם עלה, היינו שהירידה הוא עלי', וזה שאמר לשאת אוחו שזה הדבר נשיאות הוא לו, ולא ירידה, ובאמת שזהו מהות יוסף, ושמו מורה ע"ש העתיד, וכאשר ראה יעקב אע"ה זה, הבין שזה הענין בעצמו החזיק ביד יוסף ולא נפל בנופלים, והוא במדריגת חי, ע"כ ותחי רוח יעקב אביהם, שהזכרת חיות יוסף שהוא במדריגת חי, עורר בו החיות להיות במדריגת חי, ולא יחוש על ירידתו למצרים, כי ירידתו הוא חיותו, ויתוסף מעלה כמו שרמז לו יוסף:
וזהו שאמר רב עוד יוסף בני חי, היינו כמו שהם בשרוהו לו שני דברים יוסף חי, היינו במדריגת חי, הא חדא, וכי הוא מושל בכל ארץ מצרים, הא תנינא, וע"ז השיב להם שרב לו בשורה ראשונה, ובשורה תנינא איננה תופסת מקום כלל וכלל אצלי, ואלכה ואראנו בטרם אמות, שבראייתי בצורת פניו אראה את מדריגתו זה, ואשבעה בהקיץ את תמונתו אם הוא כאשר אמרתם:
