הפועל הִתְעַנָּה קיים בעברית, במשמעות אחרת: התייסר, היה שרוי בתענית.
בדרך כלל הדוברים מעדיפים דרכי ניסוח חלופיות כגון 'התרושש', 'נעשה עני' או 'פשט רגל'.
אבל אם מתעקשים על פועל מן השורש ענ"י – אפשר להשתמש בפועל הֶעֱנִי (המקביל אל הֶעֱשִׁיר) מספרות חז"ל.
👈 שם הפועל: לְהַעֲנִי.
👈 בעבר: הֶעֱנֵיתִי או הֶעֱנִיתִי, הֶעֱנֵיתָ או הֶעֱנִיתָ.
👈 בעתיד: אני אַעֲנִי, את תַּעֲנִי.
👈 צורות ההווה: מַעֲנִי, מַעֲנָה, מַעֲנִים ומַעֲנוֹת.
