שבות בין השמשות
הנה כל דבר שהוא שבות לא גזרו עליו בין השמשות, ואף בבין השמשות של סוף היום, כמבואר במשנה ברורה (סי' שמ"ב סק"ב). ויש לעיין האם צריך לומר קודם "ברוך המבדיל". וכגון האם מותר לטלטל מוקצה לדבר מצוה קודם אמירת ברוך המבדיל:
א. צדדי הספק
צדדי הספק, דלחד גיסא לכאורה יצטרך לומר קודם ברוך המבדיל, שהרי נמצא קודם הבדלה, והרי גם מלאכה דרבנן אין לעשות קודם הבדלה. אמנם לאידך גיסא יש לדון דשרי, דהאיסור דקודם הבדלה הוא דממשיכין הבין השמשות והרי שרינן בין השמשות. ונפקא מינה באופן דאינו רוצה לומר המבדיל, דאז לא יוכל לומר רצה.
ב. בפשוטו אסירא
הנה בפשוטו אסירא כל שבות קודם הבדלה. ותקיעת שופר דשרינן במוצאי יום כיפור משמע בפוסקים (עיין משנה ברורה סי' תרכ"ג ס"ק י"ב) משום דקילא מכל שבות, דחכמה ואינה מלאכה. [וצריך עיון הא לא גרע מכל כלי שיר].
ג. הוכחה שמותר
שוב הראוני ב' ראיות שמותר, חדא, דכתבו בתשובות זרע אמת ובתשובות בית יהודה, דכד נימא דתקיעה אסירא משום תיקון כלי שיר, אם כן הוי ככל השבותים, והיאך הותר במוצאי יום הכיפורים בלא שיאמר ברוך המבדיל, וכתבו דעל כרחך משום כל דבר שהוא שבות לא גזרו בין השמשות.
[אלא שכתב בזרע אמת דמכל מקום כיון שרק מנהגא לתקוע במוצאי יום הכיפורים, יש לומר דיגיד ברוך המבדיל].
תו, דבפרי מגדים ובשולחן ערוך הגר"ז (סוף סי' תרכ"ג) כתבו לענין ספיקא דהמגן אברהם בבין השמשות של סוף היום אם הותר שבות, דיש למיפשט מהא דתקעינן במוצאי יום הכיפורים. ולכאורה כונתם מפאת הא דלא אמר ברוך המבדיל, דהרי תקעינן לאחר גמר בין השמשות. [אך צריך עיון בפנים].
ד. תרתי דסתרי
הנה כתב במשנה ברורה (סי' תצ"א סק"א) מי שהתחיל לאכול במוצאי פסח מבעוד יום עד הלילה, ועדיין לא התפלל והבדיל מותר לאכול חמץ, ואין כאן תוספת, דכיון שחשכה הוי לילה לכל מילי, אלא שחכמים אסרו במלאכה עד שיבדיל, אמנם אם עדיין לא בירך ברכת המזון בודאי אין לו לאכול חמץ, דעל ידי זה שאוכל חשיבא לילה, והרי יצטרך לומר יעלה ויבוא משום דאזלינן בתר התחלת הסעודה ואם כן יהיה תרתי דסתרי.
מעתה תיקשי היאך נתיר שבות, דחזינן דבתוספת לפניה שרינן שבות אם רק יחיד קיבל שבת, ואף שהתפלל מעריב. וצריך לומר דחמץ שאני דאסור מן התורה. [וכן לענין ברכה על ציצית].
הגרא"ג זצ"ל
