עוצם הקדושה, היא הגברת התשוקה האלהית ואור הרוחני ברצון
האדם וטבעו, עד שהחפץ של הקודש והמגמה האלהית יהיה יותר
עמוק בנפש מכל הרצונות הטבעיים. ומי שבא עד למדה העליונה,
שהחפץ האלהי הוא גדול ומכריע בקדושתו גם את הנטייה
המינית, זהו צדיק דנטיר ברית. והכרעה זו באה לא בדרך עקירת
הטבע הרוחני והגופני, כי אם ברוממות אל התעודה השכלית,
המוארה באורה האלהית.
הראי"ה מחדש שכדי להגיע לשינוי מהותי בקדושת הנטייה
המינית חייבים לעבור דרך הרוממות לתעודה השכלית. כמעט
ואין צורך לומר שהדברים נבנים על כל מדרגות 'סור מרע' של
שמירת עיניים וברית קודש במובן ההלכתי שלהם, אבל הראי"ה
מוסיף עוד קומה שבשביל שהחפץ של הקודש יהיה בסיס לכל
הרצונות הטבעיים צריך הבנה פנימית־שכלית של הדברים.
